בתי המשפט יישארו פתוחים בתקופת הסגר המהודק, אבל משפטים רבי-משתתפים יידחו למועדים אחרים. כך הוחלט היום (חמישי) בתום התייעצות שערך שר הביטחון והמשפטים בני גנץ בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ומנהל בתי המשפט יגאל מרזל. בנוסף החליטו כי מקרים המוגדרים הומניטריים יטופלו בדחיפות.
החלטה זו עדיין לא מבהירה האם הדיון הבא במשפט נתניהו, שצפוי להתקיים ביום רביעי הקרוב, 13 בינואר, אכן ייערך כסדרו. ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, היא שתחליט אם לדחות את הדיון או לקיימו במתכונת של השתתפות מצומצמת.
2 צפייה בגלריה
תחליט אם לקיים את הדיון במשפט נתניהו. השופטת פרידמן-פלדמן
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
ראש הממשלה ביקש שהדיון לא יעסוק במענה לכתב האישום, אלא בבקשה לבטל את ההליך נגדו מאחר שלדבריו לא הומצא אישור מספק של היועמ"ש מנדלבליט לפתיחת החקירה נגדו בסוף 2016.
בתוך כך לפי התקנות שאישרה ועדת חוק, חוקה ומשפט, נוספו עורכי הדין לרשימת העובדים החיוניים המורשים לצאת לעבוד בזמן הסגר.
אתמול התעוררה מחאה בעקבות הודעתו של גנץ כי פעילות בתי המשפט לא תיפגע בסגר. לשכת עורכי הדין פנתה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בדרישה לצמצם את הדיונים ולקיים רק דיונים דחופים. גם יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין, הביעה תמיכה במעבר למתכונת של דיונים דחופים בלבד.
אחר כך הצטרפו גם השופטים לקריאה לעבור למתכונת חירום. יו"ר נציגות השופטים, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ירון לוי, כתב למנהל בתי המשפט כי יש "תחושה עמוקה של חשש לבריאות השופטים והעובדים".
השתתפה בהכנת הכתבה: נינה פוקס
