חבר הכנסת סמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת התייחס היום (ראשון) בריאיון לאולפן ynet למהומות בנגב, וביקר בעיקר את מה שכינה "אלימות המדינה". לדבריו, המהומות לא קשורות לנטיעות, אלא להזנחה ממושכת. הוא תקף: "הערבים בנגב לא אלימים כלפי המדינה. אף אחד מהם לא בא לנטוע עצים בתל אביב. אי אפשר לשים את הקורבן והמקרבן באותו צד". ראש העיר ערד ניסן בן חמו ואחד ממובילי המחאה טלב א-סאנע הסכימו שלא צריכה להיות אלימות, אך א-סאנע האשים את המשטרה: "הבדואים רוצים שהיא תדבר איתם כאזרחים - לא עם דחפורים, אלות ומעצרים".
לדברי אבו שחאדה, "אנחנו מתעקשים לקשור את כל מה שקורה בנגב לנטיעת עצים, כאילו זו הבעיה. זה לא ולא הקרקע, בנגב יש המון קרקע, רוב הנגב הצפוני כמעט ריק. יש כמיליון אזרחים בנגב, שליש מהם בדואים - והם יושבים על פחות מ-3% מהאדמות. הטיעונים על פלישות והשתלטות לא קשורים למציאות". כשנשאל מדוע פרצו המהומות, השיב: "מכיוון שהמדינה מסרבת להיענות לדרישות האנושיות הבסיסיות של יותר ממאה אלף אזרחים של המדינה שמבקשים להכיר בהם, ביישובים שלהם ובאדמות שלהם. יש וויכוחים על בעלות".
על טענות שהמהומות נוצרו כתוצאה ממלחמה פוליטית בין רע"מ לרשימה המשותפת אמר: "זו בכלל לא מלחמה פוליטית, אנחנו באותה דעה. כולנו מבקשים הכרה ביישובים הלא מוכרים".
אבו שחאדה התייחס למהומות האלימות עצמן ואמר כי "הקשר בין עוני ופשיעה הוא בקורלציה גבוהה בכל מקום בעולם, לא קשור ליהודים וערבים. תשווה בכל מקום בנגב בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית שנמצאת לידם, ותראה מספרים מזעזעים".
אפשר להרגיע את הרוחות?
"בטח. אתה חושב שאני רוצה מאה עצורים בבתי הכלא? אתה חושב שאני רוצה לראות את מה שראיתי עכשיו בסורוקה, כשבאתי לבקר את הפצועים? שילדים יגדלו לדבר הזה?".
קשה לי להוציא ממך משפט שיפסיק את ההפגנות.
"בשביל זה אני צריך לקבל פתרון אחר, יש כל מיני דרכים להגיע אליו. אנחנו מנסים שנים על גבי שנים בהנהגת המנהיגות הבדואית בנגב להגיע לפתרונות. הם עבדו במקום המדינה, הציגו תוכניות אלטרנטיביות, עלה להם מיליונים".
לא כדאי לך בהזדמנות הזו לשבת עם הממשלה שמחפשת פתרון ולמצוא דרך?
"ישבנו עם קבוצות של חוקרים, מתכנני ערים ועם ההנהגה המקומית בנגב. יש לנו פתרונות, והם מאוד ריאליים וקלים".
אז מה הבעיה?
"ההתעקשות של המדינה לכפות על האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב אורח חיים שהם לא רוצים. ברגע שאתה רואה איזשהו יישוב שיש בו כמה יהודים והם מדברים על אורח חיים, זה נראה לך טריוויאלי. למה לערבים לא מגיע?".
"רצינו לחסום את הכביש לרבע שעה"
גם חבר הכנסת לשעבר טלב א-סאנע, אחד ממובילי ההפגנות, התראיין לאולפן ynet - לצד ראש העיר ערד ניסן בן חמו. א-סאנע טען שהמהומות לא היו התפרעויות, אלא הפגנה מסודרת, והוסיף: "זה נראה ככה אחרי שהמשטרה התנהגה כמו שאסור היה לה להתנהג. ראיתי הפגנות סוערות בחיי, אבל מעולם לא ראיתי שמפגיזים ומפציצים את המפגינים בכמות כל כך גדולה של רימוני גז מדמיע, כדורי הלם וכדורי גומי. יש אנשים שמאושפזים בטיפול נמרץ. הבדואים רוצים שהמשטרה תדבר איתם כאזרחים - לא עם דחפורים, אלות ומעצרים".
בן חמו, מנגד, תקף: "זכות ההפגנה חשובה, אבל מי שזורק אבנים בציר ראשי על מכוניות נוסעות הוא טרוריסט, ומי שפוגע בתשתיות כמו עמודי תאורה וכבישים הוא עבריין. לא יכול להיות שעיר של 30 אלף תושבים תהיה נצורה".
בן חמו התרעם על כך שלא שמע גינוי על האלימות מטעם ההנהגה הבדואית, והוסיף: "אני מכיר בעובדה שגם לבדואים צריך לדאוג וההזנחה היא אכן רבת שנים, אבל במחאות האלו מי שנפגע זה מי שנלחם עבורכם שכם לשכם שתקבלו תנאים יותר טובים. אני מצפה מהמנהיגות הבדואית שתקרא לצעירים האלה שלא יסכנו חיי אדם. בסוף אנחנו פוגעים אחד בשני במקום שבו אנחנו צריכים לחיות אחד לצד השני".
א-סאנע הגיב לדבריו: "אני איתך, אסור לזרוק אבנים. יכולנו לנהל מחאה ולחסום את הכביש לרבע שעה בהסכמת המשטרה, אבל ברגע שיש ירי של רימוני גז מדמיע, מאבדים את שליטה על המחאה, ובסוף הכביש נחסם ל-5 שעות. אני ואתה נמשיך לחיות בנגב, ואנחנו רוצים להיות בשכנות טובה, אבל צריך לשנות את הנוסחה כדי שנחיה כולנו יחד בנגב".
בהמשך, א-סאנע הציע פתרון אפשרי לבעיה: "בנגב יש מקום לכולם, אבל הבדואים שהם יותר משליש מכלל תושבי הנגב, יושבים על פחות מ-3% מהשטח. אצל היהודים יש יישובים ואין תושבים, אצל הבדואים יש תושבים ואין יישובים. לא יכול להיות שבישראל מעצמת ההייטק, אנשים חיים בזבל, בתנאים עלובים, ורואים רק דחפורים שהורסים להם בתים מדי יום. אני רוצה שתושבי הישובים הבדואיים הסמוכים לערד יחיו בישוב מוכר ומתוכנן עם מוסדות ציבור".
ממשטרת ישראל נמסר: "תנאי המחאה שהתקיימה סוכמו מראש עם מארגניה, בשלב מסוים ובניגוד גמור למוסכם, החלו המשתתפים ביידוי אבנים מסכן חיים לעבר נהגים ושוטרים שהיו במקום, וכתוצאה מכך נאלצה המשטרה לסגור את הכביש ולעצור 13 חשודים בהפרת הסדר. נדגיש כי ככל שמתבצעת חריגה מתנאי המחאה או עבירה על החוק, בהתאם מתבצעת אכיפה. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בכדי לאפשר את זכות המחאה תוך שמירת האיזונים הנדרשים בגבולות החוק ומאידך לא תאפשר את הפרת הסדר הציבורי".