למה להמשיך להפגין נגד ההפיכה המשטרית? מה הטעם? הרי שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מתבצרים בעמדתם. הם לא מקשיבים. נראה שהמחאה אפילו מדרבנת חברי קואליציה להמשיך בכל הכוח עם ה"רפורמה". אלא שזו הסתכלות שגויה על מהות המאבק כי אנחנו לא מדברים אליהם. אלו מוזמנים להמשיך לקדם באובססיה את שינוי המשטר. הסיבה למאבק היא אחרת לחלוטין.
מתי בפעם האחרונה ויתרו מאות אלפי אנשים על כל התוכניות שלהם למוצאי שבת, שבועות קדימה? מתי העדיפו רבים כל כך להפסיד ימי עבודה כדי לא להפסיד את הדמוקרטיה? אלה מספרים שלא הכרנו אפילו במחאה החברתית של קיץ 2011 ובהפגנות השבועיות בבלפור אחרי הקמת ממשלת נתניהו-גנץ.
רק בזכות הציבור שיוצא שוב ושוב לרחובות לוקחת התקשורת את ההתנגדות ברצינות-שיא ומסקרת אותה 24/7. מחאה כה רחבה וממושכת מדרבנת ונותנת רוח גבית לכלכלנים, משפטניות, זוכי פרס נובל, מקורבים לבנימין נתניהו, מנהלות בית ספר ושאר אנשי מקצוע - ודוחפת אותם להתאגד ולהתבטא בקול רם נגד ההפיכה. כל מפגין בצומת, כל שובתת בעבודה, כל העולים לירושלים, כל המוחות בדרכן שלהן – כל אלה נותנים אומץ למומחים להביע את עמדותיהם.
ממדי המחאה, שכללה במוצאי שבת האחרונה אפילו הפגנות של אנשי ימין בגוש עציון, עוזרים לח"כים המתונים בקואליציה לדבר בעד פשרה ונגד הבייס. מטרת ההתנגדות אינה לשנות את תפיסת העולם של רוטמן ולוין, אלא להעיר את היתר, אלה שעדיין זוכרים מה מגדיר דמוקרטיה, והם לא מעטים.
והמסר אינו רק פנים-ישראלי. המאסות שיוצאות לרחובות מאותתות גם לעולם שמשהו חמור קורה פה, וזה מאפשר למנהיגים כמו ג'ו ביידן ועמנואל מקרון, ולארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וה-OECD להפעיל לחץ על נתניהו ועל הממשלה לחדול מריצת האמוק לשינוי המשטר.
ומה אם חרף כל זאת תמשיך קואליציית נתניהו בשלה? ניאלץ להסלים. המחאה חייבת להישאר לא-אלימה, כמובן, אבל בתפריט יש שלל מהלכים שיכולים לטלטל את מי שעדיין לא הבין שמדובר במאבק על החופש. צעד אחד כזה הוא החרפת המחאה הכלכלית, שתכלול מרד מסים שאותו יובילו עצמאים וראשי חברות. צעד שני הוא מרד מילואים, שקריטי שיובילו אותו אנשי צבא לשעבר, בכירים ומוערכים. כבר נפתחו קבוצות בנושא.
תומר אביטלואם כל אלו לא יספיקו לשנות את התמונה? זה יהיה הזמן, לדעתי, לנשק יום הדין. ערב אישור הקריאה הסופית של חוקי ההפיכה, על כל חברי האופוזיציה להתפטר מהכנסת, וכך גם כלל הבאים בתור ברשימותיהם. ניתן לדמיין איזה מסר ישדר צעד כזה לעולם.
גם מעבר לכך לא חסרים רעיונות ישימים נוספים, אבל חשוב לזכור שאין זמן. יישום הצ'ק-ליסט של השלבים לביטול דמוקרטיה מתקדם בקצב שיא. השלטון נחוש לבטל את הפרדת הרשויות ואחר כך יהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור. במילים אחרות, המאבק בדרך לצומת קריטי. אם המחאה תשמור על המומנטום, וכל אחד ימשיך לעשות מה שהוא יכול – היא תצליח. אנשי העולם הישן טוענים שנתניהו משחק מול שער ריק ושלמחאה "אין מנהיג". האמת הפוכה. השער מלא במאות אלפי אזרחים.
- תומר אביטל הוא פעיל מחאה. יוזם השביתה הראשונה למען הדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
