נורקין: "היכולות ההתקפיות הולכות ומשתפרות"
(צילום: גו-לייב)
אלוף במיל' עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר עד אפריל אשתקד, נשאל בכנס "חזון ואסטרטגיה בעידן אי-ודאות" באוניברסיטת רייכמן האם חיל האוויר מוכן לתקןף את פרויקט הגרעין האיראני. לדבריו, "ככל שחולף הזמן, במידה מסוימת המוכנות הישראלית הולכת ומשתכללת".
נורקין הוסיף כי "היציאה מהסכם הגרעין היא תפנית נוספת, שבצדק החליט הרמטכ"ל בעקבותיה לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את תוכנית הגרעין בראש התוכנית של הצבא. זה לא אחראי לציין תאריך מתי תהיה תקיפה. המודיעין נאסף כל הזמן והיכולות ההתקפיות הולכות ומשתפרות. כשתתקבל ההחלטה הצבא ידע להעמיד תוכנית".
"לפני שבועיים התקיים מבצע בעזה", ציין נורקין בשיחה עם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן בכנס הרצליה, והסביר כי "המבצע הזה הסתיים אחרי שלוש דקות. מה שקרה שם - ששלושה מפקדים מצאו את מותם תוך שניות במבצע אווירי - זה לא דבר שבונים אותו ביום של הכנה ולא בשבוע, אפילו שזה בעזה. יש הרבה מרכיבים שלוקח שנים להכין אותם".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התייחס בכנס למצב באזור, ואמר כי "המזרח התיכון משתנה. מידת ההשפעה שלנו עליו מוגבלת, אך היערכותינו מחויבת. איראן שועטת לגרעין וברצונה היא יכולה להגיע לפצצה תוך מספר שבועות. אסד מבצר את שלטונו אחרי שנות מלחמה וחזור אל הליגה הערבית. אצל הפלסטינים דור חדש שלא מכיר את הישראלים ולא אוהב אותנו צומח, ועידן אבו מאזן מתקרב לסוף דרכו. כל אלה מייצרים אי-ודאות עולמית, אזורית ואי-ודאות לנו".
ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר והיועץ לביטחון לאומי לשעבר במשרד ראש הממשלה, שהשתתף גם כן בכנס, התייחס למוכנותה של ישראל לתקוף באיראן. הוא אמר כי "היום המערכת הרבה יותר מוכנה ואני מייחל שלא נגיע לנקודה הזו. אנחנו מבינים שאיראן חותרת לממש את הפוטנציאל ולפרוץ קדימה. זה ודאי הצעד הראשון בכיוון הזה, זו עוד לא פצצה מלאה. איפשהו במקום הזה ישראל יכולה למצוא את עצמה כשאין לה פעולה צבאית שיכולה למנוע את זה".
לפי חולתא, "בתקופה של ממשלת בנט, בנט הוביל קו נחוש יותר אל מול האיום האיראני". לטענתו, "לבנט הייתה יכולת להרים טלפון ולדבר עם נשיא ארה"ב. הביקור בבית הלבן בספטמבר היה מצוין. הייתי במרבית הפגישה ולא זכורה לי דרישה של הנשיא האמריקני לעדכן לפני כל פעולה. אבל בהחלט בנט אמר לנשיא האמריקני שהמדיניות הישראלית כלפי איראן תוכתב בהתאם לאינטרסים של הביטחון הלאומי הישראלי. לישראל יש עניין גדול בתיאום עם האמריקנים בנוגע לאופן הפעולה, אבל זה לא אומר שישראל צריכה לקבל אישור על כל פעולה".
חולתא סיכם כי "המחויבות של הנשיא ביידן מתחילת הדרך הייתה להביא הסכם טוב יותר מההסכם הקודם. אמרנו לו שהסנקציות עומדות לפקוע והזמן מתקתק ובעוד כשנתיים פוקעות הסנקציות של הגרעין. אני חושב שביידן מתכוון לזה ברצינות, אני לא ידע באיזו מידה יצליחו לממש את זה".
אלוף במיל' אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון, אמר בכנס כי "האיומים המתפתחים עשויים להתרחב ולהיות חסרי תקדים. מעל כולם ניצב האיום האיראני. בהערכת המצב במקומות שונים ברחבי העולם נערכים היום גופים באופן מואץ לפתח יכולות שהוזנחו. כל זה מועצם בטכנולוגיה מתקדמת, מה שיאפשר עליונות מבצעית מול כל אויב בכל זירה, עד להכרעתו במערכה".
לפי זמיר, "דגש מיוחד צריך לתת לחשיבות הקשר הייחודי ולברית האסטרטגית עם ארה"ב כאחד מעמודי הטווח של הביטחון הלאומי שלנו, הן לשימור היתרון האיכותי הצבאי שלנו והן למחויבות האמריקנית לתמוך בישראל מול האיומים ולחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל. חשוב לשים לב לדבריו של היועץ לביטחון הלאומי האמריקני בתחילת החודש הזה בכנס אחר של מכון וושיגנטון. בטקס זה נתן סאליבן תוקף פומבי למדיניותה של ארה"ב, שלפיה לישראל יש את חופש הפעולה המלא נגד איום הגרעין האירני".
בכנס השתתפו גם אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש מחלקת הבקרה באמ"ן וריצ'רד גולדברג, לשעבר מנהל המאבק בנשק להשמדה המונית איראני עבור המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן.
