4 צפייה בגלריה
רמי דהן ונורית ישורון פולנסקי עם ילדיהם. "בנתיב העשרה נשאר חצי מהמושב"
(צילום: אפי שריר )
כשהמצב הפך לממש בלתי נסבל וכבר היה ברור שמדובר בירי אינטנסיבי, כמעט ללא הפוגות, בחרו חלק מתושבי הדרום באופציה קצת יותר שפויה: להתפנות לכמה ימים לקרובי משפחה או לבתי הארחה מרוחקים, עד יעבור זעם.
"התמודדנו עם 200 אירועי ירי ביממה האחרונה ובחרנו לצאת לצפון", הסביר רמי דהן מנתיב העשרה, שהגיע אתמול עם משפחתו ומשפחות נוספות מהיישוב אל אכסניית "כרי דשא" בצפון. "אנחנו מתכננים להישאר כאן עוד שני לילות ואז לחזור חזרה הביתה. אם זה יימשך אני אחזור לבד ואשתי והילדים אדם (6) ודורי (4.5) יישארו בצפון. בערך חצי מהמושב נשאר וממשיכים לעשות משמרות לילה כרגיל".
"אנחנו חיים במרחק של שני קילומטרים מהגדר, ולא היה טעם לסכן את המשפחה. ההחלטה לעזוב הייתה מיידית", הסביר תום אלון (35), קיבוצניק מכפר עזה שהגיע עם משפחתו ל"נוף גינוסר". "עשינו דרך של שלוש שעות מהבית בכפר עזה עד לכינרת, ואנחנו מתכננים לבלות את הימים הבאים בשכשוך בכינרת. עד שלא יהיה שקט מוחלט לא נחזור לדרום".
תושבת כפר עזה מדברת
(צילום: נוויל האריס)
וכמו תמיד ברגעים קשים, עם ישראל מתגלה במלוא עוצמתו. חלק מהמשפחות שהתארחו בבתי הארחה בצפון פינו את מקומן לטובת המפונים מהדרום. כך למשל משפחות רחמים ואגמי מכפר סבא, שעזבו את בית ההארחה "כרי דשא" מוקדם מהמתוכנן כדי לפנות מקום לתושבי העוטף.
"תכננו להישאר עד שעות הלילה ואז פנו אלינו וביקשו שנפנה את החדרים תוך שעה, כדי שיספיקו לנקות את החדרים ולהכין אותם לתושבי העוטף", סיפרה אורנה אגמי. "לא הייתה שום התלבטות. היינו קבוצה גדולה מאוד של 60 בני משפחה שאכלסנו 18 חדרים, וכולנו עזבנו במיידית רק כדי שתושבי העוטף היקרים ללבנו יוכלו לישון הלילה בבטחה. הילדים הקטנים היו קצת מאוכזבים כי שלפנו אותם מהכינרת בלחץ, אבל הסברנו להם את חשיבות המטרה".
4 צפייה בגלריה
נוגה בנודיז-סיהו ומשפחתה. התארחו זה המבצע השלישי ב"מקום בלב" בעין יהב
(באדיבות המשפחה )
משפחות רבות מעוטף עזה כבר למודות מבצעים והסלמות, והצימריסטים ותושבי הערבה התיכונה כבר ערוכים לארח אותם. חלק ממשפחות העוטף רואות בערבה את ביתן השני. נוגה בנודיז-סיהו, תושבת ניר עם, מתארחת זה המבצע השלישי ב"מקום בלב" בעין יהב.
"זו הפעם השלישית שאני פה. כל מבצע אנחנו באים לפה", אמרה נגה, אמא לעידן בן ה-6 ובר בת ה-4. "שלושת הימים שבהם סגרו אותנו בעוטף עזה הכניסו אותנו למתח, וכל פעם את בהתלבטות מה עושים, כי את לא רוצה שהילדים יחוו צבע אדום ואת לא רוצה לארוז את כל הבית ולא יהיה כלום. ביום חמישי שמעתי על כל מיני משפחות שנוסעות בסופ"ש. הרגשנו שמשהו עומד לקרות, לא ידענו בדיוק מה, והתקשרתי להילה מעין יהב. היא אמרה לי שהתפלאה שלא התקשרתי לפני שלושה ימים".
מיכאלה ונבות מילוא, בני 61 מקיבוץ מפלסים, נחתו אתמול מטיול באיטליה היישר להדי הפיצוצים בעוטף. "נחתנו ישר לתוך התופת", אמרה מיכאלה. "עכשיו אורזים מזוודות לפחות לארבעה-חמישה ימים ומתפנים מהקיבוץ שלנו למשפחה מארחת בשוהם. הנסיעה חזרה הביתה לקיבוץ הייתה מפחידה, ממש רעדנו מפחד. אי אפשר להתרגל לתופת ואין סיבה להישאר בקיבוץ. אנחנו, כמו רבים מהקיבוץ, מתפנים למרכז הארץ למשפחות מקסימות שמארחות אותנו לנוח מהאזעקות והפצמ"רים".
