במהלך המלחמה כ-250 אלף מתושבי ישראל עזבו את בתיהם, 164 אלף קיבלו הנחייה או המלצה מהמדינה להתפנות במימונה ובין 100 ל-150 אלף בני אדם התפנו מבלי לקבל הוראה או המלצה מהמדינה.
במהלך פברואר חלה ירידה חדה במספר המפונים השוהים במלונות: בתחילת החודש שהו בבתי המלון 46 אלף מפונים וב-9 במרץ כ-29 אלף מפונים – ירידה של 37%. מרבית תושבי הדרום עזבו את בתי המלון וכעת נותרו שם פחות מעשרת אלפים מפונים. נתונים אלו עולים מדוח ממשלתי פנימי שחיבר "מרכז מידע וידע" לתמיכה בעורף במצב החירום המיוחד, שנתמך טכנולוגית על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. הדוח מפרט את תמונת מצב המפונים כתוצאה מהמלחמה, ומסתמך, בין השאר, על מידע של פיקוד העורף.
לפי הדוח, נכון לתחילת 2024 הופעלו על ידי המדינה תוכניות פינוי ביישובים מזכים שבהם מתגוררים 127 אלף תושבים, ומטרתו להציג את עיקרי המגמות שחלו בחודש פברואר ובתחילת מרץ וכן להציג את תמונת המצב בדרום - שם מעודדת המדינה את התושבים לחזור לבתיהם באמצעות מענקים.
עיקרי הדוח מעלים כי מרבית המפונים משדרות עזבו את המלונות בעקבות מענקי השיבה וההכרזה על פתיחת הלימודים - ובבתי הספר בעיר נרשמה כבר בתחילת מרץ נוכחות של יותר מ-50%. עוד עולה כי מרבית היישובים בטווח 7-4 קילומטרים מגבול רצועת עזה חזרו לבתיהם ומרבית היישובים בטווח 4-0 קילומטרים מהגבול נמצאים בפתרונות ביניים, או בסטטוס "מפונה".
כותבי הדוח מציינים כי חלק מהמפונים חזרו או מתוכננים לחזור לבתיהם בחודשים הקרובים בהתאם למצב הביטחוני. "ביישובים שנפגעו קשות, פעלה מנהלת תקומה להקים מגורי ביניים, אליהם עברו המפונים כקהילה עד שיוכלו לשוב בחזרה ליישוב", נכתב.
מרבית תושבי הצפון, כך לפי הדוח, עדיין מפונים. מספר המפונים במלונות נמצא בירידה הדרגתית מתונה, ועומד כעת על כ-20 אלף. "להבנתנו, חלק ניכר מהמפונים שיצאו מהמלונות עברו לקהילה ולא שבו ליישוביהם", הודגש. בסך הכול, חלה ירידה של 63% במספר תושבי הדרום ו-11% במספר תושבי הצפון המפונים במלונות.
כאמור, חלק מהמפונים עברו לקהילה ולא למלונות, ועל כן כותבי הדוח מציינים כי "ישנו קושי בהערכת כמות המפונים שחזרו ליישובים. על סמך נתוני המפונים במערכת יחד, מוערך שסך המפונים מכלל הישובים (ללא הפינוי הזמני שהיה באשקלון) עומד על כ-127 אלף - בהנחה שמרבית העוזבים את המלונות בשבועות האחרונים חזרו לבתיהם בדרום (או למגורי ביניים), נותרו לכל היותר כ- 65,000-55,000 מפונים בקהילה".
מחברי הדו"ח סבורים כי ייתכן ומגמת החזרה מהמלונות משקפת גם מגמת חזרה מהתושבים שהתפנו לקהילה, אולם זו מושפעת ככל הנראה גם מהצטרפותם של ילדים למסגרות קיימות ביישובים שאליהם התפנו, וייתכן שחלקם בחרו להמתין לסוף שנת הלימודים. בדוח מדגישים כי צפוי בעתיד להתקבל מידע אמין יותר באמצעות דיווחי משרד החינוך ועיריית שדרות. כיום ממוצע הנוכחות של התלמידים בעיר עומד על 55%-60%, ו-40% בחינוך המיוחד.
בדוח, מפורטים הנתונים לגבי היישובים שתושביהם עברו למגורי ביניים, שלגבי חלקם נקבע כי ישהו בהם במשך תקופה ממושכת של יותר משנה, וכן יישובים שסוכם עימם על פתרון ביניים אך טרם בוצע המעבר אליו - בהם קיבוצים שאיבדו רבים מחבריהם בטבח 7 באוקטובר כמו בארי. קהילת הקיבוץ סיכמה מול מנהלת תקומה על הקמת יישוב זמני בחלקו המערבי של קיבוץ חצרים, במודל של "קהילות שכנות", שתי קהילות שיגורו בנפרד, אך בשכנות צמודה, תוך חיבור בין הקהילות ושמירה על הזהות העצמאית של כל קהילה. הקיבוץ הזמני צפוי להתפרס על פני כ-200 דונם, ויכיל 250 יחידות דיור. צפי האכלוס הינו סוף יולי הקרוב. בנוסף, 40 משפחות מקיבוץ נחל עוז צפויות לעבור בחודש הבא לשכונת "קראווילות" חדשה במשמר העמק.
קהילת כפר עזה, ש-72 מחבריה נרצחו ו-18 נחטפו, צפויה לעבור למגורים זמניים בקיבוץ רוחמה. צפי האכלוס הוא נובמבר הקרוב - יותר משנה אחרי 7 באוקטובר. מהדוח עולה כי היישובים שתושביהם עדיין במלונות וללא פתרון ארוך טווח הם יד מרדכי, כרמיה, מגן, מפלסים, ניר עם ועלומים.
