שר המשפטים יריב לוין השיב אחר הצהריים (יום רביעי) לבג"ץ על העתירות נגד החלטתו שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - וטען כי אין להתערב בה. הוא אף תקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה כי החלטתו אינה מוצדקת: "יש לדחות את עמדתה הרדיקלית, נוכח היותה סותרת עמדות יועמ"ש קודמות".
• לקריאת תשובת לוין המלאה - לחצו כאן
לוין מנה כמה סיבות להחלטתו - ולכך שאין סיבה לשנותה: "ראשית, החלטת השר על אי כינוס הוועדה ניתנה על רקע מו"מ קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית-חברתית-פוליטית. זו מחלוקת ציבורית שאל לו לבית המשפט להכריע בה".
"שנית, מינויו של השר ליו"ר הוועדה, ושיקול דעתו הינו חלק מהסדר חוקתי באיזון שבין הרשויות", נכתב בנוסף. "התערבות בהחלטות השר והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות".
"שלישית, השר הוא בעל הסמכות הבלעדית לכינוס הוועדה", נטען. "השר פעל בהתאם לסמכותו וחובתו, ותוך שיקול דעת קיבל החלטה שלעת הזאת אין מקום לכנס את הוועדה. בין היתר מהטעם שכינוס הוועדה כעת יפגע בהשגת תכלית החוק. בהחלטתו של השר לא נפל פגם כלשהו, ולמצער לא פגם היורד לשורש העניין העשוי להצדיק התערבות שיפוטית".
השר ציין בתשובתו את רצונו להגיע להסכמות רחבות - אך לא ציין עם מי, וכתב כי "רוחות של פילוג מעוררות קריאה גדולה לקיום דיאלוג חברתי-פוליטי-חוקתי מעמיק. רגעים אלו של האומה הינם הרי גורל". לדבריו, "מתוך תחושת אחריות גדולה, תוך הפעלת שיקול הדעת הרחב שבסמכותו, החליט כי מיצוי הסיכוי להגיע למתווה שיקבל הסכמה ציבורית רחבה הינו השיקול המהותי ביותר. מהטעם הזה החליטו שר המשפטים והממשלה להימנע מקידום חד-צדדי של הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה".
בנוסף, הוא טען כי "יש לדחות את העתירות למתן צו על תנאי", וכי הן "מנוגדות לדין באופן מפורש, מבקשות ליצור דין חדש באמצעות בית המשפט, מנוגדות לפסיקה המפורשת ומבקשות מבית המשפט לסתור פסיקות קודמות שלו עצמו ומנוגדות לנוהג החוקתי לפיו הרשות השופטת והרשות המבצעת מכבדות זו את זו ושומרות על הפרדת רשויות חרף המתח המובנה המתנקז סביב הוועדה לבחירת שופטים".
לוין הדגיש כי העתירות הוגשו "ממניעים זרים מובהקים", ומבקשות "לעשות שימוש לרעה בבית המשפט הנכבד, לחלל ולהפר את קדושת האיזון העדין שבין הרשויות". הוא הוסיף כי "עיתוי הגשת העתירות, חרף עצירת תיקוני החקיקה בנוגע לוועדה וניסיון להגיע להסכמות רחבות, מלמד שלא מדובר על ניסיון למנות שופטים, אלא על דרישה לכינוס הוועדה ככלי ניגוח ולשם סיכול המשא ומתן".
על עמדת היועמ"שית אמר כי "מן הראוי כי הייתה ממלאת את תפקידה ומביאה בתגובתה את התמונה המלאה והמורכבת, לרבות עמדותיהם הקודמות והמחייבות של היועמ"שים בדימוס. היא נמנעה מלעשות כן והציגה את הסוגיה כסוגיה קטגורית ונחרצת, כאילו לא היו בעניינה דעות סותרות של יועצים משפטיים שונים".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, אחד העותרים נגד החלטתו של לוין, הגיב לתשובתו של השר: "תגובת שר המשפטים יריב לוין לעתירה שהגשתי נגדו בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים היא שקר מוחלט, וניסיון להונות את בית המשפט. לוין היה הראשון שדחה על הסף את מתווה הנשיא, הוא סיכל כל ניסיון להגיע להסכמות רחבות, הוא יודע היטב שאין בימים אלה שום שיחות בבית הנשיא, אבל בתגובתו לבית המשפט הוא מסתמך על שיחות לא קיימות ועל מגעים שהוא עצמו סיכל.
"לא ניתן יד לניסיונות ההונאה האלו. אם יריב לוין כל-כך חושש מהדיון בבג"ץ - שייכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה החוקי, ושבמקום לריב כל הזמן עם כל העולם, שיתחיל לעשות את הדבר היחיד שהוא נמנע ממנו: את העבודה שלו".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "שר המשפטים יריב לוין פועל בניגוד להוראות החוק המחייבות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים וכופר בסמכות בית המשפט העליון לדון בעתירת התנועה לאיכות השלטון. הוא מקדם אנרכיה בישראל - אין דרך אחרת לומר זאת. כל יום נוסף שהוועדה לא מתכנסת לבחור שופטים נוספים מתגבר העומס על בתי המשפט ופוגע באזרחי המדינה, אבל שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו ולמען השיקולים הפוליטיים האישיים שלו. אנחנו נתייצב בבית המשפט העליון ביום שלישי הבא להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ונעשה כל שביכולתנו כדי לעצור את ההפיכה המשטרית והאנרכיה שהם מובילים".
המטרה של השר לוין ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו היא לנסות להעביר את שינוי הרכב הוועדה, שעומד בלב המהפכה המשפטית שהם מנסים לקדם, ולסכל את מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא יצחק עמית - שאמור להחליף את הנשיאה אסתר חיות שפורשת באמצע אוקטובר - לפי שיטת הסניורטי שנהוגה מקום המדינה. מכיוון שללוין אין כרגע רוב בוועדה נגד מינוי עמית, ומכיוון שהוא רוצה לשנות את הרכבה כדי להשיג בה שליטה - כבר תקופה ארוכה שהוא לא מכנס אותה.
את העתירות המבקשות לחייב את לוין לכנס את הוועדה הגישו התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, לאחר שלא כונסה מאז אפריל 2022. לפני כשבוע וחצי השיבה עליהן היועמ"שית בהרב-מיארה, קבעה כי עליו לכנס אותה במידי.
היא הוסיפה כי אי-מינויו של שר מטעם הממשלה כנציג הוועדה לבחירת שופטים אינו מונע ואינו מצדיק את אי-הכינוס, שכן הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת לפעול בהרכב קטוע כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה. לדבריה, גם הכוונה של הממשלה לשנות את הרכב הוועדה לא מצדיקה את הימנעות שר המשפטים מכינוסה.
