הקרבות המחודשים שפרצו בין צבאותיהן של ארמניה ואזרבייג'ן נמשכו גם היום (ד'), למרות לחץ גובר בקהילה הבינלאומית להפסקת אש בין המדינות האויבות – לחץ שלו שותפות כעת הן ארה"ב והן רוסיה. שני הצדדים דיווחו על אבדות כבדות בקרב חייליהם: היום הודיעה ירבאן כי 105 חיילים ארמנים נהרגו ביומיים של לחימה, בעוד באקו דיווחה עד כה על 50 חיילים אזרים שנהרגו.
13 צפייה בגלריה
הלווייה לאחד החיילים האזרים שנהרגו בסבב הלחימה הנוכחי. הקטלני ביותר מאז המלחמה ב-2020, שבה נהרגו יותר מ-6,000 איש
(צילום: AP)
סבב הלחימה הנוכחי פרץ בלילה שבין שני לשלישי, כששני הצדדים מאשימים זה את זה באחריות לפרוץ הקרבות ולהפרת הפסקת האש השברירית שהושגה ביניהם וששמה סוף למלחמה העקובה מדם שניהלו ב-2020, בעקבות הסכסכוך ארוך השנים על השליטה בחבל המחלוקת נגורנו קרבאך. הפסקת האש הזו כבר הופרה בעבר והעימות הנוכחי אינו הראשון שפרץ מאז תום המלחמה, אך הוא הקטלני ביותר בשנתיים האחרונות.
הקרבות בין הצדדים לא מתחוללים כעת דווקא בחבל הזה. ארמניה טענה בשלישי כי אזרבייג'ן פתחה באישון לילה בהפגזות ארטילריות לעבר עמדות צבאיות שלה לאורך כמה אזורים בגבול וביצעה בשטחה גם מתקפות מל"טים, בעוד אזרבייג'ן טענה גם היא לירי ארטילרי מצדה של ארמניה – ואף האשימה שכוחות קומנדו ארמנים חצו את הגבול במטרה להטמין מוקשים בבסיסים צבאיים שלה. שני הצדדים טענו כי נאלצו להגיב ל"פרובוקציה" שביצע לכאורה הצד השני.
שעות לאחר פרוץ הקרבות דווח אתמול שעוצמתם פחתה, אך היום שוב דיווחו הצדדים על הפגזות: ארמניה האשימה כי הצבא האזרי ירה לעבר ערים בשטחה, וכי יותר מ-2,750 אזרחים נאלצו לברוח מבתיהם. הארמנים טוענים כי במהלך הלילה הותקפה במל"טים עיר הנופש ירמוק, וכי לאורך היום היא גם הופגזה. העיירה ידועה במעיינות החמים שלה, שמושכים אליה תיירים מרחבי האזור הסובייטי לשעבר.
ראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן טען הערב בנאום שנשא בפרלמנט בארצו כי הכוחות האזריים כבשו "אדמה ארמנית" בשטח של 10 קמ"ר, בנוסף ל-40 קמ"ר שלדבריו נכבשו בסבבי לחימה קודמים. בארמניה הכחישו כי צבאם הפגיז יישובים ארמניים, וטענו מצדם כי הכוחות הארמניים הפגיזו עמדות צבא אזריות במחוזות קלבג'אר ולאצ'ין – לא הרחק מחבל המריבה נגורנו קרבאך.
הערב דיווח משרד ההגנה הארמני כי עוצמת הקרבות שוב פחתה, אבל במקביל הזהיר סגן שר החוץ הארמני פרואיר הובנישיאן כי העימותים הנוכחיים עלולים להסלים למלחמה של ממש. החשש בעולם ממלחמה שכזו, במקביל למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גדול מאוד. מלחמה בקווקז עלולה לסכן את הזרמת הנפט והגז מאזור הים הכספי אל המערב – ובכך להשפיע לרעה על מחירי האנרגיה שכבר זינקו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ארדואן מאיים, פוטין זהיר
מלחמה של ממש בין הצדדים עלולה גם לגרור אליה את רוסיה, שארמניה חברה בברית צבאית בהובלתה, ואת טורקיה – בעלת בריתה הקרובה של אזרבייג'ן. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן תקף הערב את ארמניה וטען כי היא זו שהפרה את הפסקת האש, ולדבריו מדובר ב"התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת". הוא איים שיהיו לכך השלכות. רוסיה מצדה נוהגת בזהירות רבה, ומקווה לשמור על יחסים ידידותיים הן עם ירבאן והן עם באקו: למוסקבה קשרים כלכליים וביטחוניים הדוקים עם ארמניה – היא אף מחזיקה בשטחה בסיס צבאי – אך מנגד מקווה להדק את שיתוף הפעולה עם אזרבייג'ן העשירה בנפט.
ארמניה חברה ב"ארגון האמנה לביטחון משותף" (CSTO) – ברית פוליטית-צבאית של מדינות סובייטיות לשעבר בהובלת רוסיה – והודיעה שביקשה מהברית הזו סיוע צבאי על מנת להשיב לשליטתה שטחים שאיבדה לאזרבייג'ן, אבל במוסקבה לא נראה שנענים בינתיים לקריאה הזו. דוברו של הנשיא ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב, מסר כי פוטין "עושה כל מאמץ" במטרה להביא להפסקת אש בין הצדדים. הערב שוחח פוטין עם מנהיגי ברית CSTO, והדובר פסקוב מסר כי הם החליטו לשלוח לאזור נציגים על מנת לבחון את "המצב המתוח", כלשונו.
פוטין עצמו צפוי להיפגש ביום שישי עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אילייב, בפסגה בינלאומית בהובלתן של רוסיה וסין שתיערך בסמרקנד שבאוזבקיסטן. ראש הממשלה הארמני פשיניאן אמור היה להשתתף גם הוא בפסגת "ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה", אבל הודיע על ביטול הגעתו בגלל הקרבות. לקריאות להפסקת אש בין הצדדים הצטרפו ביומיים האחרונים גם ארה"ב, צרפת והאיחוד האירופי. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הביע חשש שרוסיה תחתור אולי להסלמה בעימות הזה – ואמר כי עומדת בפניה הבחירה בין "לבחוש בקדרה" או לנצל את השפעתה על מנת "להשקיט את הרוחות".
הסכסוך בקווקז, נזכיר, נעוץ סביב השליטה בחבל נגורנו קרבאך, ששוכן בתוך אזרבייג'ן ועד 2020 היה כולו בשליטת כוחות ארמניים בדלניים הזוכים לתמיכת ארמניה מאז המלחמה הראשונה שהתחוללה בו ב-1994. הבדלנים הארמנים התנתקו מאזרבייג'ן לאחר שברית המועצות התפרקה ב-1991, והסכסוך שנוצר עקב כך גבה על פי הערכות את חייהם של כ-30,000 בני אדם. לאורך השנים פרצו שורה של עימותים במובלעת הארמנית – ובספטמבר 2020 פרצה מלחמה נוספת בנגורנו-קרבאך ובאזורים סמוכים. המלחמה נמשכה שישה שבועות וגבתה את חייהם של יותר מ-6,000 בני אדם.
בנובמבר 2020 חתמו הצדדים על הסכם הפסקת אש בתיווך רוסיה – ששלחה לאזור כ-2,000 חיילים כחלק מ"כוח לשמירת שלום". במסגרת הסכם הפסקת האש נאלצה ארמניה להעביר לידי אזרבייג'ן כמה אזורים שבהם שלטה עד אז מחוץ לנגורנו-קרבאך, ואזרבייג'ן שמרה לעצמה גם את השליטה בכמה אזורים של החבל הזה עצמו שאותם כבשה במלחמה. ההסכם נחגג באזרבייג'ן כניצחון, ונתפס בארמניה כהשפלה.
13 צפייה בגלריה
הפגנה בעד אזרבייג'ן בברלין, לפני שנתיים. באקו רוצה "לכפות תנאים" על ירבאן?
(צילום: EPA)
ההסכם הזה שברירי מאוד, וכבר הופר כאמור כמה פעמים מאז חתימתו. גם בחודש שעבר נרשמו עימותים בין הצבא האזרי לכוחות הבדלניים הארמניים, כשגורמים צבאיים ארמנים בנגורנו-קרבאך דיווחו שבתקיפות מל"ט של הצבא האזרי נהרגו שני לוחמים ארמנים, ועוד 14 לוחמים נפצעו. גם בשבוע שעבר האשימו הארמנים את אזרבייג'ן בהריגת אחד מלוחמיה סמוך לגבול.
בין הצדדים התנהלו שיחות בתיווך אירופי בבריסל בחודשים מאי ואפריל, ונשיא אזרבייג'ן אילייב וראש ממשלת ארמניה פשיניאן הסכימו אז "לקדם דיונים" על הסכם שלום עתידי – אך מאז פגישתם בבריסל לפני שבועיים באקו האשימה את ארמניה כמעט מדי יום בהפרת הפסקת האש. בירבאן דחו את ההאשמות והיו בארמניה מי שהגדירו זאת כהכנת הקרקע להסלמה נוספת במשבר סביב נגורנו קרבאך.
בתקשורת בעולם מציינים כי קשה לקבוע את אמינות טענותיהם השונות של הצדדים, אבל פרשנים שונים מעריכים כי פרוץ הקרבות כעת עשוי להוות חלק מניסיון של אזרבייג'ן לכפות על שלטונות ארמניה להוציא לפועל במהירות רבה יותר סעיפים מסוימים מהסכם הפסקת האש של 2020, כגון פתיחתם של מסדרונות תעבורה דרך שטחה. "לאזרבייג'ן יש פוטנציאל צבאי גדול יותר, אז היא מנסה לכפות תנאים על ארמניה ולהשתמש בכוח על מנת לדחוף להחלטות הדיפלומטיות שבהן היא מעוניינת", טען סרגיי מרקדונוב, מומחה רוסי לדרום הקווקז.
