לפי כתב האישום, במאי 2023 בשעת אחר צהריים נהגה פסלר ברכבה בשדרות בן גוריון בעיר, פגעה בתמיר צגאי ובשני נכדיו מתן ורפאל - והמשיכה בנסיעה. רפאל נפצע באורח אנוש, ובהמשך נקבע מותו בבית החולים.
למחרת איתרה המשטרה את הרכב וחקרה את פסלר בחשד לגרימת התאונה הקטלנית והפקרת הילד. היא טענה כי כלל לא הבחינה שפגעה במישהו, ובסופו של דבר הוחלט בפרקליטות להאשים אותה רק בעבירת ההפקרה. הוריו של רפאל, זיו ושמחה אדנה, ופעילי המחאה זעמו על ההחלטה.
הזעם הגיע גם בעקבות ההחלטה שלא להעמיד לדין את בתה של הנאשמת, שהרכב היה רשום על שמה ונטען שהייתה איתה ברכב. הפרקליטות טענה מנגד שלאחר בחינת הראיות התברר שהבת לא הייתה מעורבת במקרה והרכב היה בשימוש האם. הפרשה הובילה בזמנו להפגנות סוערות, שמחו על התנהלות החקירה של הנהגת, שנמלטה מזירת התאונה.
כאמור, גם ההרשעה בהפקרה בוטלה, למרות ההודאה של פסלר - לאחר שבשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה שלא ניתן לייחס לה את היסוד הנפשי לביצוע העבירה, שכן היא לא הרגישה שהיא פוגעת בילד. בעקבות כך החליט השופט טל פרי בחודש מרץ השנה לבטל את ההרשעה ולקיים הליך הוכחות.
בדיון שנערך היום העיד אחד מחוקרי המשטרה שלקח את פסלר לשחזור נסיבות התאונה, בוחן התנועה שמואל סלמן. "נסענו בניידת והתחלנו את הניסוי מתחנת נתניה", אמר. "לא הכרתי לפני כן את התאונה. לוקחים במכוון שוטרים שלא מכירים את המקרה כדי לא לזהם את השחזור. היא הכווינה אותנו לבית של החברה שלה, משם היא יצאה וביצעה את התאונה. מבית החברה היא הובילה אותנו למקום התאונה".
לשאלה לגבי יכולתה לראות את הדרך, ענה סלמן כי "לא הייתה שום בעייה ולא היתה טענה שקשה לה לראות. היא ראתה וידעה להתמצא".
סנגורה של פסלר טען שהיא לא הבינה את הנעשה, שכן היא דוברת ספרדית ולשחזור הובאה שוטרת דוברת צרפתית. בוחן התנועה אמר: "היא מבינה גם עברית וגם צרפתית. היא דיברה עם השוטרת והבינה, שאלנו אותה שאלות והיא השיבה".
הסנגור הציג קטע מהשחזור, בו התבקשה פסלר לומר באיזו נקודה בכביש הייתה התאונה, וביקש מהבוחן לאשר שבשחזור היא לא זכרה את מקום התאונה. התובע אמר כי "ראינו עכשיו את הקטע ורואים שהיא יודעת את מקום התאונה", והשוטר השיב: "היא זכרה".
גם בוחן התנועה גרשון ריכטר, שחקר את פסלר לאחר שנעצרה, העיד: "חקרתי אותה באמצעות מתורגמנית לספרדית. כשיש מתורגמנית אז אין בעיה. הבנתי את גרסת הנאשמת".
הסנגור טען: "אני אומר לך שאתה הערת למתורגמנית, שהיא תרגמה דברים שהנאשמת לא אמרה". הבוחן השיב: "אני לא זוכר שהיה דבר כזה. לא יכול לאשר".
בהמשך טען הסנגור כי "לגרסתה היא לא הרגישה שהיא פגעה בהולך רגל אלא חשבה שקיבלה מכה ברכב מאופנוע". הבוחן ענה: "אם זה רשום בחקירה אז היא אמרה".
הסנגור אמר כי "מבחינת הנאשמת נפגעה המראה ברכב והיא התכוונה לתקן את זה. אתה שאלת אותה: 'איך המשכת בנסיעה עם הנזק?' וכתבת בתמלול שהיא אמרה: 'לא יודעת'. אני מראה לך את קטע הווידאו מהחקירה בה אתה שואל אותה: 'איך המשכת עם מראה שבורה?' היא ענתה בתיעוד: 'אני חשבתי אני קונה עוד'. כלומר שהיא התכוונה לקנות מראה חדשה. אבל זה לא מופיע בתמלול". הבוחן השיב: "זה לא נראה לי מהותי".
הבוחן חקר גם את בתה של פסלר, היידי. לאחר שהסנגור אמר כי "היידי נחקרה כי היא בעלת הרכב. הייתה תאונת פגע וברח מצערת ולכן קודם חוקרים את בעל הרכב. אחר כך התמקדו בנאשמת שהיא נהגה", התפרצה שמחה, אימו של רפאל, ואמרה: "עדיין לא יודעים מי נהג ברכב".
גם האב, זיו, התפרץ וצעק בבית המשפט: "מה זה הקרקס הזה? זה תיאטרון. היא דרסה אותו. היא כבר הודתה. בשביל מה כל ההצגה הזאת?" לאחר שקילל את הסנגור, הוציא אותו השופט מהאולם.
בעדות מרכזית היום העידה הלן ברוור, חברתה של הנאשמת, שמביתה יצאה פסלר ביום התאונה. לדברי ברוור, "קרול התקשרה אליי אחרי שהלכה מביתי ואמרה שמשהו פגע ברכבה ושבר את המראה והפנס. היא טענה שלא ראתה אף אחד וחזרה הביתה". ברוור הוסיפה כי פסלר אמרה לה "שאם הייתה רואה מישהו, הייתה עוצרת".
בעדותה התגלעה סתירה לגבי זהות הנהגת: תחילה העידה כי בתה של פסלר, היידי, לקחה את אמה מביתה, אך בהמשך תיקנה והבהירה כי היידי הגיעה רק למחרת כדי לתקן את הרכב. "היידי לא הגיעה אליי. קרול נהגה ברכב לבד", הדגישה.
הבלש איתי קוואעד, שעצר את פסלר, העיד כי כשהגיע לאתר את הרכב, אמרה לו הנאשמת שהיא בדרכה למוסך וכי "אתמול היא פגעה באופנוע". בתשובה לשאלת הסנגור אם הרכב הוסתר, השיב הבלש בשלילה. כשנשאל אם פסלר אמרה שהיא פגעה באופנוע או שאופנוע פגע בה, השיב: "היא אמרה שהיא פגעה באופנוע ולא עצרה".