נשיא המדינה יצחק הרצוג נחת בצהריים (רביעי) באנקרה לביקור היסטורי בטורקיה ששיאו היה מפגש פסגה עם נשיא המדינה המארחת רג'פ טאיפ ארדואן. לאחר שהניח זר על קברו של אבי האומה הטורקית מוסטפא כמאל אטאטורק, התקבל הרצוג בארמונו של ארדואן באנקרה עם נגינת "התקווה", כשברקע נורו 21 מטחי כבוד מתותחים. התקווה לא נשמע באנקרה כבר שנים רבות. בנוסף, ארמונו של ארדואן קושט בדגלי ישראל. ynet העביר את ביקורו של הרצוג בארמון בשידור ישיר.
לאחר קבלת הפנים נכנסו הרצוג וארדואן לפגישה בארמון. אחר כך הם צפויים למסור הצהרות לתקשורת. הרצוג צייץ בטוויטר לאחר טקס קבלת הפנים: "אני מודה לנשיא טורקיה ארדואן על קבלת הפנים החמה בארמונו. אני מאמין שכל העמים, הדתות והמדינות יכולים וצריכים לחיות באזורנו בשלום, וכי שותפויות יביאו עימן ברכה ושגשוג עבור כולנו".
בהמשך יארח ארדואן את הרצוג לארוחת ערב ממלכתית בהשתתפות פמלייתו של הנשיא הישראלי. בלילה ימריא הנשיא לאיסטנבול ולמחרת ייפגש עם הקהילה היהודית בבית הכנסת נווה שלום שידע שני פיגועי טרור, ולפנות ערב ישוב לארץ.
מטרת פגישת הפסגה היא ליצור אווירה שתאפשר חזרה, גם אם מדורגת, של היחסים בין שתי המדינות לפסים נורמליים אחרי שנים של מתיחות. הרצוג יהיה המנהיג הישראלי שמבקר בטורקיה מאז 2008. הביקור האחרון של נשיא מדינת ישראל בטורקיה היה ב-2007.
לפני המראתו אמר הנשיא: "אני יוצא לביקור ממלכתי לפי הזמנתו של ארדואן, איתו אני מקיים דיאלוג מאז כניסתי לתפקיד הנשיא. היחסים בין ישראל לטורקיה חשובים לישראל וטורקיה ולאזור כולו. היו עליות ומורדות ביחסים. לא על הכול נסכים, אבל ננסה לאתחל את היחסים ולבנות אותם בחזרה זהירה, וזה ייבחן במעשים ובכבוד הדדי בין המדינות.
"בוודאי שכשהסדר העולמי מתערער, טוב ונכון שתישמר היציבות והשותפות באזור שלנו ואת זאת הדגשתי בביקורי ביוון ובקפריסין בשבועיים האחרונים", הוסיף. "החזון שלי הוא שיהודים, מוסלמים ונוצרים יחיו בשלום באזורנו. מקווה שבעקבות הביקור שלי יתחיל שיח רציני בין המדינות ונראה התקדמות ביחסים ותוצאות טובות".
הציפיות בישראל מהביקור של הרצוג הן מאוד זהירות. אין ציפייה לרשימת הישגים מידיים או פריצת דרך מהפגישה עם ארדואן. אם בפגישה יסכימו על צוותי עבודה משותפים שידונו איך מעמיקים את הקשרים בין המדינות - זה ייחשב בעיני ישראל כהישג.
לקראת הביקור נעשו הכנות מאוד רציניות ומעמיקות בהרבה תחומים: בתחום המדיני מול משרד החוץ, בתחום הביטחוני מול ראשי מערכת הביטחון וגופי הביטחון השונים. עוד נעשו הכנות בתחומי כלכלה, תיירות ואנרגיה. היו גם לא מעט שיחות של הרצוג עם ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ.
עצם הפגישה בארמונו של ארדואן היא אמירה מאוד חזקה וחשיבותה הוא בעצם קיומה. בישראל מקווים שהפגישה והאווירה הטובה תסלול את הקרקע לצעדים ממשיים ובכלל זה החזרת שגרירים והצרת צעדי חמאס בטורקיה אף על פי שבישראל יש הבנה שארדואן לא יסגור את משרדי החמאס במדינה.
הטורקים מנמקים את סירובם בכך שקבלת אנשי חמאס הייתה חלק מעסקת שליט, ואם טורקיה תגרש אותם היא תואשם בהפרה של ההסכם. בנוסף, ארדואן רואה בעצמו כפטרון של חמאס ולא יפגע בארגון. עם זאת, הטורקים הבהירו שיגבירו את הפיקוח שלהם על ארגון הטרור כדי למנוע מאנשיו בטורקיה להכווין ולממן פיגועי טרור.
בכירים בישראל אומרים כי הטורקים הוכיחו רצינות רבה בסיכול טרור כולל במידע שישראל העבירה להם. במזרח ירושלים הטורקים היו שחקן נגטיבי - כך למשל הם מימנו כל מיני עמותות עוינות. ואולם, באחרונה הם הורידו את הפעילות הזאת והפכו לגורם ממתן ומרגיע יותר.
יש לא מעט גורמים בישראלים שגם חוששים מהביקור של הרצוג בטורקיה, בעיקר ממלכודת שארדואן טומן לישראל וכי תמיד במאני טיים – הנשיא הטורקי מתגלה כאנטי-ישראלי ואפילו אנטישמי. הרצוג דוחה את הביקורת הזאת ואומר בשיחות סגורות שכאשר מושטת לך יד במזרח התיכון - אתה משיב את היד הזאת ריקה ומשחק בכל המגרש. גורמים בישראל אמרו כי אם ארדואן שוב ישתולל - היד של ישראל "על השיבר". לדבריהם, "אם הוא ישתולל ושוב יתקוף את ישראל – נסגור את הברז. אין לנו מה להפסיד. יש לנו רק מה להרוויח".
בחירה במסלול השלום
לביקור של הרצוג בעיתוי הזה של מלחמה באוקראינה יש חשיבות נוספת: ישראל וטורקיה מראות לעולם שהן בוחרות במסלול השלום ולא עימות. יש גם חשיבות להידוק הקשר עם טורקיה אם המלחמה באוקראינה תידרדר ויהיו לכך השלכות על חופש הפעולה של צה"ל בסוריה למשל. הטורקים יושבים בצפון סוריה והם שחקן חשוב בזירה הזאת.
מנכ"ל בית הנשיא אייל שוויקי אמר: "בביקור, המתואם עם ראש הממשלה, שר החוץ והמשרדים הרלוונטיים, ידונו המנהיגים בנושאים בילטרליים שונים ובכללם היחסים בין המדינות ובפוטנציאל להגברת שיתופי הפעולה בנושאים השונים. משקעי העבר לא נעלמים מאליהם, בטח לא בזמן כל כך קצר. אנחנו מודעים היטב לכל המורכבויות והרגישויות ומגיעים לביקור הזה כשהאינטרסים של מדינת ישראל לנגד עינינו".
מדוע ארדואן רוצה את ההתחממות הזאת דווקא עכשיו: יש לכך הרבה סיבות. יש לו בחירות בעוד פחות משנה וחצי ומצבו בדעת הקהל הטורקית לא טוב. הוא רוצה לחזק את היחסים עם ממשלו של ג'ו ביידן וחושב שההתקרבות לירושלים תעזור לו בהקשר זה.
כמו כן, הכלכלה הטורקית מדשדשת עם צניחה בשער הלירה הטורקית. חיזוק הקשרים הכלכליים עם ישראל חשוב למדינה. ארדואן רוצה יותר השקעות מישראלים ויהודים בארצו ובעיקר להפיג את החששות שלהם שטורקיה עוינת לישראלים ויהודים.
ארדואן גם קפץ על הדיווחים שלפיהם ארה"ב הסירה את תמיכתה מצינור הגז הישראלי-אירופי (איסט מד) בשל חוסר היתכנות ורוצה להציע את טורקיה כיעד ריאלי יותר להעברת הגז הישראלי לטורקיה וממנה לאירופה. ארדואן קיבל החלטה להביא לרגיעה ביחסי החוץ מול ישראל, מצרים וארמניה. אבל יותר מכול – הוא רוצה את אמריקה. ייתכן וזה קשור להחלטה האמריקנית לבטל את עסקת מכירת מטוסי ה-F-35 עם טורקיה. אולי ההתחממות מול ישראל תסייע לו להחזיר את העסקה לשולחן.
בין ארדואן להרצוג התהווה קשר אישי טוב. זה התחיל כבר בהשבעה של הנשיא בכנסת, כאשר אשר הרצוג ניגש לנציג הטורקי בישראל ואמר לו: "שמעתי שארדואן רוצה לדבר איתי. תגיד לו שאני ממש אשמח". ארדואן הרים את הכפפה והתקשר להרצוג כדי לברכו על בחירתו לתפקיד הנשיא: "איזה הישג היה לך. אתה חזק כמו ארדואן", התבדח הנשיא הטורקי בשיחתו הראשונה עם הרצוג. זה בא לידי ביטוי אחר כך במעורבות של הרצוג בפרשת בני הזוג אוקנין שנעצרו באיסטנבול.
אחר כך זה המשיך כאשר המיופה הטורקי בישראל הגיע להלוויית אמו של הנשיא, אורה הרצוג. נשיא המדינה הזכיר למיופה את ביקורו של אביו, הנשיא חיים הרצוג, בטורקיה ב-1992 – הביקור האחרון של נשיא מדינת ישראל בטורקיה.
פורסם לראשונה: 08:07, 09.03.22