דובר צה"ל התיר הערב (ראשון) לפרסם כי סמל ראשון בוריס דונבצקי (21) מקריית ביאליק, לוחם שריון בגדוד 46, עוצבת "עקבות הברזל" (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם מילואים בגדוד נפצע קשה בקרב. הודעה נמסרה למשפחתו. השניים נפגעו מפיצוץ מטען ומירי נ"ט במהלך היתקלות. מניין חללי צה"ל מתחילת המלחמה עומד על 454, ו-122 מהם נפלו בקרבות מתחילת הפעולה הקרקעית בעזה.
הסרטון האחרון של בוריס
לפני שנפל, הספיק דונבצקי לאחל בסרטון חג שמח. "קוראים לי בוריס, עליתי לארץ לפני חמש שנים מרוסיה. כרגע אני לוחם בגדוד 46 של שריון. מאחל לכולם חנוכה שמח", אמר בסרטון האחרון שבו צולם.
אריק בסקין, דודו של בוריס, כתב כי אחיינו עלה לבד לישראל מרוסיה ושאת שירותו בצבא עשה כחייל בודד. "חדשות רעות הגיעו למשפחתנו, האחיין האהוב שלנו בוריס דונבצקי נפל היום בקרב. יהי זכרו ברוך. הוריו מגיעים לישראל, לכן העדכון על מועד ההלוויה יימסר בהמשך", ציין הדוד.
ראש העיר קריית ביאליק אלי דוקורסקי אמר: "העיר הלומת כאב וצער על נפילת סמ"ר בוריס דונבצקי ז"ל. בוריס היה חייל בודד שהתגורר בקריה בדירת שותפים. עלה לארץ בשנת 2018 במסגרת תוכנית נעל"ה. הוריו של בוריס מתגוררים ברוסיה, ומחכים להגעתם לארץ כדי לקבוע את מועד ההלוויה. אני שולח את תנחומיי למשפחת דונבצקי ומרכין ראשי בכאב על נפילתו של לוחם חדור מטרה שמסר נפשו במערכה צבאית צודקת להגנת מדינת ישראל".
חברו של דוניבצקי: "הוא אהב את השירות שלו"
(צילום: ליאור אל-חי)
ירוסלב בנדין, חברו הטוב של דונבצקי, גרם עם הלוחם שנפל בדירה שכורה בקריית ביאליק במשך שנתיים. "עלינו לישראל לפני חמש שנים במסגרת תוכנית נעל"ה", סיפר, "הוא בא מהעיר סמארה. גרנו בישראל באלוני יצחק שלוש שנים. המשפחה של בוריס ואחיו גרים ברוסיה. בוריס שמר איתם על קשר טוב. הוא אהב מאוד את המשפחה שלו ברוסיה ודיבר איתם הרבה. אבא שלו בא לבקר אותו פה פעם אחת. הוא אהב מאוד את ישראל והיה מאוד ציוני".
הוא ציין: "כשהיינו בבית ראינו סרטים, דיברנו. הוא אהב מאוד לבשל והיה מעולה בהכנת שקשוקה. ידע להכין אוכל מאירופה, אסיה, אוכל אסייתי ותאילנדי. הוא היה טוב בפיזיקה ותכנן ללכת ללמוד בטכניון הנדסה. הוא היה גאה לשרת בחיל השריון ורצה לעזור לישראל. הוא היה צריך להשתחרר בעוד שנה, אהב את השירות הצבאי שלו ותכנן לנסוע עם אחד החברים שלו מהצבא לטיול בארה"ב אחרי הצבא".
בנדין סיפר: "הפעם הראשונה שראיתי אותו אחרי שהתחילה המלחמה הייתה ביום חמישי האחרון. הוא הגיע הביתה עד יום שישי, ואז חזר לצבא ונכנס לעזה. הוא היה עייף מאוד וישן כמעט כל הזמן. לא סיפר הרבה על הלחימה בעזה, רק אמר שאנחנו עובדים שם חזק וטוב. הוא לא פחד. הוא היה בטוח בעצמו".
הילה לזר הוסיפה: "בוריס היה חניך שלי במכינת 'הראל', מכינה קדם צבאית שמטרתה לשלב דוברי רוסית בחברה הישראלית ובייחוד נוער נעל"ה. בתחילת המלחמה בוריס שלח לי הקלטה. הוא היה חייל בודד וישראלי בנשמה, ומעל הכול אדם אוהב עם חיוך ענק".
בהקלטה ששלח בוריס ללזר, הוא אמר: "אז קודם כול, שלום, מה נשמע? אני בסדר, בסדר גמור. מאז שקרה כל האירוע הזה אנחנו ישר קפצנו לעזה למרות שהיינו בצפון באימון, ועכשיו אנחנו בשטחי כינוס. בגדול לא עשינו כמעט כלום חוץ ממבצע אחד ומחכים לכניסה קרקעית".
ההקלטה שסמ"ר בוריס דונבצקי שלח להילה לזר
מעט לאחר שהתגייס, הוא שלח הקלטה אליה נוספת, ובה סיפר על ימיו הראשונים בשירות הצבאי. "שלום הילה, אני בסדר, באמת בסדר. אני נהנה מהצבא. אני התגייסתי ב-22 במרץ. מלא חוויות, אנשים טובים ממש, באמת אחלה אנשים. לפני הגיוס כולם אמרו לי שבשריון יש אנשים זהב וזו האמת. כן, לפעמים קשה, אבל יותר קל להתמודד כשבסביבה יש אנשים טובים. הכול טוב, אני ממש שמח שאני משרת בשריון. יש לנו שאטלים משיזפון, הבסיס שלנו ממש רחוק מהכול - 40 דקות נסיעה מאילת. ויש לנו הסעות כמעט לכל מקום בארץ - לחיפה, לירושלים, לת"א ואפילו לפרדס חנה, יקנעם ובאר שבע".
שני נופלים אתמול
בשעות הבוקר הותר לפרסום כי רב-סמל ראשון במיל' יוסף (ג'וזף) אבנר דורן (26) מירושלים ורב-סמל במיל' שלו זלצמן (24) מרמת ישי נהרגו גם הם בקרבות בעזה.
שלו, שנהרג מפיצוץ מטען, שלח שני מכתבים אחרונים למשפחתו ולבת זוגו לפני שנפל בדרום הרצועה. במכתב המצמרר למשפחה כתב שלו: "אני רוצה להרגיע ולהגיד שאנחנו בסדר גמור, מצליחים אפילו לבשל אוכל חם. אתמול קיבלתי את המכתב שלכם ומאוד חוזקתי. מקווה שאתם מצליחים לשמור על שגרה ושפיות, תהיו חזקים, זה תכף נגמר. אני מאוד נזהר ושומר על עצמי ומחכה לחזור לשגרה של עבודה ולימודים. אוהב אתכם ומתגעגע, שלו".
במכתב השני והמרגש לבת זוגו גפן הוא כתב: "לגפן לב שלי (אין לי בושם להשפריץ על הדף). מצחיק שבמקום מכתבים ליום הולדת אנחנו כותבים אחד לשני לעזה ומעזה. אתמול קיבלתי את המכתב שלך והתרגשתי וחוזקתי ברמות. שתדעי שאנחנו בטוב ולא חסר לנו כלום והמורל גבוה. חשוב לי שתדעי שבכל זמן פנוי אני חושב עלייך ועלינו. אם אמרתי לך שהמלחמה מכניסה אותי לפרופורציות אז הכניסה לעזה העצימה את זה ברמות. מאושר שאת שלי לנצח, הלוואי ויסתדר לנו לטוס עד הלימודים. אוהב אותך ומתגעגע ברמות".
שלו זלצמן לחם בעזה בגדוד 6623 של עוצבת "חוד החנית" (55). אביו מיכאל ספד לו בשיחה עם ynet: "שלו השתחרר לפני שנתיים משירות בעורב צנחנים, יצא לטיול הגדול בארגנטינה, פרו וצ'ילה, אחר כך עוד טייל באירופה והיה אמור להתחיל וללמוד חשבונאות בבר אילן באוקטובר. פגשנו אותו בפעם האחרונה לפני שבועיים. הוא המשיך בעורב עם הצוות האורגני שלו מהסדיר, הצליח לשלוח שני מכתבים מעזה, אחד לנו ואחד לחברה שלו בשנים האחרונות גפן".
ג'וזף דורן, שלחם במסגרת יחידת הניוד המבצעי (הבלנ"ם) ושירת כלוחם איסוף ייעודי בשייטת 13, נפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה, שכלל פיצוץ מטען וירי לעבר הכוח. חברו משה ספד לו בפייסבוק: "הלב שבור. רק לא מזמן ראיתי אותך באוניברסיטה לאחר שלמדנו יחד בבית הספר היסודי. היית גיבור אז, הקרבת את עצמך, ולא היה ציוני כמוך". אופיר, חבר אחר, כתב: "היה לנו ברור שזה לא משחק, אבל כשזה דופק לך על הדלת משהו משתנה. ג'וזף, יהי זכרך ברוך".
