חלוקת מזון לנזקקים באור עקיבא
(צילום: גיל נחושתן, איתן גליקמן)
ורד (75) הייתה מקפידה בכל ערב ראש השנה לתרום לאחרים ולארח נזקקים. בשנים האחרונות, עם יציאתה לגמלאות ללא פנסיה, הפכה ורד בעצמה לנזקקת לסיוע. "כיום אני חיה מנדבות, מעזרה של אנשים שדואגים שאני לא אשקע". היא מספרת. מחר (שישי), כשמיליוני ישראלים יציינו את כניסת השנה העברית החדשה, יהיו כאלה שיצטרכו להסתפק בשולחן חג צנוע.
"בתקופה הזו הייתי תורמת והיום אני צריכה שיזמינו אותי, גמרתי את כל החסכונות שלי", אומרת ורד שמשקפת בעיה הולכת ומחריפה של אזרחים ותיקים רבים עם עליית יוקר המחיה לצד השחיקה בקצבת הזקנה. "כל החיים שלי עבדתי, אבל אני לא זכאית לפנסיה", היא מסבירה. "כיום אני חיה רק מקצבת זקנה של כ-2,300 שקלים, והשלמת הכנסה שהיא עוד 1,200 שקלים. אני רוצה להשמיע זעקה של דור שלם שלא הספיקו לצבור פנסיה ונפלו בין הכיסאות ואין להם ממה לחיות, זו עוולה נוראית. אני עושה הרבה ויתורים בסופר, קונה רק את המינימום".
תחושותיה של ורד מתכתבות גם עם הנתונים שאספו בארגון "לתת". לפי הערכות של דוח הביטחון התזונתי השנתי בארגון, שמתבססות על סקר שנערך בחודש יולי, 22% מהמשפחות בישראל (709,500) חיות באי-ביטחון תזונתי, כשיותר מ-300 אלף משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי חמור. "המדינה לא מנטרת את אי-הביטחון התזונתי דרך קבע", מדגיש פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית.
הוא הוסיף: "סקרי הביטוח הלאומי שמתקיימים מעת לעת בהפרשים של כחמש שנים מראים דווקא ירידה מתחילת שנות ה-2000 בשיעור האי-ביטחון התזונתי הכולל, לצד עלייה במספר הילדים הרעבים כפונקציה של הגידול באוכלוסייה. לעומת זאת, היקף הפניות אל עמותות הסיוע נוטה לעלות, בין השאר כניסיון של אוכלוסיות הולכות וגדלות להתמודד עם מצוקה כללית. כך או אחרת, שיעור האי-ביטחון התזונתי על פי הביטוח הלאומי נאמד בכ-16% מהאוכלוסייה, והוא מהגבוהים במדינות המפותחות".
"מדינה היא לא גמ"ח"
לדברי פרופ' טרואן, אף על פי שההתמודדות של חסרי ביטחון תזונתי הוא קושי יומיומי - האתגר בלארח ולסעוד בתקופות החגים יכול להחריף את המצוקה הנפשית ואת הבדידות, והמענה של המדינה צריך להיות בהתאם. "למרות הערך הנעלה של גמילות חסדים, מדינה היא לא גמ"ח וחלוקת תלושי מזון לחג איננה מדיניות ביטחון תזונתי", הוא מוסיף. "באותו סכום היה ניתן להרחיב את מיזם הביטחון התזונתי לכל העומדים בקריטריונים, או להרחיב את מפעל ההזנה בבתי הספר, שכיום לא מגיע לילדי חטיבות הביניים והתיכון הרעבים, על כל המשתמע מכך".
מאחורי המספרים, נמצאת גם דינה - בת 41 ואם חד-הורית לחמישה ילדים. "אני מקבלת מזונות מהביטוח הלאומי, 3,700 שקלים בחודש, ומקבלת קצבת ילדים של 888 שקלים לחודש. זהו. אני משלמת עם הסכום הזה משכנתא, חשבונות, מסגרות חינוך ואוכל", היא מתארת.
לפני כמה חודשים עברה דינה תאונת דרכים ומאז היא מתמודדת עם קושי להמשיך לעבוד ולפרנס את משפחתה כפי שעשתה קודם לכן. "יש עמותות שמסייעות לנו, במיוחד בחגים, אבל יש הרבה דברים שאנחנו נאלצים לוותר עליהם", היא מודה. "אני עושה מה שאני יכולה כדי שהילדים יקבלו כל מה שהם צריכים, אבל זה פוגע ביכולת שלהם לאכול אוכל מאוזן ומזין".
לתחושתה, המצוקה מחריפה בתקופה הנוכחית: "התקופות של החגים הן הכי קשות. אני מקבלת תלושים לאוכל מעמותות וככה אני מצליחה לעשות את החג. אם לא הייתי מקבלת אז לא הייתי מצליחה. אנחנו אוכלים בזכות מה שנותנים לנו. לא אכפת לי מעצמי, אבל עצוב לי שאני לא יכולה לקנות לילדים בגדים חדשים לחג".
לטענת ארגון "לתת" בעיית אי-הביטחון התזונתי מתמשכת לאורך שנים, בעוד ההתייקרויות במהלך השנתיים האחרונות משפיעות בראש ובראשונה על המשפחות שחיות בעוני ונאלצות לעשות ויתורים קשים אף יותר מבעבר. לפיכך, מתריע מנכ"ל הארגון ערן וינטרוב: "באין טיפול ממשלתי ותוכנית רב-שנתית עם יעדים מדידים, ובהינתן התגברות המגמה של יוקר המחיה, אי-הביטחון התזונתי והעוני ימשיכו להחמיר ולהעמיק".
משעות הבוקר המוקדמות השתרר תור ארוך בעמותת "מאור פנים" באור עקיבא. רגע לפני החג חולקו אלפי מנות לנזקקים ולמשפחות במצוקה כלכלית. מנהלת העמותה בעיר אילנה חפוטה סיפרה: "השנה הכנו מעל 10,000 מנות. זו מצוקה קשה, גידול ב-25%. משפחות נזקקות מגיעות לכאן לקבל סל מצרכים לקראת השנה החדשה שבפתח. התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי השתתפו במימון חלק מהארוחות, קיבוץ משמר השרון תרם דגי סלמון.
בתור פגשנו אישה בת 42 שבחרה לא להיחשף בשמה. עם דמעות בעיניה היא מבקשת לראשונה בחייה ממתנדבי העמותה מנה חמה לארוחת החג של משפחתה. "אני גרה ליד אור עקיבא, אין לי אפשרות לרכוש סלי מזון לחג, זו קנייה מאוד יקרה וזה לא מתאפשר לי השנה", היא מסבירה בקול חנוק.
מנהלת העמותה חפוטה: "המצב קשה מאוד, פי שניים מהשנה שעברה. הממשלה והעם עסוקים ב'כן רפורמה', 'לא רפורמה', והאדם הפשוט רוצה לעשות את החג כמו כולם. הכנו עם השף הארווי פרץ אלפי מנות לנזקקים שיצאו למשפחות באזור, כ-200 מתנדבים הגיעו לסייע. מחירי העופות והדגים עלו ב-25%, למשפחות הנזקקות אין סיכוי לרכוש מוצרים כאלה, והמצוקה אמיתית".
ארוחת החג שהועברה לנזקקים כוללת בין היתר דגים, עופות, חלות, ירקות מבושלים ומצרכים נוספים. בתור מצאנו גם את שרה. "קשה לי מאוד וגם לבת שלי שיש לה שלושה ילדים קשה. חיכינו בתור שעתיים לקבל סל מצרכים. הכול נהיה יקר מאוד במדינה שלנו, הארוחה הזאת ממש תציל את כולנו מחר בערב החג".
