4 צפייה בגלריה
הפגנה של יוצאי אתיופיה נגד גזענות, ב-2015. 24% מהמתלוננים למשרד המשפטים - ממוצא אתיופי
(צילום: ג'ורג' גינסברג)
אמירות גזעניות מצד פקידה בבית חולים, שוטר שתקף ילד ממוצא אתיופי בפארק וקנסות לכל הנוסעים הערבים באוטובוס על אי-חגירת חגורת בטיחות באוטובוס, מלבד לנוסעים היהודים. לרגל ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות, פרסמה היום (שני) היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים דו"ח שנתי ובו מתוארים כמה מהתלונות שבהן טיפלה בשנה שעברה.
היום הבינלאומי למאבק בגזענות, יצוין, ששמו הרשמי הוא "היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית", נערך ב-21 במרץ כדי לציין את הטבח הנורא שביצע משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ב-1960, במהלך הפגנה של שחורים בעיירה בשם שארפוויל, טבח שבו נורו למוות 69 מפגינים. היום הבינלאומי נקבע על ידי האו"ם שש שנים לאחר אותו טבח.
לפי הדו"ח שפרסמה כעת היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, במהלך 2021 נפתחו אצלה 458 תיקים בגין תלונות בנושא גזענות ואפליה. מנושאי הפניות עולה כי 23% מהתלונות הן בנושא אפליה במתן שירות (על רקע הפרת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים), 11% בנושא אפליה בתעסוקה, 10% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 9% פרסום גזעני/סטריאוטיפי במרחב הציבורי, 7% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 7% בנושא משטרה, 4% בנושא חינוך, 3% בנושא עבירות ממניע גזעני.
24% מהמתלוננים בשנה שעברה היו ישראלים יוצאי אתיופיה, 24% הם בני החברה הערבית, 10% בני החברה החרדית, 7% יהודים ללא זיהוי, 6% משתייכים לישראלים יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-4% משתייכים לבני עדות המזרח. 10% התלוננו על רקע משבר הקורונה, ו-12% מהתלונות הוגשו בנושאים אחרים.
אפליה בסופרמרקט, "בידוק משפיל" באל-על
במשרד המשפטים ציינו כמה מהתלונות שהוגשו אליו וטופלו על ידיו. אחד המקרים הבולטים היה זה של יובל מקוריה, צעיר ממוצא אתיופי שהתלונן כי באופן קבוע הופלה על בסיס מוצאו בכניסה לסופרמרקט של חברת ויקטורי. הצעיר צילם סרטון בטלפון הנייד שלו שבו סיפר את שאירע לו בסניף מנקודת מבטו, ופרסם אותו בפייסבוק. הסרטון זכה לתגובות ולשיתופים רבים. בעקבות זאת, מנהל הסניף הגיש נגדו תביעה בסך של 100 אלף שקל בשל הפרת חוק איסור לשון הרע לכאורה, ובמקביל, רשת ויקטורי הגישה נגד המתלונן תביעה דומה בסך של 70 אלף שקל.
יובל מקוריה תבע את רשת ויקטורי - וניצח
(מתוך פייסבוק)
פנייתו של מקוריה הועברה מהיחידה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שהעניקה לו הגנה משפטית ואף תבעה בשמו את סניף ויקטורי בגין חוק איסור אפליה בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. בחודש מאי 2021 בית המשפט דחה את התביעות שהוגשו נגד המתלונן, וקיבל את התביעות שהגיש הסיוע המשפטי בשם המתלונן - שפסק לטובתו סך של 75 אלף שקל וכן שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל.
מתלוננים נוספים, בני החברה הדרוזית, נסעו לטיול מאורגן לדרום אפריקה. מהתלונה עלה כי בחזרתם לישראל, זוהו המתלוננים על ידי אחד המאבטחים כערבים, ועברו בידוק משפיל ומבזה. לדבריהם, הליך הבידוק המשפיל נעשה על רקע מוצאם. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הגיש תביעה בשמם נגד חברת אל על בגין חוק איסור הפליה.
אפליה בהסעה: בהירי העור עלו, כהי העור לא
בתלונה אחרת נטען כי שני אחים ממוצא אתיופי, בני 13 ו-15, ביקשו לנסוע באוטובוס של חברת דן לבית הספר כמדי יום, יחד עם חבריהם שאינם ממוצא אתיופי. אולם כשהאוטובוס הגיע לתחנה, העלה הנהג את התלמידים בהירי העור והותיר בתחנה את שני הצעירים כהי העור.
הסיוע המשפטי הגיש תביעה אזרחית נגד חברת האוטובוסים לפי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. זו תביעה שנייה שהוגשה נגד חברת דן, בעקבות תלונה שהתקבלה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות.
בתלונה אחרת נטען לאפליה מצד שוטרים בכל הנוגע לאכיפת החוק. במהלך פעילות משטרתית על רקע אכיפת מגבלות הקורונה, הבחינו שוטרים שמרבית הנוסעים באוטובוס הם ערבים. הם החלו בבדיקת רישיונות העבודה שלהם, ובתום הבדיקה, ומשמצאו שהכול תקין גם בהיבט הזה, נטען כי השוטרים החליטו לחלק דו"חות לכל הנוסעים הערבים באוטובוס בגין אי-חגירת חגורת בטיחות. מהתלונה עלה שהנוסעים היהודים, שאף הם לא היו חגורים בחגורת בטיחות באוטובוס, לא קיבלו דו"חות.
יחידת המאבק בגזענות פנתה למשטרה בחשד לאכיפה בררנית פסולה על רקע גזעני, וביקשה לערוך בירור מקיף של האירוע. כמו כן, ביחידה ביקשו להקפיא את דרישת תשלום הקנסות עד תום בירור התלונה. בהמשך לכך, התקבל עדכון מהמשטרה כי הדו"חות בוטלו לאחר בדיקה, והוחלט על נקיטת צעדים והפקת לקחים כתוצאה מהתנהלות השוטרים באירוע.
אגרוף משוטר בגינה הציבורית: "עכשיו קיבלת"
מקרה נוסף שהגיע לידי היחידה הוא של ילד ממוצא אתיופי ששהה בפארק ציבורי עם חבר, בעיר בצפון הארץ, והותקף לכאורה בידי שוטר. לפארק הגיעו שני בלשים בלבוש אזרחי, אשר תשאלו את הילדים, דרשו מהם להזדהות וערכו עליהם חיפוש.
4 צפייה בגלריה
לפי אחת התלונות, השוטר שאל את הילד אם קיבל אי-פעם אגרוף משוטר, הוא השיב לא - וקיבל לחזה. אילוסטרציה
(צילום: עפרי כוכבי)
לטענת המתלונן, בתום החיפוש ולאחר שווידאו את זהותו של הקטין בשיחה עם אביו, אחד השוטרים שאל אותו אם קיבל אי-פעם אגרוף או סטירה משוטר. הקטין השיב בשלילה. לטענתו, השוטר הכה אותו באגרוף בחזהו והודיע לו - "עכשיו קיבלת". עם קבלת התלונה פנתה יחידת התיאום למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, האירוע והתיק הועבר לפרקליטות המחלקה לחקירות שוטרים וממתין להחלטה.
נציגת ביה"ח להורים טריים: "מקווה שהבת תישאר לבנה"
במקרה נוסף, מתלונן ממוצא אתיופי פנה ליחידה בתלונה על נציגת בית החולים שיבא בתל השומר. מהתלונה עולה כי כשהמתלונן ביקש לרשום את בתו התינוקת עם הולדתה בבית החולים, ניגשו המתלונן ואשתו לעמדה והנציגה שם שאלה למוצא אביה של אשתו. המתלונן ואשתו השיבו שאבי האישה הוא גאורגי ובתגובה אמרה הנציגה לאשתו של המתלונן: "איך ההורים שלך הסכימו שתתחתני איתו?". בהמשך הוסיפה ואמרה לאשת המתלונן: "אני מקווה שהבת שלך תישאר לבנה".
התלונה הועברה על ידי היחידה לאגף משמעת בנציבות שירות המדינה לטיפול משמעתי. התקבל מענה לפיו מדובר בעובדת תאגיד "שיבא" ולא בעובדת בית החולים, ונמסר כי התאגיד ערך לעובדת שימוע והיא ננזפה.
סקר: 66% מהערבים חוו גזענות, או מכירים מישהו שנפגע ממנה
אחד היעדים האסטרטגיים של היחידה בשנת העבודה הנוכחית הוא חיזוק אמון הציבור הערבי ביחידה, ובכדי לבסס מדיניות ולייצר מסד נתונים שישמש לפעילות היחידה ואף את כלל משרדי הממשלה, בוצע סקר מקיף בחברה הערבית בנושא גזענות מוסדית.
4 צפייה בגלריה
מפגינים ערבים ברהט, ארכיון. 66% חוו גזענות או מכירים מישהו שנפגע ממנה
(צילום: רועי עידן)
בסקר דיווחו 66% מהנשאלים כי חוו בעצמם גזענות ממסדית, או מכירים מישהו שנפגע ממנה. 21% מהמשיבים נתקלו בגזענות מוסדית שקשורה לתעסוקה. 83% מהנשאלים היו סבורים שיש בישראל גזענות מוסדית נגד החברה הערבית. 61% מהמשיבים סבורים שהמדינה נאבקת בגזענות המוסדית במידה מועטה, ו-33% סבורים שיש להגביר אכיפה וענישה ככלי למיגור הגזענות המוסדית. 77% השיבו שאם יתקלו בעתיד באפליה בשל היותם ערבים לא יפנו ליחידת התיאום במשרד המשפטים, 46% טענו כי לא יפנו ליחידת התיאום בשל היעדר יכולת לטפל ולעזור ו-24% לא יפנו מפאת חוסר-אמון שהם חשים כלפי המערכת הממשלתית.
