תקציר הדיון בבג"ץ
(צילום: לע''מ)
מדיניות קליטת הפליטים הגיע לבג"ץ: שופטי בית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, דנו היום (ראשון) עתה בעתירה בנוגע נגד מדיניות קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל. הדיון כולו הועבר בשידור ישיר. ההחלטה תימסר בהמשך.
את העתירה הדחופה הגיש משרד עורכי הדין תומר ורשה, העוסק בתחום דיני ההגירה והסדרת המעמד בישראל, נגד שרת הפנים איילת שקד, שר החוץ יאיר לפיד, הממשלה ורשות האוכלוסין וההגירה. העתירה דורשת לבטל את החלטת השרה שקד להגבלת כניסתם של פליטים מאוקראינה.
בתחילת הדיון דיבר העותר עו"ד תומר ורשה: "דווקא בשעתה הקשה של האומה האוקראינית, כשכל אירופה קולטת פליטים, אנחנו סגרנו את השערים, שהיו פתוחים. זה נעשה בחוסר סמכות, ללא הצדקה, חוסר סבירות והתעלמות מהדין הבינלאומי וערכי המוסר".
העותר הוסיף: "ישראל מתייחסת אליהם כתיירים. מתחילת המלחמה נכנסו 8,000-7,000 אוקראינים (ללא כאלו שנכנסו מטעם חוק השבות). בחודש נכנסים לכאן בממוצע בחמש השנים האחרונות 11 אלף איש בתיירות. לכן אין סיבה לשנות את הצו שקיים. לא נותנים להם לעבוד. היה מסע הפחדה שיבואו במקום זכאי השבות, אבל אין כל קשר בניהם. האוקראינים בוודאות יעזבו".
הנשיאה חיות הקשתה: "בזמן שגרה יש להם לאן לחזור, אבל בימים אלו אין כל כך". עו"ד ורשה השיב: "הם ניהלו חיים שלמים שם. הם נמלטו. הגברים באוקראינה נלחמים והנשים והילדים עזבו. ברור שהם רוצים להתאחד באירופה". חיות ציינה: "הצו הוא בסמכות. להתקין צו שפוטר מאשרות היא סמכות של שר הפנים".
בשם הממשלה השיב עו"ד עמרי אפשטיין, שהציג יחד עם עו"ד נטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות את המדינה. "מדובר בטרגדיה אנושית חסרת תקדים. המדינה שותפה למאמצים הבינלאומיים למתן סיוע הומניטרי, לתת מענה לסבל אזרחי אוקראינה. לעניין ההקלה והסיוע, המדיניות היא אי הרחקה. זכאי שבות כמובן עולים לישראל. קרובי משפחה של אזרחים או תושבי קבע נכנסים. מתחילת המלחמה נכנסו 13,600 אוקראינים ויצאו 1,172. 283 סורבו. כרגע יש כרגע 1,800 מקומות פנויים במכסה".
חיות שאלה אותו: "אבל כשקובעים מכסות צריך לנמק למה קובעים מכסות. האם היה נתון שתהיה הצפה כזו שחייבים לקבוע מכסות?". אפשטיין השיב: "ההחלטות מתקבלות באופן דינאמי".
בעתירה שהגושה לבג"ץ נטען שכניסת המתווה של שקד לתוקף משמעותו "חסימה הרמטית גורפת ומיידית של כניסת אזרחי אוקראינה לישראל, בניגוד לצו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) ולהחלטת הממשלה ולמחויבות הבינלאומית של ישראל". העתירה הוגשה לאור פנייתה של שגרירות אוקראינה בישראל אל משרד עורכי הדין, אך המשרד אינו מייצג את המדינה האוקראינית וזו מוגדרת כעתירה פרטית.
עו"ד תומר ורשהצילום: לע''מלאחר העתירה ולפני הדיון שונה המתווה כך שמעבר למכסות שהוקצבו (5,000 איש לצד 20 אלף שכבר כאן ולא יגורשו), קרובי משפחה של אוקראינים שמתגוררים בישראל יוכלו להיכנס גם כן לישראל. אולם העותר טוען כי "המתווה החדש אמנם מרכך במעט את נוקשותו חסרת החמלה של המתווה הקודם, אולם רחוק מלתת מענה".
בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ היא ביקשה לדחות את העתירה, בין היתר בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. לפי המדינה, אין מדובר בפגיעה בזכויות שכלל לא בוססה, אלא בסוגיית מדיניות של אזרחים זרים שאינם בעלי זיקה לישראל. המדינה טענה כי הנושא קשור למדיניות חוץ ופנים שהיא בליבת שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים בממשלה להם שיקול דעת נרחב בסוגיה. עוד נטען כי במתווה ה-5,000 נותרו עוד 2,100 מקומות מתוך המכסה.
