ריאיון עם אלישע שלומי תושב אומן
(צילום: שמוליק דודפור)
לב שר טימופייב עלה לישראל מאוקראינה לבדו, לפני חצי שנה בלבד. כעת הוא דואג למשפחתו, שנשארה בעיר חרקוב, במזרח המדינה, שהותקפה אתמול (חמישי). "אמא שלי, דודים שלי והרבה חברים שלי, כולם בחרקוב. מה שקורה שם מאוד מפחיד, והם לא יודעים לאן לברוח. הדרכים סגורות, בתחנות הדלק יש תורים ארוכים ובכספומטים לא נשאר כסף מזומן. כולם מנסים להימלט מהמלחמה", סיפר לב.
מאז שהחלו התקיפות באזור, קרוביו אינם הולכים לעבודה, אלא מתבצרים בבתיהם ומנסים לשמור על קור רוח. "יש באוויר ריח של אבק שריפה, עם אזעקות אחת לכמה דקות, ובשונה מישראל, יש שם הרבה אנשים שחווים מלחמה בפעם הראשונה בחייהם", אמר. לדבריו, לאימו אין מקום מסתור בטוח בקרבת הבית: "היא גרה בבניין בגובה תשע קומות ואין להם מקלט, אז הם יורדים לחדר המדרגות. יש תושבים שגרים סמוך לתחנת רכבת תת קרקעית ולשם הם רצים, אבל ברור שלא כל תושבי העיר יכולים להיכנס שם". הוא הוסיף: "כשעזבתי את אוקראינה המצב היה מתוח, אבל לא דמיינתי שהכול יתדרדר לכדי מלחמה, ושהעיר שחייתי בה ושכל משפחתי חיה בה תופצץ".
אלישע שלומי, תושב אומן, סיפר באולפן ynet על רגעי האימה באוקראינה - ושיתף כי הוא שומע את ההפגזות ממקום מגוריו. "קמנו בבוקר ושמענו פיצוצים עזים וקשים, כנראה במרחק של כ-30 ק"מ מאומן", אמר. על אף האזהרות וניתוח הפרשנים בימים האחרונים, הוא לא צפה את ההתרחשויות הכואבות: "לא האמנו לרגע שיקרה כזה דבר, גם בתרחיש הכי גרוע", הודה. שלומי העריך שבאומן ישנם כמאה ישראלים כעת, הפועלים לפי תוכנית מילוט ש"בינתיים עובדת". "כולם מתפנים היום. אני לא יכול לציין לאיזו מדינה", אמר אתמול.
"הייתה ממש פאניקה בטלפון, אנשים בלחץ אדיר"
במקביל, באוקראינה, ובין היתר בחרקוב ובאומן, שוהים כעת תיירים ישראלים רבים שנקלעו למצב של לחימה כוללת - ומבקשים חילוץ. החל מרגע שהתחילה הפלישה הרוסית, הטלפונים במשרד החוץ ובשגרירות ישראל הזמנית בלבוב הוצפו במאות שיחות של ישראלים שהבינו כי השמיים של אוקראינה נסגרו. חלקם הציגו תלונות בפני המדינה - "מדוע אתם לא מפנים אותנו?" - ואחרים התחננו: "תצילו אותנו", "תפנו אותנו מפה", "מפחיד כאן". "הייתה ממש פאניקה בטלפון. אנשים היו בלחץ אדיר", סיפר דיפלומט ישראלי. ישראלים רבים אף התלוננו שהשגרירות אינה משיבה לפניותיהם. לצד זאת, יש לציין כי בשלושת השבועות האחרונים השגרירות ומשרד החוץ ביקשו שוב ושוב מהישראלים להתפנות מאוקראינה כל עוד השמיים פתוחים, אך נתקלו בשאננות.
גורם במשרד החוץ אמר כי התקבלו גם שיחות רבות מישראלים שמשפחותיהם נמצאות באוקראינה, והם מעוניינים לבדוק כיצד ניתן להביאם לארץ. רק אתמול התקבלו במשרד החוץ כ-3,000 שיחות כאלה - מספר חסר תקדים מאז פרץ המשבר באוקראינה. כעת במשרד החוץ נערכים למבצע חילוץ יבשתי, שיתבצע מהמדינות הסמוכות לאוקראינה, ושבמסגרתו הישראלים יצטרכו להגיע בכוחות עצמם לגבולות הדרומיים והמערביים, שכן אין דרך לחלץ אותם מתוך המדינה.
צוות שגרירות ישראל באוקראינה, בסיוע דיפלומטים ישראלים מנציגויות שכנות, סייעו למאות ישראלים לצאת מהמדינה. אנשי השגרירות שפונו לעיר לבוב במערב אוקראינה הוציאו שלושה אוטובוסים של אזרחים ישראלים מהעיר אל מעבר הגבול לפולין. בנוסף, צוותי הדיפלומטים שנמצאים במעברי הגבול סייעו לכ-500 ישראלים לחצות את הגבול.
השגרירות באוקראינה וצוות מרכז המצב והאגף הקונסולרי במשרד החוץ עומדים בקשר טלפוני עם אלפי ישראלים הנמצאים באוקראינה ומכווינה אותם אל מעברי הגבול שבהם נמצאים נציגים רשמיים של מדינת ישראל.
בסקר של השגרירות שנפתח לפני כשבועיים נרשמו עד כה כ-8,880 איש (מלבד אזרחי ישראל שנרשמו וכבר הגיעו בחזרה לישראל). מתוך המספר הזה, 5,840 הינם אזרחי ישראל וכ-3,000 הם בני משפחה מדרגה ראשונה שאינם בעלי אזרחות ישראלית. משרד החוץ מבקש להזכיר כי אזרחים ישראלים היוצאים מאוקראינה ומגיעים לארץ (גם דרך מדינה שלישית) פטורים מבדיקת PCR לפני העלייה למטוס. משרד החוץ שב וקורא לכל אזרחי ישראל הנמצאים באוקראינה לעזוב את המדינה באופן המהיר והבטוח ביותר.
בכל הנוגע ליהודים אזרחי אוקראינה, נדמה שהמצב מעט שונה - וכי הם אינם ממהרים לעזוב את בתיהם ולעלות לישראל. בשלב זה, במשרד העלייה והקליטה לא נרשמה עלייה במספר היהודים במדינה המבקשים לעלות ארצה, וגם לאחר שהשבוע עלו לישראל כמאה עולים חדשים, מספר הבקשות עומד על כמה עשרות בודדות. עם זאת, במשרד צופים עלייה חדה בהמשך. לשם כך, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, שוחחה עם שר האוצר אביגדור ליברמן, על התקציבים הנדרשים להעלות אלפי יהודים מאוקראינה במידת הצורך. "משרד העלייה והקליטה בראשותי נערך כבר חודש ימים לקליטת עלייה בחירום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. נפעיל את הקו החם לחירום של הסוכנות היהודית ותוכנית חירום עבור כל יהודי שמבקש לעלות ארצה. נעשה ככל שביכולתנו ובמשאבים שעומדים לרשותנו לסייע לקהילה היהודית", אמרה השרה.
בתוך כך, הקרן לידידות, הפועלת בארצות הברית ובישראל, פתחה בתוכנית חירום לסיוע לקהילה היהודית באוקראינה בעלות של כמיליון דולר, לצד לסיוע השנתי השוטף. זאת במטרה להעמיד פתרונות למחסור בצרכים בסיסיים, אתגרים ביטחוניים, צורך בפינוי, מחסור במזון ובתרופות, מחסור במזומן, מחסור במקומות מקלט ומסתור, בעיות תקשורת, מחסור בדרכי תחבורה וגישה בתוך המדינה ואל מחוצה לה, צורך בתמיכה על רקע נפשי ורגשי ועוד. נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין אמרה כי "אנחנו עוקבים בדאגה ומקווים שהמצב לא יתדרדר לכדי לחימה כללית. מלבד הסיוע הרגיל, החלטנו להעניק סיוע חירום. אנו בקשר הדוק עם הארגונים בשטח ומוכנים לסייע בכל תרחיש".
פורסם לראשונה: 23:18, 24.02.22
