ראש הממשלה מכריז על הימ"מ כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור
(צילום: איתי בית און, לע"מ, סאונד: ניר שרף, לע"מ)
ההחלטה להכיר ביחידת הימ"מ של המשטרה כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור מגיעה אחרי יריבות ארוכת שנים עם סיירת מטכ"ל על התואר הזה בדיוק. למה שתי יחידות העילית רבו ביניהן? למה דווקא הימ"מ זכתה בתואר הנכסף ואיך יחידה שכמעט בוטלה הפכה ליחידה לאומית?
היריבות עם סיירת מטכ"ל נעוצה כבר בהקמת הימ"מ. יחידת העילית של המשטרה הוקמה ב-1974 לאחר "אסון מעלות". מחבלי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שחדרו לישראל מלבנון נכנסו לבית ספר במעלות והחזיקו כבני ערובה קבוצה של 105 תלמידים ועשרה מורים מבית ספר תיכון דתי בצפת. ניסיון החילוץ של סיירת מטכ"ל כשל והמחבלים רצחו 22 תלמידים לפני שחוסלו. "זה אחד הכישלונות הכי גדולים של סיירת מטכ"ל", אמר תא"ל במילואים שחר ארגמן, מפקד הסיירת לשעבר. "מאז הפיגוע במעלות סיירת מטכ"ל הפיקה לקחים והתמקצעה. סביר שסיירת מטכ"ל, אחרי שלמדה את הלקח והתאמנה, הייתה עושה את זה יותר טוב מאז".
במערכת הביטחון הבינו בעקבות האסון שיש הבדל בין חילוץ בני ערובה בשטח ידידותי לבין פעולות מיוחדות בלב אוכלוסיית אויב, ולכן הוחלט להקים יחידה אזרחית ללוחמה בטרור שייעודה יהיה לפתח שיטות לוחמה מיוחדות שמותאמות במיוחד למקרים כאלה, וכך הוקמה במשמר הגבול הימ"מ.
מאז, ולאורך השנים, נוצר מתח בין שתי היחידות המצוינות שהורגש בעיקר מאחורי הקלעים ואל מול מקבלי ההחלטות. כל אחת מהן רצתה לטפל בעצמה באירועים הגדולים והמורכבים שהמדינה התמודדה איתם.
"היריבות בין היחידות התחילה בתקופה שבה אני הייתי מפקד היחידה", סיפר ל-ynet המפכ"ל לשעבר רב-ניצב בדימוס אסף חפץ. אבל לדבריו האירוע המרכזי הראשון שבו באה לידי ביטוי המתיחות בין היחידות הייתה בפרשת קו 300. אוטובוס שהיה בדרכו מתל אביב לאשקלון נחטף על ידי מחבלים מעזה. החוטפים דרשו לשחרר מחבלים בתמורה לנוסעים שהוחזקו כבני ערובה. "אני כבר לא הייתי אז מפקד הימ"מ, אבל הייתי באירוע", שחזר חפץ. "ימ"מ הגיעו, פרסו את הכוחות שלהם וכבר עמדו לפרוץ לאוטובוס אבל ההחלטה של הרמטכ"ל משה לוי הייתה להעביר את הפריצה לאוטובוס לסיירת מטכ"ל, שעשו את ההשתלטות בצורה לא מוצלחת".
"אני אישית לא אהבתי את זה ולא אהבתי את הדרך שבה הם השתלטו", הוסיף חפץ. "הימ"מ ידעו לבצע את הפעולה היטב כי פיתחנו שיטת השתלטות מהירה וטובה".
הוויכוח על ניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז"ל
כמעט עשור אחר כך היריבות בין היחידות המיוחדות עלתה שוב על פני השטח בעקבות חטיפתו של נחשון וקסמן ז"ל. וקסמן נחטף על ידי מחבלי חמאס והוחזק על ידם במשך שישה ימים בדרישה לשחרור מחבלים תמורתו. הוא נרצח על ידי המחבלים במהלך ניסיון של סיירת מטכ"ל לחלץ אותו. בניסיון החילוץ נהרג גם אחד ממפקדי הכוח סרן ניר פורז ז"ל.
"שאול מופז, שהיה מפקד איו"ש, החליט על דעתו של הרמטכ"ל דאז אהוד ברק להעדיף את סיירת מטכ"ל. את הסוף כולנו יודעים, אני הייתי שם באירוע וראיתי את הכדור בגרונו של נחשון וקסמן", שחזר חפץ.
"כל הסיפור עם נחשון וקסמן וסיירת מטכ"ל זה היה עניין של יוקרה ולא מקצועי", טען דוד בן שימול, מפקד הימ"מ לשעבר. "אני תכננתי את הפעילות של הפריצה והיה ברור שהימ"מ הולך להוציא אותו. בסוף החליטו בגלל יוקרה שמטכ"ל תעשה את זה. ביקשנו שלפחות ישתמשו באמצעים של הימ"מ. הגעתי לאהוד ברק ובנימה של שחצנות הוא אמר 'יש לנו הכל', והפעולה נכשלה".
גם חפץ היה סבור בזמן אמת שהימ"מ צריכה לנהל את האירוע, או לפחות לסייע. "הייתי סבור שהימ"מ צריכה לטפל באירוע וגם אמרתי את זה לאהוד ברק, שלימ"מ יש אמצעים וגם אם הימ"מ לא אחראית על האירוע אז שסיירת מטכ"ל תשתמש באמצעים שלה, שהתאימו לבעיה המרכזית באירוע. אבל הם החליטו לא להשתמש , כנראה מתוך אגו אבל גם אולי תוך כדי האירוע הם לא הבינו מה המשמעות של אותו אמצעי. להערכתי, הייתה שם אפשרות לנצל את האמצעי הזה, שיכול להיות שהיה מציל את נחשון וקסמן".
"תמיד טענתי שאם הימ"מ היה עושה את זה, בסבירות מאוד גבוהה, וקסמן היה היום בחיים", סיכם בן שימול. "הכישלונות של סיירת מטכ"ל חזרו על עצמם וזה מאוד תסכל את אנשי הביטחון, גם את הפיקוד הבכיר בצה"ל".
מי שהיה נוכח בדיונים על שני האירועים מהצד השני של היריבות, הוא מפקד הסיירת לשעבר ארגמן, שמציג גישה שונה למה שקרה בשטח. "בשני המקרים הגענו אחרי הימ"מ ובשני המקרים היינו מעורבים, הצגנו למקבלי ההחלטות את התוכניות שלנו לחילוץ ובשני המקרים החליטו שאנחנו נבצע את הפעולה".
"שאול מופז הסביר בתחקיר אחרי הפעילות לחילוץ נחשון וקסמן למה הוא החליט שסיירת מטכ"ל תפעל – בשל העובדה שלימ"מ לא הייתה תוכנית פעולה", הוסיף ארגמן. "כולם רצו שזה יצליח והם החליטו מה שנראה להם יותר מתאים, אבל זה לא שהיה עימות בינינו לבין הימ"מ". סיבה נוספת להעדפת מטכ"ל מציג מפקד היחידה לשעבר דורון אביטל: "מקבלי ההחלטות החליטו לתת את הטיפול לסיירת מטכ"ל שהיו מיומנים אחרי חטיפת מוסטפה דיראני".
על הטענות של אנשי הימ"מ שאם הם היו מבצעים את הפעולה התוצאה הייתה אולי שונה ארגמן עונה בחיוך. "אורי שגיא (מפקד סיירת גולני לשעבר) התבדח על זה ואמר בתחקיר שמאז שגולני כבשו את החרמון הם כל שנה באימון כובשים את החרמון וזה מסתיים עם פחות הרוגים. ברור שכשמסתכלים על זה בדיעבד לכולם קל להגיד שהיו עושים את זה יותר טוב".
אירוע נוסף שעלתה בו היריבות בין היחידות נגע לחיסולם של האחים עוודאללה, שהיו בכירים בזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. במקום שבו הם שהו, וחוסלו בסופו של דבר, היה גם ארכיון שלם שתיעד את פעילות חמאס ביהודה ושומרון.
"היה ויכוח מי יעשה את זה", נזכר דוד בן שימול. "בהתחלה החליטו שהימ"מ, שעבד על המבצע שבועות קודם לכן עם השב"כ יבצע. ברגע שהצבא הבין שאפשר להפיל עליהם את המבנה החליטו להביא את סיירת מטכ"ל. אבל השב"כ התעקש לתפוס אותם עם החומר שהיה להם, ובסוף דרך החומר שתפסנו הרסנו את כל חמאס ביהודה ושומרון".
היחסים הטובים בין שב"כ לימ"מ נרקמו בעקבות שעות רבות של עבודה משותפת. "כל הפעולות של שב"כ בשטחים, כשהוא נעזר ביחידות צבריות, ימ"מ עושה את מרב הפעולות במקרים הקשים ביותר", תיאר חפץ. "ימ"מ מבצע באופן אינטנסיבי כ-300-400 פעולות בשנה, זה כמעט בכל שבוע בממוצע. זה חשף את יכולות היחידה בעיקר לשב"כ, אבל גם לצה"ל, שהיו בשטח וראו איך ימ"מ פועלים".
המשמעות של ההחלטה בשטח ועל היריבות
ההכרזה על הימ"מ כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור משמחת מאוד את מפקדי היחידה לשעבר, במיוחד אלו שזוכרים את ניסיונות הסגירה שלה שנים ספורות לאחר הקמתה.
"הרטמכ"ל לשעבר רפול ביקש ממנחם בגין ב-1978 לפרק את הימ"מ כי לטענתו לא היה בה צורך", נזכר חפץ. "מי שלחש על אוזנו של בגין שלא להקשיב לו היה ראש השב"כ אברהם שלום. שב"כ עבד איתנו צמוד וידע מה הימ"מ שווה, רפול לא הבין את העוצמה והצורך ביחידה כזו וגם המשטרה לא רצתה אותה כי אם יש אירוע היא צריכה לפקד עליו והם לא רצו להתעסק עם זה. מרגש לראות איך היחידה שלא האמינו בה הגיעה לגדולות".
מי שהכריזו על הימ"מ כיחידה הלאומית לטרור הם דווקא שניים מבוגרי סיירת מטכ"ל, ראש הממשלה נפתלי בנט – שהיה לוחם ומפקד ביחידה, והשר לביטחון הפנים עמר בר לב – שפיקד על היחידה. החברים במטכ"ל לא נוטרים טינה. "אתה מקבל החלטות במקום שבו אתה נמצא. בר לב הוא השר שאחראי על המשטרה והוא במקום אחר אז ההסתכלות שלו קצת אחרת. זו לא בגידה ביחידה", אמר ארגמן.
השאלה הגדולה, שעדיין אין עליה תשובה חד משמעית, היא מה המשמעות של ההכרזה בפועל, ואם היא מסיימת את היריבות בין שתי יחידות העילית במדינה. התשובות תלויות במידה רבה בזהות העונה, ורובן עדיין נמצאות בערפל.
"במשך השנים, לאט מדי לטעמי, השתכנעו בסופו של דבר שלימ"מ יש סיכויי הצלחה יותר טובים בפעולות מורכבות כשהסיכוי להצלחה מאוד נמוך", אמר חפץ בשמחה. "זה יום חשוב ביותר ליחידה ובכלל לכוחות הביטחון. העוצמה שלהם מקרינה על כל המשטרה, ובעתות כאלה שיש שאלות לגבי המשטרה זה חשוב מאוד. ייחלנו ליום הזה הרבה מאוד שנים".
מנגד, אביטל טוען שלמרות ההכרזה ההתנהלות תישאר כבעבר, למעט העדפה לבחירת הימ"מ בטיפול באירועי טרור בתוך ישראל. "בדרך כלל כשיש אירוע, המפקד של אותה גזרה מחליט מי יפקח עליו. אני מניח שכעת לימ"מ תהיה עדיפות ראשונה בטיפול, אבל המפקד בשטח יכול להחליט מי יטפל בפועל באירוע".
גם בן שימול מסכים שאין משמעות מבצעית גדולה מדי להכרזה, בעיקר כי אין באמת יריבות בין היחידות. "אין פה באמת תחרות כי מטכ"ל זו יחידה טובה, אבל אירוע פח"ע זה לא הייעוד שלה. הימ"מ גם מורכבת ברובה מקציני צה"ל בקבע שהגיעו ליחידה".
"ברור גם לצה"ל ולשב"כ שבעשרות השנים האחרונות מי שעושה את כל הפעילות של פח"ע זו ימ"מ. גם הבריחה מכלא גלבוע מי שרדף אחרי המחבלים זה הימ"מ, לא הייתה שום התלבטות בשטח", הוסיף. "ההכרזה היא סמלית, השאלה מה עושים איתה. אני מאוד מפחד ממנה. ברגע שמגדילים את היחידה או מעבים אותה היא מאבדת את הייחודיות שלה. צריך להתמקד בנושא של לוחמה בטרור ולא להתפרס לעוד תחומים".
מפקד מטכ"ל לשעבר ארגמן פרגן לחברים מהימ"מ. "אני חושב שזו יחידה מצוינת באירועים של פיגועי מיקוח. לסיירת מטכ"ל היה יתרון במקרי עבר ביכולת להרים בזמן קצר אופרציה מורכבת, אבל פיגועי מיקוח זו לא ליבת העשייה שלה. מאז נחשון וקסמן לא היה אירוע מיקוח אמיתי וטוב שיש יחידה אחת שמתאמנת על זה".
"ההכרזה הזאת לא מורידה מהערך של מטכ"ל, כי היחידות לא באמת מתחרות על אותו ייעוד. הייעוד של סיירת מטכ"ל הוא לא לוחמה בטרור כמו הייעוד העיקרי של ימ"מ", סיכם אביטל. "לימ"מ יש התמחות מאוד יסודית בעוד שבמטכ"ל יש יתרונות שקשורים לממשק המודיעין והם דרמטיים. אם יהיה אנטבה 2 לא הימ"מ יטפל, זו בהחלט החלטה מכובדת אבל זה בגבולות הארץ בלבד. סיירת מטכ"ל היא לא עוד יחידה מיוחד, יש לה ייחוד דרמטי שונה".
