המשטרה תפצה עיתונאי ב-36,700 שקלים בגין עיכוב לחקירה שלא כדין והחרמת הטלפון הנייד שלו במהלך סיקור הפרות סדר בנגב בעקבות נטיעות של קרן קיימת לישראל. מפסק הדין, שניתן היום (ראשון) על-ידי שופט בית משפט השלום בבאר שבע עמית יריב, עולה שהמשטרה הציגה ראיות שסותרות את גרסת הקצינים בשטח ושיוחסה לעיתונאי עבירה של איומים לאחר שאמר שיפנה ללשכת העיתונות.
"טענת המשטרה מעוררת חשש כי המשטרה - והקצינים מטעמה - אינם יודעים להבחין בין התראה על שימוש חוקי בזכות ובין איומים שהם עבירה פלילית", קבע השופט יריב. הוא הבהיר כי כאשר אזרח מתרה בשוטר על כוונתו להגיש תלונה על התנהלותו - גם אם השוטר סבור כי אותה "התראה" לא נאמרה במידת הנימוס המחייבת - השוטר אינו רשאי "להעניש" את האדם באמצעות עיכובו, ודאי לא באמצעות מעצרו.
העיתונאי, יאסר עוקבי, הגיע בינואר 2022 לסקר את הפרות הסדר שאירעו ביישוב הבדואי מולדה על-רקע מבצע נטיעות של קק"ל בשטחי הנגב. עוקבי עוכב לחקירה ומכשיר הטלפון הנייד שלו נלקח ממנו. הוא הובא לתחנת המשטרה, שם נערכו עליו שני חיפושים. בסופו של דבר, העיתונאי שוחרר כעבור שלוש שעות וחצי מבלי שנחקר כלל. עוקבי הגיש תביעה נגד המשטרה לבית המשפט בגין עיכוב לא-חוקי.
במהלך ניהול התיק התגלתה התנהלות בעייתית של המשטרה ושל קציניה. בין היתר עלה חשש כי המשטרה שיקרה לבית המשפט. סגן-ניצב יורי מזובובסקי, קצין המשטרה שעיכב לחקירה את עוקבי, טען כי העיתונאי איים עליו וסירב להזדהות. עוד נטען כי עוקבי "ניסה להתסיס את ההמון כלפי שוטרי ישראל". השופט יריב ציין בפסיקתו כי אין בחוק העונשין עבירה של "התססה כלפי שוטרי ישראל".
בנוסף, בתיק הוגשו סרטונים מתוך מצלמות הגוף של השוטרים שהיו באירוע. מהם עלה כי אין כל תיעוד לסירובו של עוקבי להזדהות. יתר על כן, הוא נראה מציג תעודה בפני קצין המשטרה. "יש להצר על כך שגרסתו של קצין המשטרה אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד האובייקטיבי ממצלמות הגוף שלו עצמו - ויש להצר עוד יותר על כך שהמשטרה עמדה על טענותיה, אף שהראיות שהגישה היא עצמה אינן תומכות בטענותיה", קבע השופט.
המשטרה טענה כי כאמור כי הוחלט לעכב את העיתונאי בחשד לעבירה של איומים. ואולם, קצין המשטרה שנחקר בבית המשפט טען בעדותו כי "הוא אמר שהוא ילך ללשכת העיתונות". השופט יריב קבע כאמור כי "טענת המשטרה כאילו עילת העיכוב הייתה איומים לא זו בלבד שהיא תמוהה, אלא שהיא אף מעוררת חשש כי המשטרה וקציניה לא יודעים להבחין בין התראה על שימוש חוקי בזכות ובין איומים שהם עבירה פלילית".
בהתייחס לטענת המשטרה שלפיה העיתונאי סירב להזדהות, השופט קבע כי אין לכך כל אחיזה בראיות. בדוח הפעולה של קצין המשטרה עצמו נרשמו פרטיו של עוקבי. "לא הייתה כל הצדקה לעכב את התובע, וודאי לא לדרוש ממנו להתלוות אל קצין המשטרה לתחנת המשטרה", פסק השופט.
גם החרמת הטלפון הנייד של העיתונאי בוצעה לפי בית המשפט שלא כדין, שכן המשטרה לא הבהירה איזו עבירה בדיוק בוצעה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של העיתונאי. לדברי השופט יריב, "דומה שברור לחלוטין כי צילום אירוע מחאה בטלפון נייד כפי שעשה התובע לא עולה לכדי עבירה".
"הקצין היה מודע לכך שאין כל עילה לעיכוב"
השופט יריב קבע שהוא חושש כי אין מנוס מן הקביעה שקצין המשטרה לא פעל בתום לב כי הוא פועל בתחום הרשאתו החוקית, ושהתנהלותו מהווה חריגה במודע מאותן גבולות. "קצין המשטרה היה מודע היטב לכך שאין כל עילה לעכב את התובע", ציין השופט יריב, "ועיכוב זה נעשה כסנקציה על התראתו בדבר כוונתו להתלונן על הפעלת כוח בלתי מוצדק מצד הקצין".
השופט הבהיר כי מדובר בהחלטה רשלנית אשר חרגה מסטנדרט המיומנות והזהירות המצופה משוטר סביר, וודאי קצין משטרה בכיר. "היה מקום לצפות מהמשטרה לנהוג בריסון רב יותר על-מנת שלא לפגוע בזכויות היסוד של התובע לחירות ולחופש הביטוי", צוין בפסק הדין.
השופט יריב הצר על כך שהקצין לא עמד באמת המידה המחמירה של אמינות ויושר שמצופה מקציני משטרה בכירים, שכן בתי המשפט מייחסים משקל ניכר לגרסאותיהם: "התנהלות המשטרה במקרה זה מעוררת אי נוחות, לשון המעטה. קצין משטרה בכיר עשה שימוש שלא כדין בסמכותו כדי להרתיע מי שאיים להתלונן נגדו. בדרכו לעשות כן לא היסס לייחס לתובע ביצוע עבירות שלא היו ולא נבראו".
בית המשפט חייב לפצות את עוקבי ב-20 אלף שקלים בגין עיכוב, מעצר וחיפוש לא-חוקיים, בתוספת 5,000 שקלים הוצאות ו-11,700 שקלים שכר טרחה.
