חיוכים, חיבוקים ישיבה ותמונה: סיכום השבעת הממשלה
(צילום: ערוץ כנסת, אלי מנדלבאום)
ממשלת ישראל ה-37 עוד לא התחילה לכהן, וחבריה כבר הספיקו לחולל סערות של כהונה שלמה. בין האמירות השנויות במחלוקת על חוק האפליה, היחס ללהט"בים, העימותים עם הרמטכ"ל והמפכ"ל, פיצולי משרדי החינוך והביטחון, מינוי שר שהורשע בפלילים ועוד, יש גם מדינה לנהל - ובפני הממשלה ניצבים לא מעט אתגרים, בשורת נושאים. אתמול פיזרו ראש הממשלה והשרים חיוכים לכל עבר, אך כבר מתחילת שבוע הבא יצטרכו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד למען האזרחים. ynet קיבץ את הדברים הדחופים שעל הפרק.
בכלכלה
התחום הכלכלי צפוי להיות אחד האתגרים העיקריים של הממשלה, שידרוש טיפול חירום כבר בשבועות הקרובים. למעשה, מחודש יוני ועד אתמול כיהנה בישראל ממשלת מעבר, שמבחינה חוקית הייתה מוגבלת מאוד בתגובותיה לאירועים שונים. על הממשלה החדשה, בהובלת משרד האוצר, יהיה לגבש תוכנית כלכלית רחבת היקף לבלימת הזינוק במחירי הדיור - תהליך שכבר החל עם הגדלת התחלות הבנייה בממשלה הקודמת - ולמאבק בגל ההתייקרויות.
תוך כדי זה, תצטרך הממשלה להעביר תקציב מדינה דו-שנתי ל-2024-2023 וחוק הסדרים רחב, שיכלול סדרת רפורמות בתחומי התשתיות, התחבורה (כולל השלמת חקיקת תוכנית המטרו), הגדלת תקציבי המשטרה, החינוך והבריאות, הסדרת חוק דמי האבטלה לעצמאים ומניעת התייקרות החשמל, המים ומיסי הארנונה - כפי שהבטיח ראש הממשלה במערכת הבחירות.
ההצבעה על הממשלה החדשה במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת, סיוון חילאי)
למעשה, בימים אלה חווה העולם כולו טלטלה: האינפלציה משתוללת, הריביות עולות, הבורסות מסיימות שנה קשה של ירידות שערים ולכולם כבר ברור שמיתון מתקרב ובא. שר האוצר החדש סמוטריץ' צפוי לעבוד סביב השעון בשבועות הקרובים כדי לייצב את הכלכלה הישראלית, אחרי חודשים של קיפאון שנבע כאמור מהתקופה הארוכה שבה כיהנה ממשלת מעבר.
בזירה הבינלאומית
בימים שבהם עיני העולם נשואות לעבר הממשלה שמוקמת בישראל, שמוגדרת בכלי תקשורת מערביים כקיצונית במיוחד, במשרד החוץ לא ידעו אם לצחוק או לבכות כששמעו על תוכנית הרוטציה בין השרים אלי כהן לישראל כץ. לפי התוכנית, אלי כהן ישמש כשר החוץ, וישראל כץ כשר האנרגיה למשך שנה אחת, ואז יעשו רוטציה לשנתיים: כץ יהיה שר החוץ וכהן שר האנרגיה. בשנה הרביעית הם יתחלפו שוב לשנה אחת, כשכהן יחזור להיות שר חוץ וכץ שר האנרגיה. בכיר במשרד החוץ אמר כי "הופכים אותנו שוב למשרד קטן ומוחלש, זה לא מה שפיללנו".
מדובר במכה קשה למשרד החוץ ולמעמדו, שכן ברור לכולם שאי אפשר לבנות תפיסה דיפלומטית ותוכנית עבודה שמתבססת על שנה אחת בלבד. לשר חדש לוקח זמן ללמוד ויש לו תקופת לימוד של כמה חודשים, שלאחריהם הוא רוצה לסמן את תפיסת העולם שלו. בנוסף הוא צריך זמן כדי לבסס קשרים עם שרי חוץ ואישים בכירים בעולם, וקשה לפתח קשרים כאלה בשנה אחת. כמו כן, השר צריך לגבש תוכנית פעולה מושכלת לטווח ארוך ובכלל זה תוכנית לביקורים בחו"ל, דבר שגם כן יהיה בלתי אפשרי לעשות בשנה אחת בלבד.
בנוסף לכל אלו, שר החוץ הנכנס מייצג ממשלה שנחשבת לבעייתית בעיני רבים בקהילה הבינלאומית, שרואים בה ממשלת ימין קיצוני "על מלא". למנות שר חוץ לשנה אחת ואז להחליפו לשנתיים, ושוב בשנה הרביעית, זה לשדר חוסר רצינות, כאילו שהשר בא כדי "לסמן וי" על התפקיד ולהגיד "הייתי שם". מדיניות חוץ זה לא תחביב, זה מקצוע שדורש לימוד והבנה עמוקה, ובסיטואציה הנוכחית הצלחה במשרד הזה נראית כמעט משימה בלתי אפשרית.
גם ככה אלי כהן ייכנס למשרד החוץ בשעה שיש שלושה גורמים שמאפילים עליו ביחסי החוץ: ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המל"ל צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר - שלושתם עתירי ניסיון רב, בטח ביחס אליו, כך כהן יהיה מוקף באנשים שמבינים יותר ממנו במדיניות חוץ.
אין ויכוח שאלי כהן הוא שר מוכשר מאוד שנהנה מקרבתו של נתניהו, ובתור שר המודיעין הצליח לחזק את מעמדו ולעסוק בנושאים חשובים, כמו למשל יחסי ישראל עם סודן ועם מדינות מוסלמיות באפריקה. עם זאת, כשר החוץ הוא יצטרך לעשות מאמץ גדול כדי להותיר חותם, וזה אתגר לא פשוט.
נקודה חשובה נוספת היא שהממשלה החדשה גוזלת למשרד החוץ סמכויות שהוחזרו אליו בשנה האחרונה: סוגיית הטיפול בחרם נגד ישראל עוברת לשר התפוצות עמיחי שיקלי, והסמכויות שהוחזרו מהמשרד לנושאים אסטרטגיים של גלעד ארדן שפורק - יחזרו שוב למשרד שבראשו יעמוד הפעם רון דרמר. במשרד הזה היו 20 תקנים, שמתוכם 13 עסקו במלחמה בחרם. אם 13 התקנים האלה ילכו לשיקלי, הרי שלדרמר יישארו כשבעה תקנים, וכל אלה יילקחו מתקציבו המידלדל של משרד החוץ.
בביטחון
שר הביטחון יואב גלנט ייכנס לתפקיד 11 שנים בדיוק לאחר שמינויו לרמטכ"לות בוטל - ולא יהיה לו רגע דל. אתמול אמר שר הביטחון בני גנץ במשדר של אולפן ynet כי מבחינה אישית, שר הביטחון הוא אחד התפקידים המאתגרים ביותר שעשה בחייו, וכעת ירדה ממנו אחריות רבה - שעברה לגלנט.
גנץ: "מבחינה אישית, חש הקלה"
(צילום: מזמור הפקות)
שר הביטחון החדש יצטרך להתמודד לא רק עם רצף תקריות הירי הבלתי-פוסק בגדה, על רקע מבצע "שובר גלים" שהגביר את החיכוכים בין צה"ל למחבלים בשכם ובג'נין, אלא גם עם איום הגרעין האיראני והתפשטות משמרות המהפכה במזרח התיכון, סוגיות שעוד רחוקות מפתרון וקשורות גם לפן המדיני מול ארה"ב. בנוסף, ובגלל האופי הימני-קיצוני של הממשלה החדשה, הוא עלול למצוא עצמו ממותג בתור הסמן השמאלי שלה, בטח מול שרים בכירים ואידיאולוגיים כאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
השניים כבר דרשו וקיבלו מנתניהו נתחים שמנים מצה"ל וממשרד הביטחון המחולק: המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים שיועברו לראשונה מהצבא לסמוטריץ' שיוצב כשר נוסף במשרד הביטחון, פלוגות מג"ב איו"ש שיוכפפו לשר בן גביר במקום למפקד אוגדת איו"ש וכמובן העברת מינוי הרב הצבאי הראשי לצה"ל, מסמכות הרמטכ"ל כפי שהיה לכל אורך השנים, לידיו של הרב הספרדי הראשי לישראל, המזוהה עם מפלגת ש"ס.
הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ניסה למנוע את המהלכים הדרמטיים הללו שיפצלו את הצבא הלכה למעשה, וקיבל הבטחה בימים האחרונים מנתניהו שלבכירי הצבא תינתן האפשרות להשמיע את עמדותיהם בנושא בטרם יוחלטו או יחוקקו היוזמות השנויות במחלוקת, שלהן מתנגד כוכבי וככל הנראה גם מחליפו אלוף הרצי הלוי שייכנס לתפקידו באמצע החודש הבא. בנוסף, צפויה מחלוקת סביב חוק החסינות ללוחמים שביצעו עבירה פלילית בפעילות מבצעית. לעמדת גלנט בנושאים אלו יהיה כמובן משקל משמעותי, ולא מן הנמנע שהם יובילו להתנגשויות ראשונות בממשלה כבר בקרוב, אם גלנט יצדד בעמדת הצבא.
המבחן הגדול של גלנט והלוי יהיה לא רק בגיבוש תקציב ביטחון מהיר ונחוץ לצבא, תוכנית רב-שנתית חדשה שקריטית לבניין כוחו של צה"ל, השלמת סגירת קו התפר הפרוץ עם יו"ש, שיקום כוחות היבשה והמילואים מכשירותם השחוקה, שמירת התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בכלל ובפרט לקראת מותו של אבו מאזן והיום שאחרי שכבר כאן לפי בכירי הצבא - אלא השארת צה"ל ובעיקר משרתיו, כמאוחדים וממלכתיים, מול סימנים ראשוניים ומדאיגים המאיימים לפרקם.
ביהודה ושומרון
רוב המצביעים מעבר לקו הירוק הצביעו לליכוד ולציונות הדתית, והם מצפים כמובן לשינויים מרחיקי לכת ביהודה ושומרון. ראשית כל, סוגיית הכשרת המאחזים הבלתי-חוקיים - מה שמכונה "הסדרת ההתיישבות הצעירה" - לא באמת יכולה להתמשש תוך 60 יום. באופן רחב, מדובר על ביצוע סקרי קרקעות של יותר מ-60 מאחזים בכל יו"ש, והתנעה של הליך הכרזה על האדמות הללו. מדובר במבצע מורכב, שלוקח לבד חודשים ארוכים, ולאחר מכן יש לחוקק כמה חוקים מתואמים לטובת הכשרת המאחזים. הדברים הללו לוקחים זמן, ובעיקר משאבים. עם זאת, עיקר הקושי במימוש התוכנית הוא הזירה הבינלאומית, ובאופן יותר ספציפי הממשל האמריקני. למעשה, ברמז עבה לממשלה, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הבהיר אמש שיתנגד לכל מהלך שעלול לסכן את פתרון שתי המדינות.
עניין נוסף הוא ביטול חוק ההתנתקות, או "חוק חומש". למעשה, מדובר בחוק שיהפוך את ההתנחלות בחומש שבצפון השומרון ואת הישיבה שכבר נמצאת שם לחוקיות. נזכיר כי כבר בעוד כמה שבועות תידרש המדינה להגיב לבג"ץ בנוגע לחומש, לאחר שהממשלה הקודמת כבר אמרה שדין המקום להתפנות. גורמים המעורבים בפרטים טוענים כי חומש, שפונה במסגרת ההתנתקות, לא יוקם אמנם מחדש - אך הישיבה שכבר נמצאת בו תישאר במקומה.
אתגר שלישי הוא מימוש מתווה אביתר: הממשלה הקודמת חתמה הסכם עם המתנחלים שלפיו ההתיישבות בגבעת אביתר שבשומרון תמומש לאחר שאלו יתפנו מהגבעה. המתנחלים פונו עצמאית, אך ההסכם הופר: במנהל האזרחי קיימו סקר קרקעות לגבעה, אך עד היום אף משפחה לא עברה לגור בה.
הנושא הרביעי הוא המערכה על שטחי C. בממשלה, שבה שיא של שרים מיהודה ושומרון, יודעים היטב כי הבנייה הפלסטינית בשטחים אלו נועדה לקדם את רעיון המדינה הפלסטינית העצמאית, ומתכוון להדק את הפיקוח על הבנייה הבלתי-חוקית בהם רק כלפי צד אחד. בצלאל סמוטריץ', שיהיה שר בתוך משרד הביטחון, מגבש סוללת עורכי דין לצורך כך, ומלווה במנהלת ופקחים שבין היתר יאכפו ביתר שאת בנייה בלתי-חוקית פלסטינית.
בכל הנוגע לסוגיית הבנייה בהתנחלויות, סמוטריץ' ינסה לייצר הליך ללא עיכובים וחסימות בנוגע למתן אישורי בנייה בוועדת התכנון העליונה, הליך שלא דורש אישורים מדיניים דחופים.
שישית, ומעל הכול, שינוי שיטת ההפעלה של המנהל האזרחי ביחס למתנחלים בכל הקשור לעניינים אזרחיים לחלוטין, כמו חינוך, רווחה, תחבורה, תשתיות, חקלאות, תרבות ועוד.
בין כל אלה תצטרך הממשלה להתמודד עם המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, וביתר שאת כשהדיאלוג מול הרשות הפלסטינית צפוי להצטמצם דרמטית. בשנה האחרונה, במסגרת מבצע "שובר גלים" שבו פתחה הממשלה הקודמת, חלה כאמור עלייה בחיכוכים בין צה"ל לחמושים בשכם ובג'נין, ולא פעם זלגו החיכוכים האלה גם לצירים בעיקר בצפון השומרון - וכמות פיגועי הירי עלתה משמעותית.
כמו כל ממשלה, גם הממשלה ה-37 תצטרך להתמודד עם פינוי מאחזים בלתי-חוקיים, אך בהרכבה הנוכחי - וכשאיתמר בן גביר אחראי על פלוגות מג"ב איו"ש - הדבר צפוי להיות מורכב עוד יותר, ומעניין יהיה לראות כיצד יתבצע והאם יוביל לעימותים בין צה"ל לשרים. סוגיה בוערת נוספת מן הצד השני היא פינוי חאן אל אחמר, שעליו החליט בג"ץ עוד בימי ממשלת נתניהו הקודמת - ועד כה, בלחץ בינלאומי, לא פונה היישוב הבדואי שנמצא ממזרח לירושלים.
במשפטים
בנושא זה, כך נראה, מתכוונת לחולל הממשלה שינויים מרחיקי לכת - כשמערכת המשפט סומנה כיעד לרפורמות חסרות תקדים. בנוסף, העתירות נגד החוק שאפשרו לאריה דרעי לכהן כשר חרף הרשעתו בעבירות מס עלולות להוביל את שר המשפטים יריב לוין להניע את הרפורמות הללו במהירות, והוא כבר הספיק להתבטא בחריפות נגד הכוונה של בג"ץ לקבל החלטה בנושא.
18 צפייה בגלריה
דרעי. העתירות נגד מינויו לשר עלולות להניע במהירות את הרפורמות שמתכנן לוין
(צילום: EPA)
למעשה, עצם ההתערבות של בג"ץ בחוקיות תיקון חוק היסוד שאפשר את הכנסת דרעי לממשלה, ובחינת סבירות המהלך, מהווה בתמצית את ההתנגשות בין הצדדים. השר החדש מבקש לתחום גבולות ברורים בין מערכת המשפט לפוליטיקה, אך יש הטוענים כי בדרך לשם הוא מכניס לתוך המערכת שיקולים פוליטיים פסולים. כך למשל, הוא מתכוון לשנות את שיטת בחירת השופטים כך שלפוליטיקאים תהיה האמירה המכרעת בה, ובנוסף להקדיש את חוק יסוד החקיקה שישרטט את הפרדת הרשויות בישראל.
גם באופוזיציה, נציין, יש קולות התומכים ברפורמות במערכת המשפטים - למשל בפסקת התגברות החל מרוב מסוים, ולא ברוב של 61 ח"כים שממנו נהנית כל קואליציה. בנוסף מציעים שבג"ץ יוכל לפסול חוק רק ברוב מסוים של שופטים, ולא בכל רוב כפי שקורה היום. אבל, החשש העיקרי של המתנגדים הוא שהרפורמות שלוין הגה בעבר הן כה קיצוניות, עד שהן עלולות לפרק את מערכת המשפט מבפנים, ולמעשה לעקר אותה מכל תוכן. בארה"ב למשל נבחרים השופטים על-ידי הנשיא, אך שם מנגנון הפרדת הרשויות הוא רחב ומובנה בהרבה, וחלות הגבלות רבות על כל אחת מהרשויות שמאזנות את כוחן. בישראל זה לא המצב, והחוקים שיעביר לוין עלולים להעביר את כל הכוח לידי הממשלה.
ברווחה
שר הרווחה הנכנס יעקב מרגי ימצא את מסגרות הרווחה במצב של מצוקת עובדים משמעותית – עובדים סוציאליים, מדריכים ועובדי סיעוד. "אני מודאג", אמר לפני כמה חודשים שר הרווחה היוצא מאיר כהן בריאיון ל-ynet ו-"ידיעות אחרונות" בנושא זה. "אני חוזה שאם בדיוני התקציב הקרוב לא יענו לבקשות שלנו, בעוד שנתיים נעמוד בפני שוקת שבורה. לא יהיה מי שיטפל בהורים ובילדים שלנו. אני מבקר במסגרות, מחודש לחודש מרגישים את הקושי. השכר של העובדים זה הדבר החשוב ביותר, אם הוא יישאר כפי שהוא היום, לא יהיה מי שיטפל".
בנוסף, העלייה ביוקר המחיה בחודשים האחרונים פוגעת בבתים רבים בישראל, וגורמת לעלייה בכמות המשפחות שמתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי. לפי נתוני ארגון לתת, 680,475 משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי, כלומר יותר מחמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 312,825 משפחות (9.7%) חיות באי-ביטחון תזונתי חמור. הממשלה הנוכחית הרחיבה את המיזם לביטחון תזונתי ליותר מ-40 אלף משפחות – אך הפער בין כמות המשפחות שזקוקות לסיוע לאלו שמקבלות אותו עדיין גדול.
18 צפייה בגלריה
ימצא את מסגרות הרווחה במצב של מצוקת עובדים משמעותית. שר הרווחה מרגי
(צילום: מוטי קמחי)
נושא אקוטי נוסף שזועק לשינוי הוא קצבאות הזקנה. יותר ממחצית מציבור הגמלאים בארץ מתקיים מהן, והן ולא עלו באופן משמעותי כבר 20 שנה, כשברקע יוקר המחייה מרקיע שחקים. בממשלות האחרונות הנושא נדחק לשוליים, והמחיר, קשה מנשוא: להערכת הסתדרות הגמלאים כ-40 אחוז מגמלאי ישראל נמצאים בגבולות העוני.
בנוסף, מאות אלפי נשים וילדים חיים כיום במעגל האלימות, חלקם נמצאים בסכנה ממשית לחייהם. התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה שאושרה כבר ב-2017 הייתה אמורה לצמצם את התופעה, אבל חוסר היציבות הפוליטי בשנים האחרונות גרם לכך שהיא מעולם לא תוקצבה במלואה. בשנה האחרונה עלה התקציב באופן משמעותי, אולם גם כיום קיים פער תקציבי של כ-100 מיליון שקלים בין הצרכים למה שהתקבל בפועל וקיים קושי לאייש תקנים רבים שמיועדים לתוכנית.
בפשיעה
לפי כל ההערכות, איתמר בן גביר זכה להצלחה גדולה בבחירות אחרי שמיקד את הקמפיין שלו בנושאי הביטחון האישי - ולצד ההבטחה להיאבק בטרור, הבטיח גם לטפל בפשיעה הגואה בנגב, בטרור החקלאי שלפי המשטרה נמצא בירידה, באלימות בחברה הערבית ועוד.
בן גביר עם ילדיו במשדר המיוחד של אולפן ynet, אתמול
(צילום: מזמור הפקות)
הנגב סובל מהזנחה ארוכת שנים, שלדברי בן גביר פגעה במשילות בו, כשאחד הגורמים העיקריים לכך הוא הטיפול הלקוי בחברה הבדואית - שצמחה משמעותית בשנים האחרונות ללא מענה אפקטיבי מצד הממשלה. בשנים האחרונות מדווחים התושבים בבאר שבע והאזור על תחושת חוסר ביטחון, וכל מי שנוסע בכבישי הנגב באופן קבוע יודע על מה הם מדברים; בנוסף, הנשק בחברה הבדואית, לצד סכסוכי החמולות בה, מובילים למקרי ירי רבים שלעיתים זולגים גם לתוך היישובים היהודיים.
בחברה הערבית נכנס בן גביר לתפקיד אחרי שהממשלה הקודמת הוציאה לפועל שורת תוכניות, שלדבריה תוצאותיהן יבואו לידי ביטוי בטווח הרחוק. השנה נרצחו 111 בני אדם בחברה הערבית, ירידה קלה לעומת 2021 - אך נתון שעדיין גבוה בהרבה מהמצב שהיה לפני שנים, וגבוה לאין שיעור מהמצב בחברה היהודית. בן גביר נכנס לתפקידו תחת חשדנות רבה מצד החברה הערבית, על רקע התבטאויות העבר שלו, ויצטרך להוכיח כי מניעיו אכן טהורים.
בבריאות
אם מינויו יאושר לבסוף על ידי בג"ץ, שר הבריאות הנכנס אריה דרעי צפוי להתמודד בראש ובראשונה עם שורת אתגרים ובהם, בין היתר, משבר המתמחים וקיצור תורנויותיהם. ההליך המשפטי בנושא עוד מתקיים, אך עמדתו של דרעי לגביו עדיין לא ברורה. ואולם, אם מנכ"ל משרד הבריאות הבא יהיה משה בר סימן טוב - זו אינה בשורה טובה עבור המתמחים, שכן הוא לא נחשב לתומך במאבקם.
לדרעי מצפה התמודדות עם שורת נושאים נוספים, ובהם המחסור הצפוי בכוח אדם, פתיחת תקנים נוספים עבור סטודנטים לרפואה והמחסור בצוותים סיעודיים בבתי החולים ובקופות החולים. בנוסף, דרעי יידרש לשאלת הקידום של האשפוז הביתי, וייאלץ להכריע אם אחרי כל הפיילוטים וניירות העמדה המבטיחים, יהפכו המודלים למציאות.
בתחבורה
שנתיים אחרי, מירי רגב תיכנס שוב ללשכת שרת התחבורה, אך תתמודד עם אותן צרות ישנות. למרות הרבה בעיות אקוטיות ודחופות שקיימות, ייתכן והדבר הראשון שצריך להיות על סדר יומה הוא העברת חוק המטרו, שהליכוד סירב להעביר בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת. עם זאת, רגב עצמה התנגדה בעבר לחוק שאמור להניע את פרויקט התשתיות הגדול ביותר שידעה המדינה - ואמרה כי יותר דחוף לבנות רכבת מאילת לקריית שמונה.
וצרה נוספת שעמה התמודדו בחוסר הצלחה כל ממשלות ישראל האחרונות היא תאונות הדרכים, שגובות מדי שנה את חייהם של יותר מ-300 ישראלים. בשנת 2022, לפני נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהרגו 348 בני אדם בכבישים - 16 פחות מבשנה שעברה. עם זאת, ברלב"ד מציינים כי השנה חלה עלייה בכמות הולכי הרגל שנהרגו (30% מכלל ההרוגים). 28% מההרוגים מצאו את מותם בעודם נוסעים ברכבם הפרטי, 22% רכבו על אופנוע או קטנוע, 7% רכבו על אופניים או קורקינט, 4% ברכב מסחרי, 3% נהרגו בתאונות במעורבות משאית ו-1% בתאונות במעורבות אוטובוס.
השרה תצטרך גם להקדיש תשומת לב רבה לעניין הכלים החשמליים, שעל אף הניסיונות להסדירם - בין היתר באמצעות הגדלת סמכויות הפקחים העירוניים במתן דוחות וההחלטה להעניק מספר רישום לכל כלי - עדיין הנושא בכללותו מתנהל בבלגן.
בתחום התחבורה הציבורית, מעניין יהיה לראות כיצד תפעל רגב מול הרפורמות שקידמה מיכאלי - ומול הכוונה להפעיל את הרכבת הקלה בגוש דן בשבת. בנוסף, תעמוד השרה למבחן מול עבודות החישמול בשבת, כשברקע התנגדות החרדים לכך. רגב גם צפויה לערוך שינויים בתוכנית "דרך שווה" של מיכאלי, שנכנסה לתוקף לפני כמה חודשים ואיחדה בין תעריפי האוטובוסים בכל חלקי הארץ. התוכנית זכתה לביקורת מצד חברי כנסת שטענו כי בפועל העלתה מחירים בפריפריה, ופגעה בתושביה. רגב תצטרך להתמודד גם עם המחסור בנהגי אוטובוס, ליצור עוד נתיבי תחבורה ציבורית וללמד את הישראלים להיפרד מהרכב הפרטי לפחות בשעות העמוסות.
נושא דחוף נוסף שיונח על שולחנה הוא ההכרעה היכן יוקם שדה התעופה המשלים של נתב"ג. בימים אלו צפויה ליפול ההכרעה בין רמת דוד ונבטים, או בחינה מחודשת של מיקום חלופי אחר. באותה נשימה, תצטרך רגב לבחור מי יעמוד בראש רשות התעופה האזרחית, שמתנהלת ללא יו"ר מאז נובמבר.
אם כבר נגענו בתחבורה הציבורית, לפתחה של השרה תגיע בבוא העת גם סוגיות שונות של נהגים. התחבורה הציבורית בישראל לוקה בחסר, ישנו מחסור של קווים ונהגים ועל השרה תיפול האחריות לשפר את השירות על ידי האצת רכישת אוטובוסים וגיוס נהגים.
בסביבה
לממשלה החדשה יהיו אתגרים רבים בכל הנוגע לסביבה, ברקע משבר האקלים העולמי. השרה לשעבר גילה גמליאל ביקשה את התפקיד ורצתה בו, אך חברת הכנסת עידית סילמן, שחסרת ניסיון בתחום, מונתה. יש לציין כי ההסכמים הקואלציוניים בכל הנוגע לסביבה הם בשורה משמעותית - אבל אין לדעת אם הם בכלל ימומשו. לפיהם, בתוך שישה חודשים הממשלה וסיעות הקואליציה יתמכו בחוק האקלים, שהוא אחד הנושאים החשובים ביותר שכל הארגונים הירוקים תומכים בו ורוצים לקדמו.
בקווי היסוד כלולים גם הגברת הפיקוח והאכיפה על תעשיות מזהמות, ותוספת תקנים למשטרה הירוקה ולסיירת הירוקה - אבל זו תצא מידי המשרד להגנת הסביבה. העברת הסיירת והמשטרה למשרד אחר עלולה לגרור שלל בעיות, שיפגעו בתפקוד הגופים החשובים האלה.
18 צפייה בגלריה
תיאלץ להתמודד עם הסכם שינוע הנפט של קצא"א. השרה להגנת הסביבה סילמן
(צילום: יואב דודקביץ')
השרה הנכנסת סילמן תיאלץ להתמודד גם עם הסכם שינוע הנפט של קצא"א: תחת השרה תמר זנדברג, הנהיג המשרד מדיניות של אפס תוספת סיכון למפרץ, והמשמעות הייתה שההסכם של קצא"א להגדלת היקף שינוע הנפט לא יוכל להתממש. בקצא"א שמחו על הליכתה של זנדברג, שכן הם מקווים שהשרה החדשה תהיה רכה יותר איתם - וכך גם התעשיינים בכלל בארץ.
שימור השטחים הפתוחים הוא אתגר גדול נוסף, בטח לאור העובדה שהממשלה החדשה תרצה לבנות יישובים חדשים. השאלה היא אם סילמן תאמץ את עמדת אנשי המקצוע במשרד, שלפיה עדיף לחזק את הערים והיישובים הקיימים על פני בנייה חדשה.
באנרגיה
משרד האנרגיה הוא משרד כלכלי חשוב, עם הרבה אתגרים לפתחו - ובהם יישום הסכם הגבול הימי עם לבנון, המאמץ לבלום את העליות במחירי החשמל והדלק, הרחבת קידוחי הגז בים התיכון וייצוא הגז הישראלי לאירופה, שמתמודדת עם משבר אנרגיה. למעשה, גם ההסכם לייצוא גז טבעי לאירופה וגם הסכם החשמל והמים עם ירדן אמורים להתחיל להתבצע בשנה-שנתיים הקרובות. למשרד מונה ישראל כץ כשר ברוטציה, והחשש הוא מכך שהכהונה הלא-מלאה - שמגיעה אחרי כהונה קצרה גם כן של קארין אלהרר - תפגע ביכולת של השר לנהל מערכות יחסים מורכבות, כמו זו עם הירדנים.
דברים חשובים נוספים שעומדים על הפרק הם השלמת הרפורמה בחברת החשמל (מכירת תחנות כוח), ואישור תוכנית פיתוח לחברת ניהול מערכת החשמל. בשורה התחתונה, משרד האנרגיה הוא משרד שיש לו חשיבות גדולה במאבק ביוקר המחיה - ולא נראה שיש היגיון להכניס אליו שר שיישב בו רק שנה, יעבור לאחר מכן למשרד החוץ, ואחרי שנתיים חוזר חלילה.
השירות לאזרח
אחד הנושאים הבולטים שנפגע מאז משבר הקורונה הוא נושא השירות לאזרח, וביתר שאת במשרדי הממשלה השונים - ויעיד על כך כל אדם שניסה להוציא דרכון בשנה וחצי האחרונה, או לקבל שירות כלשהו שדורש תור במשרד הפנים. ישנם אפילו זוגות נשואים שטרם נרשמו כבר חודשים במשרד הפנים, לאור העובדה שפשוט אין תורים בשום מקום. הביקוש הגדול לשירותים אלה, שנוצר עם סיום משבר הקורונה, עדיין לא קיבל מענה חרף פתרונות ביניים של הממשלה היוצאת - כמו למשל הנפקת דרכונים זמניים בסיטונות, ובמחיר גבוה, לאזרחים שמעוניינים לטוס לחו"ל.
נושא נוסף שקשור לכך הוא עניין הוויזה לארה"ב: התורים הבלתי נגמרים לשגרירות האמריקנית דומים באופיים לאלה במשרד הפנים, וגם כאן הממשלה יכולה לסייע. שרת הפנים היוצאת נתקלה בסירוב הליכוד כשרצתה להעביר חוקים שהיו יכולים לקדם את הפטור מוויזה לתושבי ישראל, וכעת תצטרך לבחור אם לקדמם מחדש. ביטול הוויזה יסייע רבות לא רק לתיירים הישראלים, אלא גם לבעלי העסקים, ויקל גם על הקשר של אזרחים עם קרוביהם בארה"ב.
בפוליטיקה
וכל הדברים הללו יתנקזו בסופו של דבר לפוליטיקה, שעל אף ההומוגניות היחסית בקואליציה - מול אופוזיציה לא מאוחדת במקרה הטוב, ומסוכסכת ומפוצלת במקרה הרע - צפויה להקשות על כמה מהשרים החדשים לממש את מדיניותם. ברקע ביקורת ציבורית הולכת וגוברת סביב נושאי דת ומדינה, שוויון וזכויות אדם, תצטרך הממשלה ליישם את תכניותיה תוך מאבק על דעת הקהל ומבלי להגדיל עוד יותר את הקרע הגדול ממילא שקיים בין חלקי החברה הישראלית.
כך למשל, בעוד שבליכוד מנסים להוכיח שהם שומרים על הערכים הליברליים גם בהרכב הממשלתי הנוכחי, השותפות הקואליציוניות ממשיכות להתבטא נגד קהילת הלהט"ב - וחלקן רוצות לקדם חקיקה שתפגעה בקהילה, כמו התיקון לחוק האפליה. עדות לבאות ניתן היה לראות בישיבת המליאה הראשונה, שבה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הבטיח כי לא תהיה פגיעה בלהט"ב במשמרת שלו - וחברי הכנסת משה גפני ומאיר פרוש מיהדות התורה הרכינו ראש במחאה.
יו"ר הכנסת הנכנס אמיר אוחנה: "הכנסת הזו לא תפגע באף ילד או משפחה. נקודה"
(צילום: ערוץ כנסת)
בכל הנוגע לרפורמות במערכת המשפט, כמעט שאין מחלוקות או אתגרים פוליטיים - אך בנוגע לקצב שבו יתרחשו עדיין ישנה מחלוקת. בזמן שהשותפות הקואליציוניות שואפות לקדם את השינויים כמה שיותר מהר, נתניהו מבקש להתקדם בצעדים מדודים ואף הקפיד לא לפרט מידי את השינויים המתוכננים בהסכמים הקואליציוניים למרות דרישתן של השותפות.
הקצב גם עומד במרכז מחלוקת נוספת בין הציונות הדתית ועוצמה יהודית לנתניהו: בעוד סמוטריץ' ובן גביר מעוניינים להוביל שינויים מהירים בנוגע להתנחלויות, מדובר בנושא רגיש מבחינה בינלאומית, וראש הממשלה מעדיף להאט.
חולשה נוספת של הממשלה היא מיעוט הנשים בה, ויותר מכך - שסדר היום שלה לא כולל נושאים לקידום נשים. חלקים בממשלה אף מתנגדים לשילוב נשים בצה"ל, במיוחד בתפקידי לוחמות, והדבר הזה גם כן עלול להיות כר פורה למחלוקות בקואליציה.
פורסם לראשונה: 22:53, 29.12.22
