מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) את הצעת החוק הגבלת שכר הטרחה לעורכי הדין שמלווים נכי צה"ל, כוחות ביטחון ונפגעי פעולות איבה, שקידמה יו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכת 14 ח"כים, ללא מתנגדים.
ועדת העבודה והרווחה
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
הצעת החוק הינה מיזוג בין חוק פרטי של ח"כ מיכאל ביטון עם חוק ממשלתי מקיף, שנועד להגן על זכאי אגף השיקום והמוסד לביטוח לאומי מפני גביית שכר טרחה מופרז בדרך למימוש זכויותיהם. מדובר בציון דרך היסטורי במאבק שניהל פורום "יהלומי קרב" במשך שנים, לאחר שנחשפו מקרים שבהם עורכי דין גבו סכומי עתק מזכאים ששילמו על ליווי משפטי מתוך כספי הפיצויים, התגמולים והשיקום שנועדו עבורם.
החוק קובע לראשונה מנגנון מפורט ומאוזן להגבלת שכר הטרחה שניתן לגבות בגין טיפול בתביעות הכרה, קביעת אחוזי נכות, ערעורים והליכים נוספים מול משרד הביטחון והביטוח הלאומי. בין היתר, דמי פתיחת תיק הוגבלו ל-2,000 שקלים בלבד. בנוסף, נקבע כי בתביעות שהובילו לקביעת נכות של 20% ויותר יעמוד שכר הטרחה על 16 אלף שקלים עבור 20% נכות, ובתוספת של 800 שקלים בלבד לכל אחוז נכות נוסף.
כמו כן, תשלומי שכר הטרחה יחויבו בפריסה של 60 תשלומים חודשיים לפחות ללא ריבית והצמדה, והחוק אף מאפשר השבת כספים רטרואקטיבית למי ששילמו מעבר לתקרות שנקבעו בו בהסכמים שנחתמו מאז 7 באוקטובר 2023.
ההגבלות יחולו גם על תביעות בגין החמרת מצב ונכות מוסבת, על הליכי ערעור ועל מקרים שבהם נגבו בעבר תשלומים מופרזים. החוק מחייב שקיפות מלאה מול הנפגעים ומבקש להבטיח שכספי התגמולים והשיקום יישארו בראש ובראשונה בידי הזכאים עצמם.
נכה צה"ל איתן מדבר בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
בדיון שהתקיים ביוני 2025 הציג משרד המשפטים מתווה להגבלת שכר הטרחה. כחצי שנה לאחר מכן הוצג מתווה מתוקן, שיבחין בין הכרה בנכות מובהקת ומורכבת ובין נכות זמנית לקבועה בקביעת גובה שכר הטרחה המותר, אך הוא לא כלל עדיין את סכומי ההגבלה. באותו דיון השתתף איתן, ששוחרר משירות צבאי על סעיף 21 פיזי, ושיתף במאבק להכרה מול משרד הביטחון.
לדבריו, "כשהשתחררתי לא הסבירו לי מה אני צריך לעשות. אתה צריך להחליט - עו"ד או המש"קית, ככה או ככה. תחליט מהר. הלחיצו אותי. גם המלחמה הייתה בפתח, היו הרבה חיילים שנפצעו. בסופו של דבר נזרקתי, והדבר היחיד שהיה לי היה לפנות לעו"ד בשעת הלחץ". עוד סיפר איתן: "פניתי לעו"ד בתחילת הדרך. בתור בן לעולים שאין לי מושג ולהורים אין מושג - פונים לעו"ד, היא לוקחת סכום מטורף. היא יודעת שאתה בשעת לחץ. השתחררתי ובמשך שנתיים וחצי אני לא מוכר, תופס טרמפים לטיפולים. זה נשמע נורמלי? אני אמור לקבל נסיעות. הגעתי למצבים שאני מגיעה למשרד הביטחון, בוכה במשרדים ומתחנן לנסיעה".
בחודש שעבר, במהלך דיון בחוק, הציגה וולדיגר מכתב חריג שקיבלה מלשכת עורכי הדין, שבו התריעה מתביעת לשון הרע. במכתב נטען כי וולדיגר מאפשרת - ואף מעודדת - שיח פוגעני כלפי אוכלוסיית עורכי הדין, כשפצועים בגוף ובנפש מגיעים לדיוני הוועדה ומשתפים את סיפורים האישי. וולדיגר מסרה אז ל-ynet: "משום מה יש מוסדות שמנסים לטרפד אותו, תוך פגיעה אנושה בכספם של מי שנתנו מגופם ומנפשם בשבילנו. יש לציין כי הצעת החוק הזו לא הייתה באה לעולם אילו לשכת עורכי הדין הייתה מפעילה מערך משמעת אפקטיבי ומטפלת באותם עורכי דין. הלשכה בחרה לעצום עיניים, להתעלם מהתיעודים ולמסמס את הבקשות מהוועדה לקבלת נתונים".
וולדיגר בירכה: "זה חוק שלא היה צריך לבוא לעולם, אבל כשלי שוק צריך לתקן, בוודאי כשמדובר במי שנשכב על האלונקה בשבילנו. זכיתי להיות בזמן הנכון במקום הנכון ולעשות את השליחות החשובה הזו".
נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, מסר: "היום אנחנו משלימים מאבק שנמשך שנים. היום הכנסת קבעה בצורה ברורה שכספי השיקום שייכים קודם כל לנפגעים. מדובר בהישג היסטורי שישפיע על אלפי משפחות לשנים קדימה".
עו״ד ערן גולן, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, אמר כי "הצעת החוק בראש ובראשונה נולדה מכישלון של לשכת עורכי לערוך רגולציה פנימית ולקחת ברצינות את המקרים בהם היה קיים ניצול לרעה של נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה. קרוב לארבע שנים מאז תחילת המלחמה ופעם אחת מוסדות הלשכה השונים, המועצה הארצית, ועדת האתיקה הארצית וועדת שכר טרחה לא סברו שסוגייה כאובה זו מחייבת הסדרה פנימית בכללי האתיקה ובתעריפים לה שיוועה ועדת העבודה בדיונים הארוכים שנערכו בכנסת".
נטעאל בנדל השתתף בהכנת הכתבה
