אביב חיים נעלם ב-8 באוקטובר 2018. בגיל 19, כשהיה חייל, הוא יצא מבית אמו שבאשקלון - ומאז לא נודעו עקבותיו. לפני שעזב, נסדק מעט הקשר ההדוק שהיו לו עם אחיו הגדול שחר (26) ואחותו הקטנה ליהיא (24), איתם גדל יחד בבית אמם שנלחמה כדי לכלכלם. גם היום, יותר משש שנים אחרי, הם מאמינים שהוא חי, ומחכים שייצור איתם קשר. לטענתם, לא רק שצה"ל והמשטרה לא עשו מספיק כדי לאתרו - אלא שבמשך תקופה ארוכה הם האשימו את המשפחה בהסתרתו מהרשויות.
3 צפייה בגלריה
"קשה לי להאמין שהצבא שחרר אותו מכוונות טובות". אביב חיים, לפני ואחרי הגיוס לצה"ל
(באדיבות המשפחה)
שחר ראה את אחיו כשלושה שבועות לפני יום היעדרותו, כשאביב הגיע לבקר בבית אמם בעודו חייל. לאחר מכן שחר נכנס לכלא הצבאי - ומאז לא שמע מאחיו. ליהיא ראתה אותו כשבוע לפני שיצא מהבית בפעם האחרונה, ומוסיפה: "היה לנו סוג של ריב, אבל זה לא היה ריב של 'אני לוקח את הדברים שלי והולך'. סתם ריב של אחים", היא אומרת. "מאותו היום לא ראיתי אותו. לא היה לו טלפון. הוא גם השאיר בבית את כל החפצים האישיים שלו - הרב-קו, החוגר, משקפי הראייה, התיק - ונעלם".
האח הגדול סבור כי הסיבה להיעלמות טמונה באכזבה גדולה שחווה אביב מהמשפחה. אביב, בן להורים שעברו גירושים מכוערים, גדל כילד בבית אמו - אך לפני היעדרותו התגורר גם אצל אביו ובבית החייל בירושלים, והתנתק מעט מהמשפחה. שחר מעריך שהתקופה שבה חי אצל האב ערערה אותו בשל המרחק. "היינו מאוד קרובים כאחים", הוא אומר. "בתקופה שהוא עזב לאבא שלי קצת התנתקנו, אבל היינו בקשר הדוק. הוא טיפוס סגור, היו דברים שישבו עליו, אבל הוא לא תמיד שיתף מה הוא עובר. היו בלוקים במקומות מסוימים".
לדברי שחר, אחיו היה נעלם מדי פעם לכמה ימים. "הייתה לו תקופה לפני הגיוס שהוא כן היה מסתובב וזה היה דבר נורמלי שאביב ייעלם לשבוע-שבועיים", הוא אומר. "חשבתי לעצמי שהוא יחזור".
ואולם, המקרה של אביב תמוה במיוחד ושונה מנעדרים אחרים, לאור אי-ההסכמות על תאריך היעלמותו. בצה"ל טוענים שהמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) הצליחה ליצור איתו קשר בנובמבר 2018, ולאחר מכן הוא קיבל פטור משירות בהמלצת מפקדיו עקב התנהגות בעייתית - ולכן נסגר התיק. ואולם, לדברי האחים, איש מעולם לא אמר להם שמצ"ח איתרה את אביב בנובמבר. המשטרה, מצידה, מגדירה את אביב כנעדר מ-8 באוקטובר 2018 - וגורם משטרתי אמר ל-ynet כי "כתוב לנו שמישהו ממצ"ח דיבר עם אביב ב-7 בנובמבר, אבל אנחנו לא יכולים להסתמך על זה. לא אנחנו דיברנו איתו. ולכן מבחינתנו הוא נעדר מ-8 באוקטובר".
"חשבו שאני מחביאה אותו"
בזמן שהמשטרה האזרחית לא מכירה בחקירת המשטרה הצבאית, חוסר התיאום ביניהן אינו סימן השאלה היחיד. לטענת המשפחה, המשטרה כלל לא טיפלה בהיעדרותו של אביב, ורק הטרידה אותה. "המשטרה אמרה שהוא חייל ולכן יש בעיה לטפל בזה, כי הוא ברשות הצבא", מסבירה ליהיא. "כעבור כמה שבועות קיבלנו מכתב שחרור לאביב מצה"ל, מבלי שראינו אותו. הם אמרו שהפטור ניתן כדי שנוכל להגדיר את אביב כנעדר". ואולם, כאמור, כעת נדע לאחים שבצה"ל טוענים שיצרו קשר עם אביב.
"חשבתי שהמשטרה תחקור ותעשה חיפושים, אבל במקום זה שוטרים הגיעו אלינו הביתה באמצע הלילה ושאלו אם אביב נמצא", אומרת ליהיא. "הם חשבו שאולי הסתרתי אותו אצלי בבית כי הוא רצה פטור מהצבא. אחרי כמה פעמים כאלה ניגשתי לתחנת משטרה ואמרתי לחוקרת שזה לא בסדר שהם מחפשים את אח שלי אצלי בבית. התחננתי בפניה, הסברתי לה ששלושה חודשים לא ראיתי אותו, וביקש שיחפשו אותו באזור תל אביב - שם הוא שירת - ובירושלים, שם הוא גר".
"אני בעצמי הלכתי ותליתי שלטים עם תמונות של אביב בתחנות אוטובוס בתל אביב ובירושלים, כדי למצוא אותו", היא מוסיפה. "יצא לי גם לנסוע לתל אביב בשלוש לפנות בוקר כי מישהו התקשר ואמר שראה מישהו שדומה לאח שלי. אזרחים עזרו לי הרבה יותר משהמשטרה עזרה. הדבר היחיד שהמשטרה עשתה זה לבוא אליי הביתה ולבדוק אם אני מחביאה אותו. זה ממש לטאטא את המקרה מתחת לשטיח".
שחר מוסיף: "הייתי בשוק כששמעתי שנתנו לאביב פטור מצה"ל - אני הייתי עריק וישבתי בכלא עם כל המקרים והסוגים, כולל בן אדם שהיה עריק במשך שבע שנים ובסוף כשחזר מחו"ל עצרו אותו. אז איך נתנו לו פטור אחרי חודש-חודשיים, ולקחו את המדים וכל הציוד שלו? זה לא הגיוני שזה היה כל כך קל". לדבריו, "קשה לי להאמין שהצבא עשה את זה רק מכוונות טובות, שאביב יוגדר כנעדר והמשטרה תוכל לחפש אותו. הצבא עשה את זה כדי להתנער מאחריות".
ליהיא מספרת כי עבורה, אביב ושחר הם כמו "אמא ואבא", וכי הקשר בין שלושת האחים היה תמיד מאוד חזק. שחר, כאמור, מסמן כנקודת תורפה את הריחוק המשפחתי בתקופה שקדמה להיעדרות. "ההורים שלנו התגייסו כשהיינו יחסית קטנים, הם לא הסתדרו וזה נחת עלינו", הוא אומר. "הייתה ביניהם גם אלימות פיזית, כשהיינו ממש קטנים. אני מאמין שבאיזשהו מקום נמאס לו, כי גם לי נמאס. אני יכול להבין אותו. אמא שלי פייטרית, היא גידלה אותנו לבד, אבל הם לא תמיד הסתדרו. זה מורכב. היה לה קשה לגדל לבדה שלושה ילדים, היה קושי כלכלי מאוד גדול, לא היה כסף".
לדברי ליהיא, כשהתגייס לצה"ל, ביקש אביב להיות מוגדר "חייל בודד", ולא לחזור הביתה. "המשפחה שלי עם רקע קשה", היא אומרת. "אמא שלי הייתה אם חד-הורית שגידלה שלושה ילדים לבד, וקרו לנו הרבה דברים קשים בחיים. הבנתי מאיזה מקום הוא ביקש להיות חייל בודד. הוא התגורר בבית החייל בירושלים ושירת בצריפין. הוא מאוד אהב את הצבא, זה היה נראה לי שהוא מאוד נהנה. בכל שבוע היינו נפגשים אצל סבתא והיינו משלימים פערים. לא היה נראה שיש משהו שעושה לו לא טוב, הוא פרח בצבא והצבא גם עזר לו".
"עם כמה שאני בטוח שהילדות שלנו השפיעה עלינו כבני אדם, אני לא חושב שזה הגורם להיעלמות שלו", מדגיש שחר - ומסביר: "לדעתי הוא לא מצא את המקום שלו במשפחה הזו. הוא תמיד היה הטוב מבינינו, הילד שלא עושה בעיות. אני קיבלתי יותר יחס כי הייתי עושה בעיות, ויצא ככה שהוא נפל בין הכיסאות מבחינת היחס. בנוסף לזה שהוא ילד סנדוויץ' שזה בא עם כל מיני משקעים".
"הוא חי איפשהו, והוא בטוב"
לדברי ליהיא, גם בפעם האחרונה שראתה את אביב היא לא זיהתה התנהגות מוזרה או חשודה. "גם כשהוא נעלם, אמרתי 'בסדר, הוא יחזור'. כבר הייתה פעם אחת שהוא נעלם לשלושה חודשים שהם היה באילת, אבל בחיים לא חשבתי שזה יגיע למצב שעוברות שש שנים ואח שלי עדיין נעדר. לא היו שום רמזים לכך שהוא הולך להיעלם. הוא כן רב עם אמא ואבא שלי לפני, ואבא שלי אמר לו מילים מאוד קשות, אבל זה כבר קרה בעבר והוא לא היה אמור להתרגש מזה. אבל יכול להיות זה כן השפיע, היום אני לא שוללת שום דבר. אולי הדיסוננס הזה בין הבית לצבא בלבל אותו".
היא מתארת את אחיה כ"בן אדם טהור ושמח, שאהב להיות בטבע כל הזמן ולעשות מדורות. היו לו הרבה חברים". היא מוסיפה: "אין יום שאני לא חושבת עליו. אני עד היום מחפשת אותו אצל חברים ואנשים. לקח לי ארבע שנים להגיד לעצמי שאני מתגעגעת אליו, כי היה לי קשה להרגיש תחושה כזו כלפי בן אדם שאתה לא רוצה בכלל לעזוב. למה שאני אתגעגע אם הוא בחיים לא עזב? אני ושחר התחלנו לדבר על זה ממש רק אחרי שנתיים וחצי, כי זה כואב מדי. לא היינו מוכנים לקבל את זה. השנים עוברות, ואני אומרת לעצמי, 'מה, יכול להיות שאני אמות ולא אדע מה עלה בגורל של אח שלי'?".
״לא אכפת לי שאביב יחיה את החיים שלו, רק שיגיד לי אם טוב לו, גם אם הוא לא רוצה לדבר איתי יותר לעולם", מנסה ליהיא להעביר מסר לאחיה. "אני רק רוצה לדעת מה איתו. אם לא טוב לו, אני אלך לשם להרים אותו. שיתן לי את הנשימה הזו הקטנה הזו שהוא חי, כי אני מרגישה אותו. אני לא שמה אותו מאחור ולא מתאבלת עליו. הוא נוכח בחיים שלי כל הזמן וזה חוסר אונים מוחלט. אין במה להיאחז. אני מרגישה שאם היה קורה לו משהו חס ושלום אז הייתי יודעת, אבל חוסר הוודאות זה הדבר שהכי קשה. זה החור השחור הזה".
שחר משער שאולי הגיוס לצה"ל היה נקודת מפנה עבור אחיו. "לפני כן הוא היה יוצא למסיבות ומבלה, ופתאום זה שינה לו את החיים משום מקום. לדעתי הוא לא מצא עצמו בצבא בהתחלה, אבל אני לא יודע אם זה ברמה כזו של להיעלם. בסופו של דבר, אני לא יודע אם היה לו טוב או לא. מצד שני, הוא גם לא היה מעורב בשטויות, אז אני לא חושב שההיעדרות שלו קשורה למשהו פלילי".
שחר בטוח שאחיו נמצא איפשהו, חי, בארץ או בעולם, ושהוא "בטוב". לדבריו, "אם הוא לא היה בטוב - הוא היה חוזר. במשטרה מרחו אותי ואמרו 'אנחנו מחפשים אותו'. הם שיחקו עם אחותי ועם אמא שלי והפתיעו אותם באמצע הלילה, שאלו אם אביב פה. אחותי כבר הצטערה על היום שהן עירבו את המשטרה".
שחר מוסיף: "אכזבנו את אביב כמה פעמים, גם אני רבתי איתו, ובדיעבד יש ויכוחים שהייתי נמנע מהם. אני מתגעגע לראות אותו, לדעת מה איתו, לשבת איתו. אני חושב עליו בכל יום, הוא איתי בכל דבר שאני עושה. אפילו כשאני לבד, משחק בסוני, אני חושב מה הוא היה אומר. זה תופס אותי בכל דבר, אני גם חולם עליו הרבה. בחלום האחרון חלמתי שאנחנו בקטטה ואני מנסה להדוף אותו, לא מצליח - והוא מטביע אותי. אני לא מאחל לאף אחד לאבד את הקרובים אליו, זה יותר גרוע ממוות - כי שהבן אדם מת אתה יודע שלא תראה אותו. פה אתה חי בחוסר ודאות".
גם ליהיא חולמת על אחיה. "אני חולמת שאני מוצאת אותו, מרביצה לו ואומרת לו 'מה נראה לך שנעלמת?', ואנחנו יושבים בבית, ומדברים, והכל טוב. אני מרגישה אותו כל הזמן. אני מחפשת אותו כל הזמן בחיים שלי. הוא ממש חסר לי".
"יש לי תקווה שיום אחד הוא ייצור קשר", מוסיף האח. "אבל אביב עקשן, ויש לו עקרונות. יכול להיות שבאיזשהו גיל יותר מאוחר הוא יחזור הביתה. אם היה קורה לו משהו, כבר היינו יודעים מזה. גופה לא הולכת לאיבוד הרבה זמן. אין פה איפה להחביא".
בצה"ל אומרים כי חיים קיבל פטור משירות בהמלצת מפקדיו בגלל התנהגות בעייתית. באופן רשמי, נמסר כי "בשנת 2018 כאשר היה בשירות, קיבל החייל פטור משירות לאחר שחודש עימו הקשר, הפטור ניתן במסגרת ועדת התאמה לשירות שלא בפניו".
ואולם, במשטרה, כאמור, מסרבים להכיר בכך שצה"ל יצר איתו קשר בנובמבר. באופן רשמי נמסר: "משטרת ישראל קיבלה על עצמה את הטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל כמשימה בעלת חשיבות ורגישות מן המעלה הראשונה. כל העוסקים במשימה זו במשטרת ישראל מכירים בכך שמאחורי כל נעדר יש משפחה, קרובים וחברים ופועלים מתוך אחריות ומחוייבות וכך גם במקרה הזה. עם היוודע דבר היעדרותו של אביב, בוצעו פעולות איתור נרחבות במגוון אמצעים לרבות סריקות רגליות, תשאולים, הקמת חפ״קים ושימוש באמצעים טכנולוגיים. חשוב לציין כי תיק נעדר לא נסגר עד לאיתור הנעדר, ואנו נמשיך לבדוק כל מידע שיתקבל בכלל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה לאתרו".
לשאלת ynet מה נעשה השנה, למשל, כדי לאתר את אביב - סירבה המשטרה להתייחס.
גובהו של אביב 1.77 מטר, וגוון עורו בהיר. כשיצא מביתו, שיערו היה שחור קצר, ומבנה גופו רזה. כל היודע דבר על מקום הימצאו של אביב, או מחזיק בכל פרט מידע שיכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100 או לתחנת אשקלון בטלפון 08-6771444/490.
