מנחם בגין ואריק שרון על הבופור אחרי הקרב
לציון 40 שנה לפרוץ מלחמת לבנון הראשונה פרסם הבוקר (רביעי) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרוטוקולים נוספים מההתרחשויות בקיץ 1982. מדובר בהמשך לפרוטוקולים שפורסמו בתחילת החודש מדיון מטכ"ל שנערך ביום שלפני היציאה למלחמה ומעדכון ראש הממשלה דאז מנחם בגין מיד אחרי פרוץ הקרבות. גם המסמכים שמאושרים לפרסום היום נלקחו מדיון שהתקיים זמן קצר לאחר תחילת המלחמה ב-6 ביוני 82, ונערך תחת הכותרת "הערכת מצב - של"ג מתגלגל". הוא התנהל בנוכחות שר הביטחון דאז אריאל שרון והרמטכ"ל רפאל איתן.
בהערכת המצב עדכן שרון כי "אין הוראה עתה לפעול נגד הסורים בגולן או בלבנון. יש לנו סברה, אנחנו מעריכים לאור מה שקורה, אנחנו מעריכים שהסורים פה יפתחו באש. מאחר שאנחנו רוצים למנוע פתיחת אש על ידי הסורים, האפשרות היחידה... זה להעמיק חדור לתוך השטח, ולהגיע לעורפם. זו האפשרות היחידה". כיוון שההכרעה לא לתקוף את הסורים התקבלה בהחלטת ממשלה, ביקש שרון מהנוכחים שזו תמיד תהיה לנגד עיניהם.
שר הביטחון הוסיף: "לא נקבע כרגע יעד. לפי דעתי, לא כדאי לקבוע כרגע יעד, אלא פשוט להעמיק. להעמיק את ההתקדמות כדי להימנע מהצורך להיתקל חזיתית בסורים... דבר נוסף שאני ביקשתי קודם: יש לכם חיל אוויר, לא לתת שום כלי רכב על הצירים, אני לא הייתי נותן עכשיו לשום כלי רכב מכביש ביירות דמשק".
הרמטכ"ל איתן הסכים: "יכולים להיות סורים שם. זה הכביש שהם משתמשים בו".
שרון ביקש, לקראת ישיבת הממשלה, מפה שעליה יסומנו הצירים הנעים כלפי צפון שתיקרא "התנגשות המצח". הרמטכ"ל הבטיח: "תקבל מפה נקייה, מפה נקייה עם כמה עיגולים".
"ייתכן שהבופור היה נופל בעצמו"
פרוטוקול נוסף שנחשף הוא של תחקיר אחד הקרבות הידועים במלחמה: כיבוש מבצר הבופור, שנחשב לנקודה אסטרטגית בדרום לבנון וממנו הפגיז אש"ף את יישובי הצפון. סרטים וספרים כבר נכתבו על המוצב, שהפך לאחד מסמלי המלחמה והשהייה הארוכה של צה"ל בלבנון. בקרב נהרגו שישה לוחמים ישראלים ובהם גוני הרניק, מפקד סיירת גולני שכבשה את הבופור עם פלחה"ן החטיבה.
בדיון השתתפו הרמטכ"ל איתן, מפקד אוגדה 36 אביגדור קהלני, סמח"ט גולני גבי אשכנזי, מפקד סיירת גולני משה קפלינסקי, אלוף פיקוד צפון אמיר דרורי וסגנו האלוף אורי שמחוני. בתחקיר ניכר כי סלעי המחלוקות היו ונותרו סביב שתי סוגיות: הראשונה, ההחלטה לכבוש את הבופור בלילה ולא באור יום. השנייה: עד כמה נחרצת הייתה הנחיצות של המהלך בכלל.
האלוף שמחוני אמר בדיון: "העוצבות היו צריכות להיות מתוכננות לכל האפשרויות, כך שלא הייתה סיבה להיכנס לנוהל קרב כל כך חפוז כשחלק מהמפקדים לא מכירים היטב את התוכנית... על הבסיסיים של נוהל הקרב צריך להתעקש, לא צריך לדלג עליהם, גם אם זה לוקח עוד שעה-שעתיים".
קהלני: "נאמר לי על ידי אלוף הפיקוד 'אנחנו לא יודעים מה יקרה, תלמד את צידון, יכול להיות שנצטרך לקחת ונלמד, והכרנו כל החומר'. במשימה המוגדרת כתוב: 'תעקוף'".
הרמטכ"ל איתן שאל מתי נודע על כיבוש הבופור, והאלוף דרורי ענה: "מבחינתנו, כאשר שינינו את התוכנית, נכנסנו ב-23:00, בחצות, ולא לפי התוכנית המקורית, הכוונה הייתה שהוא (הבופור) ייכבש ביום שלמחרת וזה אומר יום שני בבוקר, עם סיוע אווירי וארטילרי מסיבי".
קצין אג"מ של אוגדה 36 טען: "אני לא יכול להגיד בוודאות שאמרתי לפיקוד שאנחנו מתחילים להילחם על הבופור בלילה. בכל מקרה הפצועים הראשונים היו בחושך".
הסמח"ט גבי אשכנזיצילום: דובר צה"לתא"ל קהלני הציג מרשם קרב שניתן שנה לפני כיבוש הבופור ובו אושר לצאת לפעולה בלילה: "סמח"ט גולני אמר לי: אני ממשיך, אמרתי לו: גבי (אשכנזי, קא"א), אתה חושב שזה בסדר? אמר לי: זה הולך, זה בסדר, אני יכול לקחת. אמרתי לא; תמשיך לפי התוכנית. לא קיבלתי שום הנחיה לבצע את זה למחרת. כל הזמן ידעו איפה נמצאת אוגדה 36, פתאום לא ידעו איפה אוגדה 36 נמצאת, אז מה קרה? תקשורת לא תקינה? ידעו על המילימטר איפה נמצאת. בבוקר התגלה שלקחו את הבופור? אני חושב שזו בושה לאינטליגנציה שלנו, בבוקר נודע שלקחו. אני מקבל דבר אחד: שנודע בבוקר על הרוגים, כי גבי בקושי הוציא קול של תרנגולת שחוטה, היה כמעט ממש במצב שהוא לא שלט בקול שלו כבר, גם הוא לא ידע כי גוני נהרג".
לגבי הכיבוש בלילה הוסיף קהלני: "אני חושב שהיה אפשר לכבוש את הבופור בלילה. אני מקבל את השיקול שהבופור יכול להיות שהיה נופל ולעזוב אותו, חבר'ה, אבל השיקול הזה היה קיים כל הזמן. כולנו ידענו את הדבר הזה, ונאמר ללכת על הבופור".
אף שקהלני הסכים שייתכן שהבופור היה נופל יומיים לאחר מכן ללא צורך בפעולה צבאית, הוא הוסיף: "הבופור היה צריך להילקח, היו לנו בפיקוד הרבה מאוד דיונים איך לקחת את הבופור, כחודש-חודשיים לפני המלחמה שונתה התוכנית שאני אישית העמדתי בה יותר, ולחצתי לכיוון שלה... המגע עם הבופור היה בדמדומים ולאחר מכן חשיכה".
הרמטכ"ל איתן שאל את קהלני: "עד כמה אתה היית מעודכן בהתקפת הלילה על הבופור?".
קהלני: "אני הייתי מעודכן. הייתי בקשר עם הסמח"ט כל הזמן. הוא התחיל בהתקפה, לא אמר לי על שום בעיות מיוחדות שיש לו, ההתקפה הולכת בסדר. על כמות הנפגעים הייתי מעודכן בדיעבד. מבחינתי, לא אמרתי לא לבצע את זה בלילה. כשהם התחילו לבצע את המשימה הייתה התאמה של התוכנית לנושא לילה והתוכנית בוצעה".
האלוף שמחוני התעקש: "התוכנית הייתה תוכנית יום".
קהלני: "התוכנית הייתה תוכנית יום, אבל ברגע שהגיעו למצב של לילה היה סוויצ'אוויר, ירדו מהכלים וביצעו את זה על פי תוכנית לילה".
סא"ל גבי אשכנזי סיפר בדיון: "הבנו בשלב די מוקדם, עוד לפני שהגענו, שאנחנו ניכנס לפיגור בלוח זמנים. ביקשנו לעבור כמה שיותר מהר קדימה, בהתאם למצב הצירים זה לא התאפשר. קפלן דיווח לי שהוא נפצע, אנחנו בסביבות השעה 19:15 או משהו כזה, מיד דיברתי איתו. הוא הודיע לי שהוא חטף בחזה, לא ברור לו בדיוק מאיפה. בגלל שהטנקים לא בדיוק הפגינו התמצאות, עבר קדימה והוביל את כל הכוח עם הנגמ"ש שלו עד שנפצע.
"מספר דקות אחרי שקפלן הודיע שהוא נפצע, מג"ד 51 בכניסה ל-571 נפצע גם כן, חטפו שם אר.פי.ג'י בחפ"ק והוא נפצע עם שני המ"פים שלו. אני החלטתי בשלב הזה לעשות את הדברים הבאים: גוני, שהיה מ"פ הסיירת שבועיים לפני זה, היה אצלי בנגמ"ש, כשהוא שמע שיש כוננות, חבר אליי, והחלטנו שהוא נוסע איתי על תקן של מתלווה. אני החלטתי שהוא יירד לבופור, זאת אומרת יגיע לבופור, יחליף את קפלן שלא יכל לפקד על העסק, וייקח את הפיקוד לידיים. כך באמת עשינו, וגוני הגיע לסיירת.
"דבר נוסף שאמרתי לו זה שהוא משנה את התוכנית ולא עולה רכוב לבופור, מרכז את כל הכוח בבית הקשתות, נקודת העלייה לבופור. מה שאמרתי לגוני זה שהוא חובר עם כולם, מדבר עם כל המפקדים כולל מ"פ החה"ג, משנה את התוכנית רגלית ולוקח את הבופור.
"הסיירת, אחרי חה"ג תוך כדי תנועה בטוריים... חטפה אש מהצד הגבוה, מאזור תעלת הבריח לתוך הכוח. היו לה נפגעים כבר בשלב הזה. המשיכה, נכנסה לתעלות, ובתעלות, בתוך היעד המבוצר, גם כאן היו נפגעים, כולל גוני עצמו. ברגע שגוני נפצע, וזה היה בסביבות 23:00 בלילה או קרוב לחצות, זה היה ממש לפני גמר הלחימה של כל היעד עצמו למעלה למעט המבצר עצמו".
רס"ן צביקה שיתף גם הוא על המתרחש: "למרות שהיעד הזה היה מסובך ונכבש בלילה בניגוד למתוכנן, החיילים הכירו אותו מספיק טוב ולא נוצרה להם שום בעיה. והקרב, שהיה קרב לילה, נוהל כמו ביום. הלילה היה ליל ירח והלחימה בפועל התנהלה בדיוק כמו קרב יום.
"מבחינת נוהל הקרב, אז אין ספק שמה שתוכנן לא בוצע. נוהל קרב מאוד מאוד ארוך כולל הסתכלות במזל"טים ובכל הפטנטים שרק אפשר. זה לא מסתדר לי עם הנושא של התעלות, באופן אישי. אולי ההפתעה בתחום הזה שהן צרות ולא ניתן לנוע בהן. אבל צריך להביא בחשבון שזה אחד היעדים היותר מוכרים, לדעתי הגיעו שם מבחינת המוכנות שלהם עד לחיילים למטה. לגבי התוכנית מול היום ומול הלילה, להערכתי בנתונים שהיו אז לי, בידי, אני חושב שזה היה בסדר שהחלטנו לעלות ברגל".
7 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בגין ושר הביטחון שרון על הבפורו
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון , דובר צה"ל )
תא"ל קהלני סיכם: "את קרב הבופור הייתי מחלק לשניים בסיכום הבסיסי. זה עבודת החיילים והלוחמים, לדעתי נעשתה פה עבודה טובה מאוד שהיא תוצאה של הרבה מאוד תרגולים, הרבה תדריכים, ולימוד מעמיק בשטח, והקרב עצמו, כפי שהתבצע בליווי של מי שעשה אותו שם במקום, נעשה בצורה טובה, ומגיע כל הכבוד למי שעשה את זה. הנקודה שיכולה לעמוד היום לדיון, בפורום הזה, בלקחים, זה אם היה צריך לבצע את זה ביום או בלילה. להערכתי, היה מקום להמשיך ולבצע את המשימה, זה לא אומר שביום היינו נפגעים פחות".
האלוף שמחוני: "אצלי בכל אופן כל הזמן מכרסמת השאלה מה בער, מה בער לתקוף את הבופור כל כך מהר? והביקורת היא לא לגבי שרץ מהר. הוא מפקד בשטח והוא נוהג כמו מפקד. אף אחד לא עוצר אותו, תפקידו לרוץ קדימה ולעשות הכי מהר והכי תוקפני שהוא יכול, וככה הוא גם נהג. והוא עשה 100 אחוז. מבחינת התוכנית הכללית שהיעד הסופי שלה הוא ביירות ומבצר הבופור, שראינו את כל השליטה שלו, זה לא שליטה שהיא רלוונטית למבצע שהיקף מלא, על כל דרום לבנון. ברגע שעברנו אותו הוא חסר משמעות. כשיושבים מאחוריו ומעסיקים אותו, מטווחים כאלה ואחרים, יכול להיות שהוא היה נופל מעצמו. יכול להיות שכל הבופור היה נמנע בכלל, היו עולים למחרת והוא היה ריק".
