הצעת חוק התקציב, שעיקריה פורסמו לראשונה היום (שלישי) ב-ynet, נותנת זריקת מרץ לתחבורה הציבורית, קובעת את מפת טבעות אגרת הגודש שתחל בשנת 2024. רפורמה נוספת נוגעת לכך שחלק מהישראלים ייאלצו להיפרד מהחניה בחינם בכחול לבן. כמו כן, יופנו משאבים לקידום פרויקט המטרו השאפתני בגוש דן. עם זאת, המאבק בתאונות דרכים נזנח והתוכנית הלאומית שהוכנה לא תתוקצב.
כך תפעל אגרת הגודש: אחת הרפורמות המרכזיות בחוק ההסדרים שהונח על שולחן הכנסת היא החלת אגרות גודש בגוש דן. במסגרת חוק ההסדרים פורסמה גם מפת הטבעות שיכללו באגרת הגודש שתכנס לתוקף מ-1 במרץ 2024, אך שרי האוצר והתחבורה יוכלו לדחות את החלת הרפורמה בשנה. הטבעת החיצונית כוללת את הרצליה, פתח תקווה, ערי בקעת אונו וראשון לציון. הטבעת האמצעית כוללת את בני ברק, רמת גן חולון ובת ים. הטבעת הפנימית כוללת את תל אביב, כשמצפון היא תיקטע בשדרות רוקח ומדרום באמצע שכונות יפו.
חציית הטבעת החיצונית בשעות הבוקר (6:30-10:00) תעלה 5 שקלים וחציית הטבעות האמצעית והפנימית תעמוד על 10 שקלים. כך למשל, נסיעה ממודיעין או מראש העין לתל אביב תעלה 25 שקלים. בשעות אחר הצהריים (15:00-19:00) היציאה והכניסה ממרכז המטרופולין תעלה מחצית מהסכומים הנקובים והתקרה היומית לחיוב תעמוד על 37.5 ש"ח. הרפורמה גם מעגנת פטורים שונים וסייגים: נכה הנוסע ברכב הנושא תג נכה פטור מתשלום האגרה, אופנועים יחויבו במחציתה ומשאיות ישלמו כפול. עוד מוצע כי התקרה היומית לא תחול על משאיות ומוניות ספיישל, ולמעשה הציפייה היא שהמס "יגולגל" על נוסעי מוניות הספיישל וחברות ההובלה וישקף את תרומתם לגודש בכבישים.
באוצר מתריעים כי רמת הגודש במטרופולין גוש דן חריג ביחס לעולם המערבי והשימוש בתחבורה ציבורית נמוך משמעותית. נזקי הגודש, הנאמדים ב-40 מיליארד שקלים בשנה, צפויים לטפס בתוך פחות מעשור ל-70 מיליארד שקלים. לטענת האוצר, יישום הרפורמה יפחית את השימוש ברכב הפרטי ויגביר את מהירות הנסיעה של התחבורה הציבורית וכלי הרכב הפרטיים.
"העיקרון המנחה של התוכנית הוא לגרום לבעלי הרכבים להפנים ככל הניתן את העלות המלאה של נסיעה ברכב פרטי בשעות הגודש, ובכך להכווין את התנהגותם אל עבר שימוש בתחבורה ציבורית או לנסיעה בשעות שאינן עמוסות. כדי ליישם עיקרון זה ההסדר המוצע מבקש לתמחר את הנסיעה בשעות הגודש ובאזורי הגודש כך שמחיר הנסיעה האמיתי הכולל את הנזק (העלויות החיצוניות כדוגמת ערך הזמן, זיהום אוויר, רעש, בטיחות וכדומה) שהנסיעה גורמת לסביבה, ישוקף בצורה טובה יותר לבעל הרכב מאשר במצב הקיים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
לטענת האוצר, רפורמה דומה שנעשתה בלונדון וסינגפור הביאה לירידה של 15-20 אחוזים בהיקף הקילומטראז' בערים והיא נבחנת גם בסן פרנסיסקו, סיאטל, ונקובר וניו יורק. אלא שבערים הללו קיימת תחבורה ציבורית טובה ויעילה. הציפייה היא שעד לשנת היעד גוש דן יעבור קפיצת מדרגה בשירות התחבורה הציבורית באמצעות נתיבים מהירים וחניוני "חנה וסע" בראשון לציון ושפיים, הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה ושדרוג משמעותי של מערך האוטובוסים ונתיבי ההעדפה. הכנסות אגרות הגודש מוערכות ב-1.3 מיליארד שקלים, כשמתוכם 700 מיליון יופנו לשיפור התחבורה הציבורית והיתר אל מימון פרויקט המטרו.
סדר בחניה בערים: נכון להיום, הרשויות המקומיות יכולות לגבות עד 6.3 שקלים בחניות "כחול לבן", אך לפי ההצעה בחוק ההסדרים הן לא יוגבלו יותר בתקרת מקסימום ויוכלו לגבות תשלום בהתאם לביקוש. נכון לשנת 2019 התעריפים לשעת חניה שנקבעו על ידי הרשויות המקומיות נעו בין 3.6 שקלים בצפון ועד 6.3 שקלים בתל אביב. "באזור תל אביב התעריף נמוך מדי, ולראיה - מחיר החניה בחניונים הפרטיים יכול להגיע ליותר מ-20 שקלים לשעה", נכתב, "ואכן, למרות שתעריף החניה הממוצע לשעה גבוה ביותר במחוז תל אביב, הוא לא משקף את הביקוש הרב לחניה באזור". לפי הנתונים בהצעה, בלונדון ובניו יורק שעת חניה נעה בין 54-9 שקלים, בברלין בין 8-16 שקלים ובמלבורן בין 10-17 שקלים.
בנוסף יחולו שינויים גם בתווי החניה. כיום ניתן לחנות באזורים מסוימים בעיר ללא תשלום בעבור התושבים, אך החוק יתוקן וההטבה תבוטל. חניה חינם תתאפשר באזור המגורים, אך המפקח על התעבורה יוסמך להגביל את מספר התווים שיינתנו לתושבים באזורים אלה. כל אלו נועדו להעביר את הנוסעים מהרכב הפרטי אל התחבורה הציבורית.
ההטבה הצפויה: שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית
יחד עם ה"מקלות" יבואו בתקציב המדינה גם "גזרים" בדמות שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית לטווח הרחוק וכן לטווח הקרוב. חוק המטרו נועד כדי לקדם את תכנית כריית מנהרות הרכבת התחתית בשלושה קווים בגוש דן, נוסף על העבודות המבוצעות היום לבניית שלושת קווי הרכבת הקלה. עלותו של המטרו למעלה מ-150 מיליארד ש"ח והוא מיועד להתחיל בנסיעותיו בשנת 2032.
במסגרת חוק ההסדרים תוקם רשות המטרו ונקבע המימון לפרויקט, אך הסמכויות שינתנו לגופי הביצוע כדי לקדם את הפרויקט בלוח הזמנים הדחוק גם כך הופרדו ממנו להליך חקיקה בכנסת. המבחן של הקואליציה יהיה בקידום הנושאים שהופרדו מחוק ההסדרים ביעילות כדי לא לעכב את הפרויקט, שצפוי לשפר בעוד שנים באופן משמעותי את התחבורה המקרטעת במטרופולין ויהווה את ה"גיים צ'יינג'ר" במציאות התחבורתית במדינה.
בנוסף, דגש רב ניתן לסלילת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ולאכיפה בהם. המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית בישראל עומדת על 16 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש בערי המדינות המפותחות. בניו יורק מהירות האוטובוסים עלתה ב-23% עם סלילת הנתיבים ובבריסל ב-38%. בדבלין הצליחו להעלות את מהירות הנסיעה כך שאוטובוס מהיר ב-30% מהרכב הפרטי ומספר הנוסעים שם גדל ב-176% בהתאמה.
מהנתונים עולה שבישראל, לעומת זאת, במקומות שבהם יש נתיב תחבורה ציבורית - זמן השהייה בדרכים זהה בין אוטובוס לרכב פרטי אך במקומות שאין בהם העדפה לאוטובוסים, זמן הנסיעה ארוך משמעותית באוטובוס. לפי ההצעה, נוסף על משטרת ישראל והרשויות המקומיות שאוכפות היום את הנסיעה בנתיבי התחבורה הציבורית, במשרד התחבורה תוקם יחידת אכיפה מיוחדת שלה יהיו סמכויות אכיפה באמצעות מצלמות וכך תוגבר מהירות הנסיעה בהם. "הגברת מהירות הנסיעה תעביר נוסעים רבים יותר לשימוש בתחבורה ציבורית מהרכב הפרטי", נכתב. הרשויות המקומיות שיאכפו נסיעה בנת"צים יחוייבו להעביר לפחות מחצית מהכנסותיהן לשיפור התחבורה הציבורית באותה העיר.
הרכבת הקלה השלימה נסיעה ראשונה בגוש דן
(צילום: נת"ע)
9.3 מיליארד שקלים לסלילת כבישים, התחבורה הציבורית תסובסד
תקציב משרד התחבורה לשנים 2021-2022 כולל השקעות רבות בתחבורה הציבורית וגם בתשתיות התחבורה הפרטית. תקציב סלילת הכבישים כולל בשנה זו 9.3 מיליארד כשמתוכו 5.6 לכבישים בינעירוניים ו-1.9 לכבישים עירוניים. לקידום נת"צים הוקצו 1.7 מיליארד.
סלילת כבישים בשנה הבאה תעלה 9.4 מיליארד שקלים, שמתוכם 4.6 יוקצו לכבישים בינעירוניים ועוד 2.1 לכבישים העירוניים. נתיבי תחבורה ציבורית יתוקצבו רק ב-2.6 מיליארד שקלים. בשנת 2022 המטרו זוכה לסעיף תקציבי ייעודי שכולל הוצאה של 400 מיליון שקלים והרשאה לחיוב נוסף בסף 6.2 מיליארד שקלים. נוסף על כך יתוקצבו במיליארדים המשך העבודות על הרכבות הקלות, רכבת ישראל וסבסוד התחבורה הציבורית. התקציב מהווה חלק מתוכנית החומש של משרד התחבורה שפורסמה ב-ynet.
עם זאת, התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שאמורה הייתה לצמצם את מספר ההרוגים ב-50% עד לשנת 2030 לא תוקצבה. תקציב המאבק בבטיחות בדרכים כולל עשרות מיליוני שקלים בהשוואה לעלותה המוערכת של התכנית בעשרות מיליארדי שקלים. במשרדי הממשלה מדגישים שיתר התקציבים כמו קידום תחבורה ציבורית, תשתיות אופניים והשקעה בחברה הערבית יובילו גם למאבק בתאונות הדרכים אך התקציב הייעודי לשם כך נותר זניח.
