הדיון בעניין שירות לוחמות ביחידות מובחרות בצה''ל
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בג"ץ הוציא אחר הצהריים (יום שלישי) צו על תנאי לשר הביטחון, צה"ל והרמטכ"ל, במסגרתו הם נדרשים לנמק מדוע לא ישולבו נשים ביחידות המובחרות של הצבא. התשובה ניתנה בעקבות העתירות שהוגשו כחלק מבג"ץ הלוחמות, ומדובר במעין "כרטיס צהוב" למערכת הביטחון - שהעותרות דרשו ממנה להתמודד באופן שווה לגברים על תפקידי לוחמה ביחידות מובחרות. הדבר עשוי להעיד כי בג"ץ שוקל לקבל את העתירה.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטות ענת ברון ורות רונן ביקשו לקבל הסברים "מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במחלקת ניוד או מרגמות באחת מחטיבות החי"ר המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם".
כמו כן, הן דרשו להבין "מדוע לא יתאפשר לנשים להתגייס למערך השריון המתמרן, לאור הצלחת תהליך הבחינה ביחס לשיבוץ נשים כלוחמות שריון במשימת הגנת גבולות, ולחלופין, מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במערך השריון המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם".
דרישה נוספת היא להבין "מדוע לא תבוצענה התנסויות לשילוב נשים ביחידות מובחרות ומיוחדות המקיימות הליכי מיון, בנוסף ובמקביל להתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם, וזאת למעט יחידות שלגביהן כבר הוחלט כי בשל מהות ואופי התפקיד לא ניתן לשלב בהן נשים".
הבוקר התקיים דיון בבג"ץ על הנושא, בעקבות מקבץ עתירות שהוגשו על ידי מי שהיו בזמן הגשתן מועמדות לשירות ביטחוני (מלש"ביות). הן מופנות נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל – בדרישה לאפשר לנשים להתמודד באופן שווה לתפקידי לוחמה ביחידות מובחרות. בפתח הדיון אמרה חיות כי מאז הגשת העתירה התחלף הרמטכ"ל, שקיבל שורה של החלטות חדשות – חלקן נוטות לעבר בקשות העותרות, חלקן פחות. 669 ויהל"ם כבר נמצאות בתהליך של ניסיון לשילוב נשים - ביהל"ם יש כבר 12 לוחמות בתוך המסלול, וב-669 התקבלה עד כה רק אחת מתוך 11 מועמדות.
לדעת עו"ד עמיחי ויינברגר, שמייצג את העותרות, מטרת ההתנסות היא לא לייצר פיילוט לשילוב נשים, אלא רצון להשתמש בצעירות כדי להוכיח כי "המלך הוא עירום". לדבריו, בהתנסות של הלוחמות ב-669 נקבעו תנאי סף מאוד נוקשים, כגון משקל מאוד גבוה. "התהליך הנוכחי נועד לרצות ולא לקיים", הוא אמר.
חיות פנתה לעו"ד עמרי אפשטיין מהפרקליטות, שמייצג את משרד הביטחון, ושאלה: "האם בהכרח אפשר ללמוד מההתנדבות ביחידת יהל"ם על התאמה או אי התאמה לסיירת מטכ"ל? למה לא לפתוח במקביל? אם כבר יש החלטה עקרונית לאפשר התמיינות של נשים ליחידות מובחרות, למה לבצע התנסות רק בשתי יחידות ולא בכל היחידות?".
אפשטיין השיב כי התנאים הפיזיולוגים הם הכרחיים משום שהם משליכים על יכולת הנשים לבצע דרישות מבצעיות, והשופטת ברון שאלה: "מדוע לחכות לראות את התוצאות והפקת לקחים מאותן יחידות מובחרות. מדוע לא לפתוח במקביל את החי"ר והשריון ולהפיק לקחים לאורך זמן?".
חיות אמרה כי "ביחידות חי"ר ושריון, מבחינת גברים, זה לא על בסיס התנדבותי, לא בודקים יכולת פיזיולוגית. יש גברים שמתאימים ויש כאלה שלא. הסיבה היחידה להבדל היא שנשים נדרשות להתנדב בגלל אורך השירות, אחרת אפשר היה לגייס נשים. למה אצל גברים לא בודקים משקל או מסת שריר? אין תהליך מיון לשריון". אפשטיין השיב כי יש הבדל לאור השונות הפיזיולוגית וההשלכה שלה על פציעות וזאת לפי מסקנה מקצועית.
השופטת רונן שאלה האם מועמדת ששוקלת 76 ק"ג, ולא 78 כפי שנקבע בתנאים, תתקבל. אפשטיין השיב כי זה לא תנאי סף – אלא נתון נוסף להחלטה.
נזכיר כי על אף "הבשורה" של צה"ל בשנה שעברה, שלפיה יחל לשלב נשים בתפקידי לוחמה – בדיון הקודם מתחו השופטות ביקורת על תנאי הסף שלדעתן הם נוקשים. נשים רבות מתקשות לעמוד באותם התנאים וחלקן אף טוענות כי אינם הגיוניים ושנקבעו כדי למנוע את קבלתן. למשל, אישה שתבקש להתמיין ל-669, תצטרך לכל הפחות לשקול 78 ק"ג ולהיות בגובה 1.66 מטר. לפי בדיקה קצרה, ה-BMI שמתקבל בחישוב הנתונים הללו הוא 28.3 – נתון המעיד על משקל גבוה ביחס לגובה שככל הנראה יקשה על המועמדת לעבור את מבחן הריצה. משקל רצוי לגובה 1.66 מטר הוא כ-60 ק"ג בממוצע (69-51 ק"ג).
עורכי הדין ינור ברטנטל, עמיחי ויינברגר ועדי קליין, המייצגים את העותרות, מסרו:"הן מאושרות, מדובר ברגע היסטורי. בג"ץ הרים דגל אדום לצבא ונראה שאם הצבא לא יפנים את המסר ולא יפתח את ימי הסיירות והגיבושים לנשים וגברים כאחד על פי קרטריונים שווים, ינתן בסופו של יום פסק דין שיורה לצבא לעשות כן".
דובר צה"ל מסר בתגובה כי "בדיון הציג נציג המדינה את התהליכים המקצועיים שנערכו בצה"ל בעניין שילוב נשים בתפקידי לחימה ואת ההחלטות שהתקבלו בעניין זה. בהם, התחלת ההתנסויות ביחידה 669 וביחידת יהל"ם, ובחינה עתידית של אפשרות פתיחה הדרגתית נוספת של יחידות מובחרות לנשים, בהתאם לממצאים וללקחים שיופקו מההתנסויות האמורות. לאחר הדיון, הורה בית המשפט למדינה בצו על תנאי להעביר את התייחסותה למתווה שנקבע ולאפשרות להרחיבו. תגובת המדינה תוגש לבית המשפט, כמקובל".
