בחינוך היסודי חלה ירידה מועטה אך מתמשכת בגודל הכיתות, בחטיבות הביניים המצב החמיר: כך עולה מנתוני דוח מצב המדינה לשנת 2023 של מרכז טאוב, בפרק "אור וצל במערכת החינוך בישראל", שפורסם הבוקר (שני). עוד צוין בדוח כי בשנת 2023 שליש מהתלמידים למדו בכיתות שבהן היו יותר מ-32 תלמידים, בדומה לשנת 2013. ההתפתחות בנושא החלה לאחר החלטה שהתקבלה בנושא בשנת 2015, בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר החינוך, אז סוכם על הקטנת גודל הכיתות.
ראש תוכנית החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, הדגיש כי "היעדר שיפור בגודל הכיתות בחטיבות הביניים בעייתי ביותר משום שמדובר בנערים ונערות בגיל ההתבגרות – גיל פגיע במיוחד המתאפיין בין היתר בקושי לשמור על קשב וריכוז".
לפי הדוח, בשנת 2023 כמעט ולא היו בחינוך היסודי כיתות שמספר התלמידים בהן עלה על 36, ורק שלושה אחוזים מהכיתות מנו 32 עד 36 תלמידים. הרוב המכריע של התלמידים, 83 אחוזים, למדו בכיתות שבהן היו 24 עד 32 תלמידים. בחינוך הממלכתי-עברי כיתות אלו היוו 91%, בממלכתי-דתי 85%, בחינוך החרדי 71%, בחינוך הערבי 76%, בחינוך הבדואי 83% ובחינוך הדרוזי אין אף כיתה המונה יותר מ-28 תלמידים.
עוד נכתב בדוח כי לפני כעשור 19 אחוזים מהכיתות מנו יותר מ-32 תלמידים, ולפני שני עשורים נתון זה עמד על 37 אחוזים. בנוסף, צוין כי לצמצום מספר התלמידים בכיתה תרמו גם הירידה התלולה בשיעורי הפריון במגזר הערבי, שהביאה לעצירה כמעט מוחלטת בגידול מספר התלמידים בשכבה, ובנייה מסיבית של כיתות לימוד.
"חטיבות הביניים - עקב אכילס של מערכת החינוך"
הדוח מבהיר כי "כפי שעולה בבירור מההשוואה בין מצב החינוך ביסודי לחטיבות הביניים, עקב אכילס של מערכת החינוך בנושא גודל הכיתה הוא הביניים, ובעשור האחרון לא נרשם כל שיפור". לפי הדוח, בשנת 2023, שליש מהתלמידים עדיין לומדים בכיתות עם יותר מ-32 תלמידים. עם זאת, בשנת 2000 נתון זה עמד על 71 אחוזים.
בדומה למצב בחינוך היסודי, גם בחטיבות הביניים המצב חמור במיוחד בחינוך הממלכתי-עברי, שם 59% מהכיתות מנו יותר מ-32 תלמידים. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי כיתות אלו היוו 14%, ובחינוך הערבי הן היוו 15%. בחינוך הבדואי והדרוזי כמעט ואין כיתות המונות יותר מ-32 תלמידים. בנוסף, בעשור האחרון בחינוך הערבי, הבדואי והדרוזי כמעט ולא היו כיתות שבהן למדו יותר מ-36 תלמידים.
עוד עלה מהדוח כי בחטיבה העליונה המצב השתנה רק מעט במהלך העשורים האחרונים. בדוח צוין כי שיעור הכיתות הקטנות, עד 24 תלמידים, עלה מ-29% בשנת 2000 ל-31% בשנת 2023. באותה תקופה, שיעור הכיתות הגדולות, בהן למדו יותר מ-36 תלמידים, ירד מ-5% ל-3%. בנוסף צוין כי בעשור האחרון חלה ירידה בשיעור הכיתות הקטנות במגזר היהודי, ומנגד שיעורן במגזר הערבי עלה באופן ניכר.
תקציב החינוך הורחב - אך לא מהסיבות הנכונות
הדוח התייחס גם לתקציב החינוך, וציין כי הוא הורחב, אך לא בהכרח מהסיבות הנכונות. לפי הדוח, תקציב החינוך לשנת 2024 גדול ב-21% בהשוואה לתקציב של שנת 2022. השינויים הבולטים הם בשלושה תחומים עיקריים: תקציב הרזרבות, תקציב החינוך המיוחד ותקציב החינוך היסודי וחטיבות הביניים.
תקציב הרזרבות, שנועד, בין היתר, להשוות את תקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי, המורכב ברובו מבתי ספר חרדיים, לזה של בתי הספר הציבוריים, גדל בין 2022 ל-2024 כמעט פי 2.5. תקציב החינוך המיוחד גדל ב-29%, בעקבות הגידול במספר התלמידים – בעיקר אלה הסובלים מלקויות קשות שעלות הטיפול בהן גבוהה. תקציב החינוך היסודי וחטיבות הביניים גדל ב-35% – עלייה שמיועדת ברובה לכיסוי עלותו של הסכם השכר עם הסתדרות המורים והמורות.
התחום העיקרי שבו גדל תקציב החינוך הוא החינוך המיוחד, שצמח מ-10.9 מיליארד שקלים בשנת 2017 ל-16 מיליארד שקלים ב-2022 – גידול של 46%, לעומת גידול של 23% בתקציב החינוך הרגיל. חלקו של תקציב החינוך המיוחד מכלל תקציב החינוך עלה בשנים אלו מ-18.7% ל-21.4%. גם מספר תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים במערכת החינוך עלה בקצב מהיר יותר מהעלייה במספר תלמידי החינוך הרגיל.
החוקר ציין כי למרות הגידול הניכר בתקציב, הורים רבים טוענים שאין שיפור בשירותים הניתנים לילדיהם. מצד שני, הגידול המהיר של מערכת זו יצר לחץ כבד על תקציב משרד החינוך, והעלה חשש כבד שהדבר יפגע בתקציבים המופנים לחינוך הרגיל.
איכות הוראה ותקציב גבוה: ההישגים במגזר הדרוזי
המגזר הדרוזי בלט בהישגיו במערכת החינוך, במיוחד בבחינות הבגרות. במגזר זה גם שיעור התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות, וגם שיעור הזכאים לתעודת בגרות גבוה מאוד – בשנת תשפ"א (2020/2021) הגיע שיעור הזכאים ל-92.3%.
עלייה זו, שהתרחשה בתוך חמש שנים בלבד, הציבה את תלמידי המגזר הרבה מעל החינוך הממלכתי-עברי ושאר המגזרים דוברי הערבית. המגזר הדרוזי מוביל גם בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות עם 5 יחידות במתמטיקה.
את הצלחותיו של מגזר זה ניתן לזקוף, בין היתר, לתקציבים הגבוהים שהוא נהנה מהם בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה, ולאיכות המורים - שכמעט מחציתם בעלי תואר שני.
"הדור הצעיר מגלה חוסר ידע בנוגע למהות הדמוקרטיה"
נתוני הדוח הצביעו גם על מיעוט התלמידים הבוחרים להיבחן ברמה גבוהה במקצועות מדעי הרוח, לעומת ריבוי תלמידים הבוחרים להיבחן בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית.
החוקר ציין כי אפילו בתנ"ך, המקצוע היחיד שנרשמה בו עלייה במספר הנבחנים לאורך העשור האחרון, נבחנו בשנת 2020 רק כ-8,000 תלמידים ברמה הגבוהה ביותר, לעומת כ-16,000 תלמידים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה וכמעט 50,000 באנגלית.
במקצוע אזרחות המצב מדאיג במיוחד. שיעור הנבחנים בחמש יחידות לימוד עמד באותה שנה על כ-0.3% בלבד. "קשה שלא לקשור בין מצבם העגום של מקצועות מדעי הרוח והחברה, ובפרט מקצוע האזרחות, לחוסר הידע שמגלה חלק מהדור הצעיר בנוגע למהות הדמוקרטיה ולהגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", סיכם בלס.
