החוק שמכשיר את דרעי לשר אושר בקריאה טרומית: "שוד לאור יום"
(צילום: ערוץ כנסת)
הכשרת דרעי לשר והכפפת המשטרה לבן גביר, בהליך מהיר: הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה טרומית את התיקון לחוק יסוד: הממשלה העוסק בכשירות שרים - במטרה לאפשר את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר ברוב של 62 תומכים מול 52 מתנגדים. זמן קצר לאחר מכן אושרה, ברוב דומה מאוד, ההצעה שמעבירה סמכויות לשר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר, שגם היא הובילה לסערה. במהלך הדיון וההצבעות נצפו כמה וכמה ח"כים שבחרו במקביל לראות את חצי גמר המונדיאל, בין ארגנטינה לקרואטיה.
לאחר שח"כ משה ארבל הציג במליאה את "חוק דרעי", עלה לדוכן שר המשפטים גדעון סער וכינה את החקיקה "שוד לאור יום, או במקרה הזה - שוד לעת ערב". השר סער אמר כי "זהו החוק הראשון שמובא לכנסת ה-25 וזו תהיה הסנונית לעוד חוקים פרסונליים בישראל. זה החוק הראשון? זו הבשורה לעם ולמדינה? לא יוקר המחיה לא משהו אחר? הכנסת מתבקשת פה להוריד את הרף הנדרש מחברי ממשלה בכל הנוגע לטוהר המידות וזה כדי להכשיר אדם מסוים לתפקיד שר".
מוחאים כפיים בזמן המליאה לאחר הגול של ארגנטינה בחצי גמר המונדיאל
(צילום: ערוץ כנסת )
לפי התיקון לחוק היסוד, יוגדר במפורש כי רק מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, כפי שנגזר על דרעי לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון - ימנע כהונה כשר. דרעי התפטר מהכנסת בינואר השנה, ויומיים לאחר מכן הודה והורשע בעבירות מס כחלק מהסדר טיעון. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180 אלף שקלים. התפטרותו ייתרה את הצורך לקבוע בבית המשפט אם דבק קלון במעשיו.
לפי חוק יסוד: הממשלה, מי שהורשע בפלילים ונידון לעונש מאסר יוכל להתמנות לשר רק בחלוף שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו או מיום מתן פסק הדין. זאת - אלא אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין בעבירה קלון. הפרשנות הרווחת במשרד המשפטים גורסת שגם מאסר על תנאי נחשב למאסר, אולם החוק המוצע נועד לעקוף את ההידרשות להכרעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהיה אמור להכריע בסוגיה.
מוקדם יותר אישרה הוועדה המסדרת, בראשות ח"כ יואב קיש, להעניק פטור מחובת הנחה בקריאה טרומית (למעשה הקדמת הדיון) להצעת חוק זו ולשתי הצעות נוספות, ובהן חוק מתן סמכויות לבצלאל סמוטריץ'.
גם חוק הכפפת המשטרה לשר לביטחון לאומי המיועד בן גביר, שפרטיו נחשפו ב-ynet, עלה הערב לדיון במליאה - והוצג על ידי בן גביר עצמו, שהציע את התיקון לחוק. "אתם הבאתם אותנו למצב הזה, והעם בחר אחרת", תקף את אלו שצפויים להיות באופוזיציה. "העם נמאס לו, נקעה נפשו מהטרור, מהאלימות בכבישים, מהבריונות, מאנשים שמוציאים סכין אחרי כל ויכוח, זאת הממשלה שלכם, זה במשמרת שלכם. ואנחנו באים לתקן תיקון היסטורי. כן, השר יכול וצריך לקבוע מדיניות, כדי לשמור על תושבי באר שבע, על תושבי הגליל, על תושבי המרכז, על ירושלים, זה תפקידו של השר".
יו"ר עוצמה יהודית אמר כי הצעת החוק תוביל לתיקון היסטורי: "רק במדינות העולם השלישי המפקד של המשטרה הוא שקובע את המדיניות. אני אוהב ומכבד את המפכ"ל, אבל את המדיניות מי שקובע זה הדרג הפוליטי, מי שקובע זה מי שנבחר. מי שקובע זה מי שקיבל את אמון הציבור". הוא כינה את חברי האופוזיציה "אנרכיסטים", ואמר: "ההתנגדות שלכם היא התנגדות פוליטית".
בר-לב על הכפפת המשטרה לבן גביר
(צילום: משה מזרחי )
השר לביטחון פנים עמר בר-לב, שהגיב לאותה הצעה של מי שצפוי להיות מחליפו, חזר על דבריו מוקדם יותר היום. בהצהרה שנשא לפני כן אמר בר-לב כי ההצעה "תרסק את עצמאותה של המשטרה באופן שיהפוך אותה לבובה על חוט ואת המפכ״ל לפיון. המשמעות היא הרס הדמוקרטיה. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר יגברו ההיגיון והרצון שישראל תישאר דמוקרטית ושהמשטרה תישאר עצמאית".
בנאום בכנסת ביקש בר-לב "להפריך טענה שגויה, שמופצת בציבור ברקע הצעת החוק הזאת. אין קושי לשר לביטחון הפנים למלא את תפקידו ובוודאי שלא לקבוע מדיניות. השר כבר היום מוסמך לקבוע מדיניות, להגדיר יעדים אסטרטגים עבור משטרת ישראל ולפקח על ביצועם. לפעמים מימוש סמכויות אלה דורש חשיבה מעמיקה יותר, ושיח עם המפכ"ל וגורמי המקצוע במשטרה שנועד לדייק ולהבין בדיוק איפה עובר הגבול בין מדיניות לביצוע. ברור שגם לי היה יותר קל ופשוט לחלק פקודות, מבלי לשמוע עמדות של אף אחד. אנשים תמיד ישאפו להגדיל את כוחם, אבל זה תפקידה של הכנסת - לשמור על המנגנונים הדמוקרטיים, לייצר איזונים ובלמים ולא לאפשר לאף אחד להחזיק כוח בלתי מוגבל".
הסערה הגדולה עוד יותר עשויה להתרחש מחר - עם הגעתו הצפויה של המפכ"ל קובי שבתאי לוועדה המיוחדת שתדון באותה הצעת חוק. על המפכ"ל, שהגיע לבת מצווה לבתו של השר המיועד איתמר בן גביר, נמתחה ביקורת חריפה בעקבות שתיקתו עד עתה בנוגע לחוק זה.
הוועדה שתדון בהצעת החוק של בן גביר לתיקון פקודת המשטרה היא הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ מהליכוד. היא תתכנס כנראה מחר לראשונה, וכאמור גם המפכ"ל צפוי להגיע אליה, ולהתבטא לראשונה בפומבי בנוגע לאותה הצעה שהובילה לסערה.
בתוך כך, אושרה בקריאה טרומית גם הצעת החוק של ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שמטרתה לאפשר את המינוי הצפוי של שרים נוספים במשרד הביטחון והחינוך, כפי שנקבע בהסכמי חלוקת התפקידים עם הציונות הדתית וש"ס בהתאמה. לאחר שרוטמן הציג את הצעת החוק, שנועדה להעביר סמכויות לסמוטריץ' - שצפוי לכהן כשר במשרד הביטחון - ולאפשר לו להיות האחראי על המנהל האזרחי, אמר שר הביטחון בני גנץ כי "אני קורא לראש הממשלה המיועד נתניהו ומזהיר אותך - אתה מפרק את ביטחון ישראל, ובעבור מה? תעשה את מה שאריק שרון עשה - תביא ממשלה להצבעה בלי כל החוקים והמעקפים האלה. אני מציע לך ולחבריך לא לשחק בביטחון ולהסיר את החוק הזה מסדר היום".
ארגון "יש דין" מסר בתגובה לאישור הצעת "חוק בן גביר" כי "הענקת סמכויות נרחבות, שיכתיבו למשטרה את מדיניות אכיפת החוק ואת סדרי העדיפות בפעולות האכיפה, תאפשר לשר להעניק חסינות מלאה למבצעי עבירות כלפי פלסטינים. חסינות שכזו עלולה להביא להתגברות ולהחמרה בתופעת אלימות המתנחלים, וכתוצאה מכך לפגיעה חמורה בזכויות האדם של הפלסטינים - ואף להסלמה במצב הביטחוני בגדה המערבית".
ארגון "לוחמים לשלום" מסר: "העברת הסמכויות על המנהל האזרחי לשר מהציונות הדתית הוא מיסוד רשמי של מדיניות האפרטהייד, ונוגד באופן מוחלט את הדין הבינלאומי, פסיקות בית המשפט העליון והמדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן. ההתערבות של היועצת המשפטית בנושא הזה מתחייבת".
פורסם לראשונה: 20:27, 13.12.22
