בנימין נתניהו חתום במידה רבה על תמונת הניצחון של סיום משבר הקורונה. אחרי שהוביל את מבצע החיסונים המוצלח, שהביא לדעיכה חדה בשיעורי התחלואה ולמעשה לסיום המגפה בישראל, הוא מסיים את תפקידו בדיוק בשבוע שבו מוסרת ההגבלה האחרונה שעוד הושתה על הציבור – עטיית המסכות בחללים סגורים.
אבל בדרך לאותה תמונת ניצחון, נתניהו ניהל את משבר הקורונה כשהוא מערבב בין שיקולים פוליטיים למקצועיים, כששיקולי בריאות הציבור נדחו פעם אחר פעם.
הדוגמה הראשונה והברורה ביותר לכך היא סגירת השערים לארה"ב וממנה. במשך יותר מחודש מאז התקבלה ההחלטה לאסור על כניסת תיירים מסין, ב-30 בינואר 2020, נחתו בישראל מאות טיסות מארה"ב ללא הפרעה. ממדי התחלואה המבהילים בארה"ב התגלו די מהר, אך במשך כל הזמן הזה אלפי נוסעים נחתו בישראל ולא חויבו בבידוד.
הסיבה לכך היא שראש הממשלה נתניהו פחד שסגירת השערים בין המדינות תביא לפגיעה ביחסים עם האמריקנים. רק ב-9 במרץ החלה חובת הכניסה לבידוד בקרב הנוסעים מארה"ב.
להחלטתו של נתניהו למנוע את הכניסה כמה שבועות קודם לכן היה מחיר כבד. דו"ח של משרד הבריאות מאמצע אפריל חשף כי יותר מ-40% מהישראלים ששבו מחו"ל ונדבקו בנגיף חזרו מארה"ב. עוד עלה מהדו"ח כי 569 מהחולים אז בישראל נדבקו בארה"ב, כמעט פי ארבע מכל מדינה אחרת, ועיקר הפגיעה היה בקהילות החרדיות שספגו אבדות רבות בנפש ושיעורי תחלואה גבוהים בהשוואה לשאר המדינה.
צריך לומר לזכותו של נתניהו, שמהרגע הראשון הוא לקח את הפיקוד על ניהול המשבר. כל שינוי במדיניות הישראלית הוצג על ידי ראש הממשלה בהצהרה מיוחדת לתקשורת, אך לא פעם ההחלטות התקבלו ברגע האחרון והשתנו במהירות.
המסרים במסיבות העיתונאים של נתניהו השתנו מפעם לפעם. בתחילה הוא הציג תחזיות קודרות במיוחד, שלמרבה השמחה לא התממשו. כך למשל, חזה במרץ 2020 כי בתוך שבוע עשויים להיות עשרת אלפים נדבקים חדשים ביממה. מנגד, בסוף חודש מאי, לאחר הגל הראשון של הקורונה, הוא לא חזה את גלי הקורונה הבאים והקשים יותר, וקרא לצאת לבלות מתוך הנחה שהקורונה נגמרה. "תעשו חיים", אמר אז נתניהו.
נתניהו במאי 2020: "תעשו חיים"
אחת הביקורות כלפי ניהול המשבר בידי נתניהו הייתה שלא פעם העדיף שיקולים פוליטיים צרים על פני שיקולי בריאות הציבור. כך למשל, לא התערב מספיק, ולעתים העלים עין, במקרים שבהם מוסדות לימוד חרדיים המשיכו לפעול למרות שמערכת החינוך כולה פעלה בלמידה מרחוק.
זו הייתה דוגמה מובהקת להיעדר משילות ושוויון, שנבעה בראש ובראשונה מלחצים שהופעלו מצד פוליטיקאים חרדיים, שלמרות שיעורי התחלואה שזינקו בקהילות החרדיות העדיפו להשאיר את המוסדות פתוחים.
העובדה שלא עשה די כדי למגר את התופעה גרמה למתיחות רבה וליחסים עכורים בין נתניהו לפרויקטור הקורונה הראשון, פרופ' רוני גמזו, כמו גם גורמים מקצועיים נוספים במשרד הבריאות.
לחובתו עמדה גם העובדה שבסגר הראשון שהוטל על אזרחי ישראל, סביב חג הפסח, הוא ערך את ליל הסדר יחד עם בנו אבנר, בעוד שצעירים רבים נאלצו להישאר בחג לבדם ולא לחגוג עם ההורים ובני המשפחה. החגיגה המשפחתית נערכה בזמן שנתניהו אמור היה להיות בבידוד, ולאחר שראש הממשלה הפציר באזרחי ישראל לערוך את הסדר בצורה מצומצמת.
אבל למרות שניהול המשבר לא היה חף מטעויות, הייתה החלטה אחת משמעותית של נתניהו שטרפה את הקלפים. בסופו של דבר מה שניצח את המגפה בתוך זמן קצר והביא לדעיכתה לא היו הסגרים או המגבלות, אלא החיסונים.
נתניהו, יחד עם אנשי משרד הבריאות, הביא לכך שכבר בשלב מוקדם מאוד נחתמו הסכמים עם החברות הגדולות שעבדו על פיתוח חיסון לקורונה. ההחלטה של פייזר להשקיע את כל המאמצים בישראל, הייתה במידה רבה תוצאה של עבודה יסודית ועיקשת של נתניהו. אבל גם העובדה שלישראל יש תנאי פתיחה מצוינים למבצע מסוג זה – אוכלוסייה קטנה וגורם תפעולי כמו קופות החולים שמותאמות למבצע כזה.
יש לציין כי גם שר הבריאות היוצא יולי אדלשטיין היה אחראי לקידום החתימה על ההסכמים עם חברות התרופות פייזר ומודרנה. השיחות עמן אמנם החלו עוד בטרם נכנס לתפקידו ונעשו בהנחיית נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, אך אדלשטיין האיץ את המהלך וביחד עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי גם ניהל את עבודות ההכנה בשיתוף הקופות לקראת מבצע החיסונים.
נתניהו אכן חתום על תמונת הניצחון בקרב נגד הקורונה, אבל עד שהושגה הנגיף היכה ללא רחמים ואת המחיר שילמו בחייהם 6,430 בני אדם. כשמחלקים לו ולבכירי מערכת הבריאות ציונים – אסור לשכוח אותם.
פורסם לראשונה: 09:04, 17.06.21
