כשברקע ניסיונות של הרגע האחרון מצד ארה"ב ובעלות בריתה במערב לשכנע את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלא להורות על פלישה של כוחותיו לאוקראינה – ולהצית בכך מלחמה שפרשנים חוששים כי עלולה לשבש את הסדר העולמי כולו – שר ההגנה של בריטניה בן וואלאס סיפק הבוקר (א') אמירה ביקורתית למדי על המאמצים האלו, אותם השווה למאמצי הפיוס של הצורר הנאצי אדולף היטלר לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה.
(צילום: נויל האריס)
12 צפייה בגלריה
שר ההגנה הבריטי בן וואלאס, בביקור בסוף השבוע במוסקבה. "התגובות הקודמות של המערב היו מעומעמות"
(צילום: רויטרס)
12 צפייה בגלריה
ועידת מינכן ב-1938. מימין לשמאל: מוסוליני, היטלר, ראש הממשלה הצרפתי דאלאדיה וראש הממשלה הבריטי צ'מברליין
"ייתכן שפוטין ישבית את הטנקים שלו וכולנו נחזור הביתה, אבל יש ניחוח של מינכן באוויר מצד חלק במערב", אמר וואלאס בריאיון לעיתון "סאנדיי טיימס". בדבריו התייחס לוועידת מינכן ב-1938, שנערכה בספטמבר אותה שנה בצל איומו של היטלר לפלוש לצ'כוסלובקיה ולכבוש את חבל הסודטים שבו אוכלוסייה דוברת גרמנית. בוועידה, שבה השתתפו לצד היטלר ראש ממשלת בריטניה דאז נוויל צ'מברליין, ראש הממשלה הצרפתי אדואר דאלאדיה והרודן האיטלקי בניטו מוסוליני – ללא אף נציג של צ'כוסלובקיה עצמה – הוחלט לקבל את דרישתו של היטלר לספח את חבל הסודטים. למרות זאת, ותוך חודשים ספורים, היטלר כבש את שאר צ'כוסלובקיה. חצי שנה לאחר מכן פלש גם לפולין, ומלחמת העולם פרצה.
ועידת מינכן נתפסת מאז כסמל לניסיון עקר לפייס רודנים תוקפניים, והביקורת הזו של שר ההגנה הבריטי, אף שלא הפנה אותה לגורם ספציפי, מעידה על המחלוקות הלא-מעטות בקרב מעצמות המערב בנוגע לדרך שבה יש להגיב, ובעוצמה שבה יש להגיב, למתקפה אפשרית של רוסיה נגד אוקראינה. גרמניה, למשל, הייתה זהירה הרבה יותר מחברותיה לברית נאט"ו – בין היתר, אולי, על רקע התלות הגדולה יותר שלה בגז הרוסי – וגם צרפת השמיעה קולות זהירים יותר בשבועות האחרונים.
במערב, נזכיר, הדגישו שוב ושוב כי לא ישלחו חיילים לתוך אוקראינה עצמה, שלא חברה בברית נאט"ו, מחשש לעימות ישיר בין כוחות הברית הצפון-אטלנטית לרוסיה. הנשיא ג'ו ביידן עצמו הבהיר זאת כמה וכמה פעמים בקולו, ואמר כי עימות בין לוחמים אמריקנים ללוחמים רוסים יצית מלחמת עולם. במקום זאת, במערב מאיימים בסנקציות "חסרות תקדים" נגד רוסיה – אך גם בנוגע אליהן נתגלעו מחלוקות במערב. בסוף השבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי אחת הסנקציות החריפות ביותר שנשקלו – סילוקה של רוסיה ממערכת הסליקה הבנקאית הבינלאומית SWIFT – ירדה מעל הפרק, לנוכח חששן של מדינות אירופיות מפגיעה כלכלית שהן יספגו מהמהלך הזה.
12 צפייה בגלריה
שר ההגנה הבריטי וואלאס עם עמיתו הרוסי שויגו. גם הוא לקח חלק במאמצים הדיפלומטיים, למרות הביקורת שלו
(צילום: רויטרס)
שליחת RT למזה"ת: "איך ישראל הייתה מגיבה אם פתאום היו גדודים בצד הלבנוני?"
(צילום: נויל האריס)
בהשוואה שלו לוועידת מינכן, כך ציינו ב"סאנדיי טיימס", שר ההגנה הבריטי גם ניסה אולי להבהיר פשוט את העמדה שהדיפלומטיה במקרה הזה – אם פוטין כבר קיבל החלטה לפלוש לאוקראינה – חסרת משמעות. בסוף השבוע, נזכיר, דווח כי סוכנויות מודיעין במערב מעריכות שהחלטה שכזו כבר התקבלה, אך באופן רשמי הדיווחים הללו מוכחשים על ידי וושינגטון ובעלות בריתה. לפי אחד הדיווחים, ב"דר שפיגל" הגרמני, לידי ה-CIA והפנטגון הגיע מודיעין על תוכנית "מפורטת מאוד" לפלישה לאוקראינה – כבר ביום רביעי הקרוב. דיווח דומה פורסם בסוף השבוע גם ב"ניו יורק טיימס", אך שם הדגישו כי גורמי ממשל אמריקנים הזהירו כי ייתכן שציון יום ספציפי למועד הפלישה הוא ניסיון מצד מוסקבה ליצור דיס-אינפורמציה שתבלבל את המערב.
בריאיון שפורסם הבוקר וואלאס הצטרף להערכות שפלישה רוסית עלולה להתרחש "בכל רגע", לנוכח היקף הכוחות העצום שרוסיה ריכזה סמוך לגבולות אוקראינה, ומשלל כיוונים. לדבריו, פלישה שכזו היא תרחיש "מאוד סביר". וואלאס הוסיף כי הוא חושש לביטחונה של יבשת אירופה וטען כי התגובות של המערב לפלישות הקודמות של פוטין אל חצי האי קרים – אותו רוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014 – ולגאורגיה ב-2008, היו "מעומעמות", והותירו בפוטין את הרושם שלצעדים תוקפניים מצדו יהיו השלכות מעטות. למרות הביקורת שלו, יש לציין כי וואלאס עצמו לקח חלק במאמצים הדיפלומטיים הקדחתניים במערב בימים האחרונים, וביום שישי ביקר במוסקבה ונפגש עם עמיתו הרוסי סרגיי שויגו. הוא אמר אז כי מטרתו היא "למצוא כל דרך שבה נוכל להפחית את המתיחות", והזהיר שמתקפה רוסית תביא ל"השלכות טרגיות".
אוקראינה: "אין סיבה לסגור את השמיים"
על רקע החשש מפלישה רוסית, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי הבוקר החלו אנשי הצוות האמריקנים של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) לסגת מהעיר דונייצק במזרח אוקראינה, שנשלטת על ידי המורדים הפרו-רוסים. ב-OSCE לא אישרו את הדיווח, המתבסס על עדויות ראייה ותיעוד שבו נראים אנשי הצוות עוזבים את המלון שבו שהו בדונייצק.
12 צפייה בגלריה
אנשי ה-OSCE עוזבים את דונייצק שבמזרח אוקראינה, הבוקר. המתיחות שם עצומה
(צילום: רויטרס)
הארגון הבינלאומי מבצע משימות פיקוח אזרחיות באזור הסכסוך במזרח אוקראינה – שפרץ ב-2014 בעקבות המהפכה שבה הופל משטרו הפרו-רוסי של ויקטור ינוקוביץ', ושבעקבותיה גם פלשה רוסיה לחצי האי קרים. נסיגת אנשי הצוות של הארגון לא מבשרת טובות: המתיחות שם עצומה כעת, וכל עימות שעלול לפרוץ בין הבדלנים הפרו-רוסים לכוחות הממשלה הפרו-מערבית בקייב עלול לספק תירוץ עבור רוסיה לפתוח בפלישה. בוושינגטון האשימו בשבועות האחרונים כי מוסקבה שואפת להשיג תירוץ שכזה, ואף שוקלת לעשות זאת באמצעות מבצע "דגל כוזב" – כלומר ביום של מתקפה נגד כוחותיה או כוחות הבדלנים.
נסיגת אנשי הצוות האמריקנים של ה-OSCE ממזרח אוקראינה מצטרפת לפינוי דיפלומטים של שורת מדינות מקייב, ולקריאה שהשמיעו מדינות רבות, בהן ישראל, לאזרחיהן להתפנות מיד מאוקראינה. אתמול הודיעה גם מחלקת המדינה האמריקנית על פינוי רוב אנשי השגרירות של ארה"ב מקייב. צוות "ליבה" מצומצם של השגרירות ימשיך לפעול באוקראינה – אך מהעיר לבוב, סמוך לגבול הפולני. כך עשתה גם קנדה.
אמש הייתה חברת התעופה ההולנדית KLM לחברה הראשונה המודיעה כי היא משעה את כל הטיסות שלה לאוקראינה וממנה. אולי בצל חשש שחברות תעופה נוספות יעצרו את פעילותן באוקראינה, בצהריים הצהיר בכיר בממשלה בקייב כי אין לה כל סיבה לסגור את המרחב האווירי שלה. "אוקראינה עצמה לא רואה שום סיבה לסגור את השמיים. אלו שטויות. לדעתי, זה גם מזכיר מעט סגר חלקי", אמר לרויטרס מיכאילו פודוליאק, יועצו של ראש הסגל של הנשיא האוקראיני.
השיחה הבהולה של ביידן עם פוטין
הלילה הצדיק מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן את ההחלטה לפנות את השגרירות בכך שהחשש מפלישה רוסית הוא "מיידי וגבוה" מספיק. במסיבת עיתונאים שקיים בהוואי, בתום ביקור שערך בדרום-מזרח אסיה, הוא שב וטען כי פתרון דיפלומטי למשבר עדיין אפשרי, אך הדגיש שמוסקבה נדרשת לשם כך להוציא לפועל צעדים שיפחיתו את המתיחות בגבולות אוקראינה. "הדרך הדיפלומטית נשארת פתוחה. הדרך של מוסקבה להראות שהיא רוצה בדרך הזו פשוטה. היא צריכה להפחית את המתיחות, במקום להסלים אותה", אמר בלינקן.
סגן שגריר ישראל בקייב: "קוראים לכולם לחזור הביתה"
(צילום: נויל האריס)
דבריו הגיעו שעות לאחר שאמש, בניסיון של הרגע האחרון כמעט, הנשיא ג'ו ביידן שוחח בטלפון עם פוטין. השיחה בין ביידן לפוטין נמשכה 62 דקות, ובסיומה מסר הבית הלבן כי ביידן "דיבר עם פוטין כדי להבהיר לו שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה, ארה"ב ובעלות בריתנו יגבו ממנה מחיר כבד ביותר". לפי הבית הלבן, ביידן אמר לפוטין שפלישה רוסית תגרום ל"סבל אנושי נרחב" ותפגע במעמדה של רוסיה בעולם. הוא הפציר בנשיא רוסיה לבחור במקום זאת בדרך של הפחתת-המתיחות ושל דיפלומטיה. הנשיא האמריקני, כך נמסר בהודעה, אמר לעמיתו הרוסי שארה"ב מוכנה לדיפלומטיה – אבל גם ל"תרחישים אחרים".
לאחר מכן, שלא בהודעה רשמית, הודה גורם בכיר בממשל האמריקני כי השיחה בין ביידן לפוטין לא הובילה לשינוי מהותי. בחלוף זמן קצר הגיבה גם רוסיה על השיחה, כשיורי אושקוב, בכיר בקרמלין, מסר שפוטין אמר לביידן כי מוסקבה לא קיבלה מארה"ב שום "תשובה מהותית" על העניינים המרכזיים ברשימת הדרישות שהעבירה לוושינגטון בדצמבר האחרון, בעניין פריסת הכוחות באירופה והתרחבות נאט"ו מזרחה. אושקוב טען כי בשיחה ביידן חזר בעיקרם על הרעיונות שארה"ב כבר העלתה בשבועות האחרונים, ולא הציג חידוש כלשהו. הבכיר הרוסי ציין כי מוסקבה סיימה בימים האחרונים לנסח את תגובתה על מסמך-התשובות שהגישה לה ארה"ב, וכי היא תכריז עליה בקרוב.
לקראת מלחמה בין רוסיה לאוקראינה? פאנל מומחים באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
המועד שבו התקיימה השיחה בין ביידן לפוטין מעיד על תחושת הבהילות במערב: פוטין רצה במקור שהשיחה תיערך רק מחר, אולם ביידן לחץ להקדימה, אחרי שהמודיעין האמריקני זיהה עוד ועוד סימנים לכך שרוסיה מתכוונת לפלוש כבר בתוך ימים אל השכנה. אמש אמר אושקוב כי העובדה שביידן התעקש שהשיחה תוקדם נובעת מכך ש"ההיסטריה הגיעה לשיאה", כשכוונתו להלך הרוחות במערב. לדבריו, "האזהרות מפלישה רוסית ממשמשת ובאה הגיעו לרמות חדשות של אבסורד".
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים יותר מ-140 אלף חיילים סמוך לגבולות אוקראינה – היא שלחה רבבות חיילים גם לבעלת בריתה בלארוס, שגובלת אף היא באוקראינה – ובקייב ובמערב טוענים כי מוסקבה נערכת לפלוש למדינה, בתירוץ של רצונה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני הצבא האוקראיני. מוסקבה מכחישה זאת בתוקף. המערב סבור שרוסיה משתמשת באוקראינה כקלף מיקוח נגדו: כאמור מוסקבה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות ביטחוניות על רקע דאגתה מהתפשטות נאט"ו מזרחה, עד לסמוך לגבולות רוסיה. בין השאר היא דורשת בהן שלברית הצבאית המערבית הזו לא יצורפו עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה, ושכוחות נאט"ו יוסגו מכמה מדינות במזרח שבהן הם כבר נמצאים כעת. נאט"ו דוחה את הדרישות הללו על הסף, וחושדת שעל רקע זה עומדת רוסיה לתקוף באוקראינה.
