האווירה בקייב השתנתה אמש והפכה קודרת ופסימית. הסיבה לכך הייתה חתימתו של הנשיא פוטין על הצהרה מדינית שתכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים הפרו-רוסיים דונייצק ולוגנסק המרכיבים את חבל דונבאס. בה בשעה נמשכים המגעים הדיפלומטיים: נשיא צרפת מקרון מרים טלפונים בשרשרת – תחילה לפוטין, אחר כך לביידן ואז לעמיתיו האירופיים, במטרה לשכנע אותם להירתם למאמץ שיביא לפגישת פסגה בין פוטין לביידן.
ביידן הודיע שהוא מסכים עקרונית להיפגש עם פוטין, וגם פוטין מסכים להיפגש איתו, אולם מועד הפגישה לא נקבע. ביום חמישי אמורים להיפגש בג'נבה שר החוץ הרוסי לברוב ועמיתו האמריקני בלינקן, והם כנראה יסכמו את הדברים – הכול בתנאי שלא תהיה פלישה רוסית.
פוטין מכיר בעצמאות המורדים במזרח אוקראינה
(צילום: רויטרס)
5 צפייה בגלריה
בארה"ב מעריכים שפוטין יילך על כל הקופה. חוגגים בדונייצק אחרי הצהרת נשיא רוסיה
(צילום: AP)
למעשה הערוץ הדיפלומטי והערוץ הצבאי מתנהלים בשני כיוונים מנוגדים. להערכת האוקראינים ייתכן מאוד שהערוץ הצבאי ייפתח לפני שהערוץ הדיפלומטי יגיע להישג כלשהו. כפי שנראים הדברים כרגע, המלחמה נראית יותר קרובה.
"אנחנו נמצאים במצב רע, בשעה קריטית", אמר לי אמש חבר הפרלמנט האוקראיני אלכסנדר קוניצקי, חבר המפלגה של הנשיא זלנסקי. הוא מספר על עצבנות גוברת ופאניקה, על ישיבות שמתקיימות בשרשרת ועל חרדה גדולה כיוון שהרוסים, כך לפי המודיעין האמריקני, מתכוונים לבוא חשבון עם כל תומכי הממשל הקיים. "אנחנו מרגישים חרא", אמר לי קוניצקי בעברית שאותה רכש בשהותו בארץ ובשירותו בצה"ל.
הכרה רוסית בעצמאות המחוזות הבדלניים מהווה הפרה של הסכם מינסק 2, שנחתם ב-2015 ואמור היה לסיים את המלחמה בין שני החבלים הבדלניים לבין אוקראינה. כל עוד היה במקומו, ההסכם הצליח להשיג רגיעה מסוימת, שהופרה מדי פעם על ידי תקריות אש לא קטלניות במיוחד ששני הצדדים יכלו לחיות איתן. אבל ברגע שההסכם לא קיים מבחינת רוסיה, כל ירייה משטח אוקראינה לעבר הבדלנים תיחשב מבחינת מוסקבה כתוקפנות נגדה ותספק לה תירוץ לבוא לעזרתם.
5 צפייה בגלריה
בדונבאס עדיין מקווים שהכול יעבור. צילום לוויין של הכוחות הרוסיים
(צילום: EPA/MAXAR TECHNOLOGIES)
אתמול טענה רוסיה, בלי להביא הוכחות, שחמישה חיילים מצבא אוקראינה חדרו לשטחה ונהרגו על ידי צבא רוסיה, וכן שצבא אוקראינה הפגיז והרס מעבר גבול בין שתי המדינות. לפי עדויות שאני מקבל מכתבים זרים בשטח, מדובר בפייק ניוז. האוקראינים נמנעים במופגן מלהיגרר להסלמה שהבדלנים יוזמים.
גם ההיערכות הצבאית הרוסית אינה מבשרת טובות. מהגבול הצפון-מזרחי קצרה הדרך לקייב. על פי המידע המודיעיני האמריקני פוטין לא יסתפק בקריעת המחוזות הבדלניים בדונבאס ובפריצת מסדרון יבשתי מרוסיה לחצי האי קרים, אלא מתכוון ללכת על כל הקופה: להפיל את משטרו של זלנסקי ולהחליף אותו במשטר פרו-רוסי, אולי בראשות יריבו של זלנסקי, פורושנקו, כשיכתר את הבירה ויפעיל אוקראינים נאמנים לו. המטרה היא להחליף את השלטון בכזה שיוציא את כלי הנשק שארה"ב ונאט"ו שלחו לאוקראינה ושלא יעלה על דעתו להסתפח לנאט"ו.
בקו המגע בדונבאס, כאמור, קיימת כבר הסלמה המהווה את הנפץ שיצית את המהלך הצבאי הגדול יותר. אנשים באזור סיפרו לי שהכפר שבו הייתי בשבוע שעבר, זולוקיה, ספג הפגזה כבדה של הבדלנים. נהירת פליטים מאזורי הלחימה לא נראית עדיין. אנשים עדיין מקווים, כך אומרים לי, שכל זה יעבור.
סימן נוסף לכך שצפויה פלישה רוסית הוא ההחלטה לפנות את הדיפלומטים הישראלים ואת השגרירות למערב אוקראינה, לעיר לבוב שליד הגבול עם פולין. הדיפלומטים יגיעו ללבוב בדרך היבשה וימשיכו לספק משם שירותים קונסולריים. עד כה מנע השגריר מיכאל ברודסקי את פינוי השגרירות, כשיעץ למשרד החוץ לא לבצע את האקט הזה כיוון שהשגרירות צריכה לתת ביטחון לישראלים שרוצים עדיין לצאת מאוקראינה. אבל כשאיום הפלישה הרוסי הפך מוחשי ומיידי, הוא הסכים.
חבר הפרלמנט האוקראיני קוניצקי סבור עדיין שהצבא האוקראיני מסוגל לעצור את הצבא הרוסי, ואף שלח היום חיילים רעננים וצעירים לקו המגע עם הבדלנים. הוא הוסיף במרירות: "אני חושב שזה לא נכון מצד ישראל לא לתת לנו נשק ולא להזדהות איתנו. אני לא מבין למה אתם חברים של הרוסים ולא שלנו. הרי יש הרבה אוקראינים שחיים בישראל. כל המשפחה שלי גרה בישראל והם כמוני מרגישים שישראל צריכה לעזור לאוקראינה, לא בכסף ולא בנשק אלא בהצטרפות למאמצים לעצור את המלחמה, כפי שעושות מדינות אירופה וכמו שעושה ארה"ב. ישראל צריכה להצטרף למחאות ולסנקציות".
