9 צפייה בגלריה
מימן לשמאל: פרופ' סיון, פרופ' כהן, פרופ' פורת, פרופ' חיימוביץ, פרופ' חן, פרופ' רובין, פרופ' אייזנשטדט, פרופ' צבן
(צילום: יריב כץ)
נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות בישראל צפויים לפתוח את שנת הלימודים החדשה ביום ראשון באנחת רווחה. אחרי שבשנה שעברה ריחפה בעיקר אי-ודאות בעקבות נהלי הקורונה המשתנים, וגלי התחלואה, את פתיחת השנה הנוכחית אפשר היה לתכנן בשקט. "אני הרבה פחות מודאג השנה", אמר נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ. "בשנה שעברה למדנו שאנחנו יכולים להתאים את עצמנו, להגיב מהר, לשמור על הקהילה שלנו. האוניברסיטאות היו המקום הכי בטוח מבחינת קורונה בשנה וחצי האחרונות".
תקופת הקורונה השפיעה רבות על האקדמיה בישראל. סמסטרים שהתחילו בלימוד בכיתות הסתיימו בזום, מתכונות מבחנים השתנו ברגע, וגם ההקשבה של הסטודנטים נפגעה בשל המשבר הכלכלי שליווה את המגפה. התוצאה, לדעת כמעט כל ראשי האוניברסיטאות, הייתה פגיעה באיכות הלמידה בשנה שחלפה.
"בתקופה שבה הלמידה הייתה 100% בזום הייתה פגיעה מסוימת בלימודים בהעברת ידע ובדברים אחרים שעוברים בלמידה פרונטלית", אומר נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' אריה צבן. גם נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, תומך במסקנה: "אין לי ספק שהייתה ירידה באיכות הלמידה במהלך תקופת הקורונה. נוכחנו לראות שיש חשיבות גבוהה בשהות של הסטודנטים בקמפוס, במפגש שלהם עם הסגל האקדמי ובמפגש בינם לבין עצמם. ללמידה בקמפוס יש חשיבות גדולה שאינה מקבלת תחליף מלא באופן מקוון. ראינו גם שההיעדרות מהקמפוס פגעה בסטודנטים גם בהיבטים החברתיים וזה ניכר בעלייה בפניות לתמיכה פסיכולוגית".
אחת הסיבות להתרגשות של נשיאי האוניברסיטאות מפתיחת שנת הלימודים היא החזרה אל הקמפוסים. אמנם תחת תנאים של תו ירוק, אבל עדיין מדובר במה שלטענת רבים מנשיאי האוניברסיטאות היה חסר מאוד לסטודנטים והשפיע על המצב במדינה.
"אני מסתכל על אירועי מאי הנוראים בחברה הישראלית, ואומר שחלק גדול מאותה עוצמה של פרץ רגשות שיצא החוצה, אותה אלימות שיצאה החוצה, זה כתוצאה מכך שכולנו היינו ספונים בבתים או בחברות סגורות והמגע היומיומי בין חלקי האוכלוסייה השונים לא בא לידי ביטוי", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין. "לא פחות חשוב ממה שאנחנו לומדים בתוך הכיתה זו האינטראקציה בין התלמידים לסגל והאינטראקציה הפנימית בין המסגרות השונות באוכלוסייה הישראלית".
פרופ' כהן: "ההוראה לא תהיה דומה לזאת שהייתה לפני המגפה משום שאנחנו נשלב בתוך הקורסים החיים מגוון של שיטות טכנולוגיות שאותן רכשנו בתקופת ההוראה המקוונת"
אבל למרות הביקורת על הפגיעה באיכות הלימודים בעקבות הלמידה מרחוק, הזום עדיין צפוי ללוות את הסטודנטים בשנה הנוכחית. "ההוראה לא תהיה דומה לזאת שהייתה לפני המגפה משום שאנחנו נשלב בתוך הקורסים החיים מגוון של שיטות טכנולוגיות שאותן רכשנו בתקופת ההוראה המקוונת", אמר נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ור"ה, פרופ' אשר כהן. "האתגר הגדול שלנו הוא להציע הוראה חיה משולבת טכנולוגיות, שחלקה יהיה גם מקוון בצורה מיטבית".
פרופ' חיימוביץ: "גילינו שיש מרצה שלאורך שנים סקרי ההוראה שלו לא היו טובים, בלשון המעטה, אבל בזום הוא הפך לאחד המרצים המצטיינים של האוניברסיטה. אז למה להכריח אותו ללמד בכיתה? זה לעשות עוול לו ולסטודנטים".
פרופ' רובין: "לימודים מרחוק לא רלוונטיים לכל סוג של שיעור. זה רלוונטי לשיעורים גדולים בעיקר, כמו של שנה א', ולא לליבה של הלימודים באוניברסיטה, ששם אלו קבוצות דיון קטנות בהנחיה של מרצה. לזה הזום לא רלוונטי".
והיה עוד אתגר שהשאירה אחריה שנת לימודים בהשפעת הקורונה – הצורך לעדכן את ספרי הלימוד. "הקורונה שינתה הרבה דברים תיאורטיים ומחקריים", אומרת נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי אייזנשטדט. "מאז הקורונה השתנו סדרי בראשית ואנחנו צריכים להוסיף איזה פרק בספרי הלימוד הקלאסיים. כי החינוך הוא כבר לא אותו חינוך, מינהל עסקים הוא לא אותו מינהל עסקים, וגם הכלכלה כבר לא אותו הדבר. לאקדמיה לוקח זמן עד שעושים את המחקר ומקבלים תוצאות, אבל היא צריכה להיות מהירה ולהגיב מהר".
"בסוף ההייטקיסטים באים ללמוד אצלנו"
במציאות הנוכחית, שבה עבודת החלומות נמצאת בהייטק ולא חייבים לעבור באוניברסיטה בשביל להגיע אליה, התחושה בקרב רבים מהצעירים היא שלא צריך תואר אקדמי כדי להצליח בשוק העבודה. "זו אגדה אורבנית. כל דור אומר שלא צריך תואר אקדמי וכל דור טועה – וגם עכשיו", אמר פרופ' כהן. פרופ' צבן הוסיף: "יש קבוצה קטנה של יוצאי 8200 שהגיעו מדי פעם להצלחות בלי אוניברסיטה, אבל לא מספרים על אלה שנכשלו. עבור 97% מהאוכלוסייה לימודים הם תנאי בסיסי להצליח".
פרופ' סיון: "צעיר בוגר 8200 שהלך לעבוד בחברת היטק מקבל בהתחלה שכר גבוהה אבל מחבל בעתידו משום שהעולם מתקדם מהר מאוד. כרגע יש לו ביקוש, אבל בעוד 10-5 שנים לא יהיה לו ביקוש אם הוא לא ילמד".
פרופ' חיימוביץ: "אני הייתי משוכנע שאהיה רופא, אם הייתם אומרים לי לפני 40 שנה שאהיה פרופסור שחוקר הייתי עונה שאני לא מספיק חכם לזה. כל המחקרים מראים שאין שום כלי חזק יותר לשינוי סטטוס מאשר השכלה אקדמית"
פרופ' חיימוביץ: "שלוש-ארבע השנים של ההשכלה הגבוהה יכולות לשנות את החיים. אני הייתי משוכנע שאהיה רופא, אם הייתם אומרים לי לפני 40 שנה שאהיה פרופסור שעושה מחקר הייתי עונה שאני לא מספיק חכם לזה. בנוסף, כל המחקרים הכלכליים מראים שאין שום כלי חזק יותר לשינוי הסטטוס החברתי-כלכלי מאשר השכלה אקדמית, ואנחנו רואים את זה היטב אצלנו בנגב".
בסוף, מספרים רבים מראשי האוניברסיטאות, אותם אנשים שהתחילו לעבוד ללא תואר מגיעים אל ספסל הלימודים. "בשנים האחרונות אנחנו רואים אנשים שלא היו חייבים לבוא ללמוד אצלנו, הייטקיסטים או עובדים באינטל למשל", אומרת פרופ' אייזנשטדט. "הם משלבים את העבודה ורוצים את התארים, כי בסופו של דבר התארים חשובים.
9 צפייה בגלריה
נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין. "לימוד מרחוק לא רלוונטי לכל שיעור"
(צילום: גיל נחושתן)
"נכון שאפשר לעשות קורסים נורא קצרים ולהשתלב בעבודה, אבל זו השתלבות נקודתית. בשלב מסוים אני מניחה שתבוא לאקדמיה. אני לא רוצה לזלזל בכל שאר הדברים, אבל השאלה היא מה יקרה בעוד עשור עם אותם אנשים?".
נשיא מכון ויצמן פרופ' אלון חן: "אקדמיה ומחקר זה שונה מאוד מעבודה בחברה שבה יש יעדים ברורים. יש כאלה שהולכים לתעשייה ואחר כך באים אלינו כי לא מעניין להם מספיק".
"ציון פסיכומטרי 630 מהוד השרון לא שווה לציון פסיכומטרי 630 מירוחם או רהט. גם בגלל רמת מערכת החינוך המקומית וגם בגלל התמיכה שההורים יכולים לתת. צריכים למצוא את הדרך"
השינויים שנערכו במערכת החינוך בעקבות המגפה ישפיעו בעוד כמה שנים גם על האקדמיה, כשדור הקורונה יכבוש את הספסלים. העובדה שעשו פחות בחינות בגרות, וצורת חישוב הציון הממוצע שונתה, לא מהווה לטענת ראשי האוניברסיטאות "התפשרות" אלא התאמה למציאות החדשה. "זה המחיר וזו הברירה שיש. אלה הילדים שלנו, אין לו אחרים, ואנחנו צריכים לתת להם מענה", אמר פרופ' צבן.
פרופ' כהן: "אנחנו לא רוצים לפגוע בתלמידי התיכון שנפגעו בקורונה כיוון שזה לא הגון. לא נסמן את ילדי השנתונים של הקורונה, פשוט נעזור למי שצריך. נמשיך בשילוב ציוני הבגרות והפסיכומטרי – שזה הכלי הטוב ביותר לדעת למי יש את הסיכוי להצליח".
9 צפייה בגלריה
נשיאת הפתוחה פרופ' מימי אייזנשטדט. "מינהל עסקים הוא לא אותו מינהל עסקים"
(צילום: תומר ג'קובסון)
אבל בקרב נשיאי האוניברסיטאות יש מי שחושבים שמדובר בהזדמנות לעשות שינוי בתנאי הקבלה. "הגענו למצב שהציון שקיבלת בגיל 17 קובע לך את העתיד. אם לא נלמד למצוא מדדים אחרים כדי להכניס אנשים לאוניברסיטה נעשה עוול", מסביר פרופ' חיימוביץ. "ציון פסיכומטרי 630 מהוד השרון לא שווה לציון פסיכומטרי 630 מירוחם או רהט. גם בגלל רמת מערכת החינוך המקומית וגם בגלל התמיכה שההורים יכולים לתת. צריכים למצוא את הדרך להתאים את עצמנו למציאות הזו".
ולפעמים אלה לא רק תנאי הקבלה, אלא פשוט חוסר התאמה לאוניברסיטאות. היחסים בין המוסדות השונים להשכלה גבוהה ידעו עליות ומורדות בעבר, אבל עכשיו נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות דואגים להדגיש שוב ושוב את חשיבות המכללות. אם בעבר היו טענות על הרמה האקדמית שלהן, נשיאי האוניברסיטאות לא מעלים אותן היום. "מערך המכללות בישראל מצוין", אמר פרופ' כהן. "תואר שמעניקה האוניברסיטה העברית שונה מהמכללות, אבל לא כולם צריכים את המוצר שהעברית נותנת".
"אני לא נגד המכללות, אבל אתה רוצה רופא שבא ממכללה? כל אחד רוצה רופא שהגיע מהאוניברסיטאות. למכללות יש חשיבות אדירה בשוק ההשכלה הגבוהה. הן לא צריכות להתיימר להיות אוניברסיטת מחקר"
פרופ' חן: "יש מכללות טובות שעושות עבודה נפלאה ויש להן תפקיד חשוב – לעסוק בהוראה. יחד עם זאת, חשוב להבהיר באופן נחרץ את ההבדל בין מכללה לאוניברסיטה, שזה עניין המחקר לעומת ההוראה".
פרופ' חיימוביץ: "אני שונא שאומרים שאנחנו מגדל שן. אוניברסיטה מתאימה לאנשים שמוכנים להצטיין ולעבוד מאוד קשה כדי להצטיין, ולא תמיד בתנאים הכי מפנקים, וזה בסדר גמור ככה. אני לא נגד המכללות, אבל אתה רוצה רופא שבא ממכללה? כל אחד רוצה רופא שהגיע מהאוניברסיטאות. למכללות יש חשיבות אדירה בשוק ההשכלה הגבוהה. הן לא צריכות להתיימר להיות אוניברסיטת מחקר ואני לא צריך להתיימר להיות מכללה".
"הדיונים על רייכמן היו רדודים ולא מעמיקים"
לפני שלושה חודשים החליטה המל"ג להכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה כאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל – אוניברסיטת רייכמן – ובאוניברסיטאות הציבוריות כועסים. מאוד. "זה פשוט לשנות את תנאי המגרש", טען פרופ' חיימוביץ. "אני בתחרות עם אוניברסיטאות אחרות להביא מרצים וסטודנטים מצטיינים אל הנגב, אבל המגרש אותו מגרש כי אני לא יכול לשלם יותר ממה שמשלמים בעברית או בטכניון. רייכמן יכול לשלם לחבר סגל פי שלושה או ארבעה ממה שאני יכול לשלם. אני אפילו לא יכול להציע למישהו יותר כסף כדי שיגיע אל הנגב".
נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת טוען שלא התנגד לאוניברסיטת רייכמן: "אנחנו מאחלים לה הצלחה רבה. תחרות היא דבר טוב שמועיל לכולם, אף שלפחות היום היא רחוקה מלהוות איום על אוניברסיטת תל אביב. היו לנו השגות על ההליך שנקט המל"ג, שהיה קצר ולא ממצה".
על אוניברסיטת אריאל הוסיף: "ההכרה בה נעשתה משיקולים פוליטיים, בלי לבדוק באופן אמיתי אם המוסד עומד באמות מידה אקדמיות. בכך הייתה ויש בעייתיות רבה".
"יש גם השפעות רוחב של פתיחת אוניברסיטה פרטית שמפלה מראש בין סטודנטים לפי היכולת הכלכלית שלהם. גם מה זה אומר לגבי מכללות שלא יכריזו על עצמן כאוניברסיטה?"
פרופ' רובין: "תסתכלו על כל הפרצופים של האנשים ברייכמן, מוסד מצוין, מנוהל היטב, מושך תלמידים טובים, אבל הוא מקבע את הפערים. אני לא חושב שמדינת ישראל, במצבה הנוכחי, יכולה להרשות לעצמה פריחה של מוסדות שמקבעים את המצב הקיים, וחייבת להשקיע את מלוא מרצה והונה בחברות שמייצרות הון אנושי שמחבק את כל הקבוצות בחברה הישראלית".
המחלוקת סביב הכרה של המל"ג ברייכמן נעוצה בין היתר בעובדה שעד היום לא נקבעה הגדרה רשמית למהי אוניברסיטה. פרופ' סיון: "זו שאלה עמוקה שבכלל לא נדונה כאן. מה נדרש ממוסד כדי להיות אוניברסיטה? מבחינת מספר סטודנטים, מבחינת תשתיות, מבחינת מספר דיסציפלינות. הדיונים בנושא היו מאוד רדודים והקריטריונים נקבעו בצורה לא מעמיקה. יש גם השפעות רוחב של פתיחת אוניברסיטה פרטית שמפלה מראש בין סטודנטים לפי היכולת הכלכלית שלהם. גם מה זה אומר לגבי מכללות שלא יכריזו על עצמן כאוניברסיטה?".
פרופ' אייזנשטדט: "השאלה היא אם אוניברסיטה כמו רייכמן יכולה באמת לכלול הרבה מאוד תחומים, לא רק תחומים 'נחשקים' או מכניסים יותר, שזה מה שקיים היום, אלא באמת הסתכלות רחבה יותר לעבר מקצועות שלא מכניסים כסף כמו מדעי הרוח ומדעי החברה".
נשיאי האוניברסיטאות דוחים בתוקף את הטענות שמדובר בוויכוח הרגיל על כל אוניברסיטה שנפתחת בישראל ובתחושות שאין יותר מקום למוסדות מחקר. לשאלה למה הם עדיין לא צירפו אליהם את נשיא אוניברסיטת אריאל, אם יש מקום לכולם, התשובות היו כמעט זהות.
פרופ' כהן: "אנחנו מקיימים דיונים בעניין. אחד הנושאים שעלו כפוטנציאל בעייתי זה הקשרים עם האיחוד האירופי וגורמים חיצוניים שמתנגדים וכתוצאה מכך זה מתעכב. החשש הוא לא מהכניסה של אריאל אלא מהמשמעויות".
פרופ' חן: "היו לחצים מאוד גדולים בשנה האחרונה לצרף את אריאל. הקושי הגדול שיש לי, ואני חושב שלכולנו, זה העניין של התמיכה הבינלאומית. ברגע שמשהו יאתגר את העניין הזה יצטרכו לתת תחליף ומדובר במאות מיליוני דולרים לכלל האוניברסיטאות. מכון ויצמן הוא מספר אחד באירופה באחוז התמיכה שהמדענים שלנו מקבלים מהאיחוד האירופי".
אוניברסיטה בגליל ו"דגל אדום בולט"
מוסד אחר שהקמתו עומדת על הפרק כבר הרבה מאוד שנים הוא אוניברסיטה בגליל. "כשבאמת ירצו להקים את האוניברסיטה בגליל לא תהיה התנגדות, כי רואים את הצורך בזה", אמר פרופ' חיימוביץ מהנגב. אבל לא בטוח שחבריו מסכימים.
"יש שלוש מכללות טכנולוגיות בגליל, הן מכללות טובות, הסטודנטים מוכשרים בהן ברמה טובה ויש להן קשר הדוק לתעשייה המקומית", אמר פרופ' סיון. "אוניברסיטה בגליל לא יכולה לקיים את שתי הפונקציות האלה אם רוצים רמה גבוהה. האוניברסיטה תקום, המכללות ייעלמו ולא יהיה מקום בגליל שאליו יכולים להגיע סטודנטים שלא יכולים להתקבל לאוניברסיטאות. ניקח מכללות טובות מאוד, נעלים אותן ונייצר עוד אוניברסיטה שתהיה חלשה".
פרופ' כהן: "אנחנו לא קרטל ולא מנסים למנוע תחרות ולהכניס אחרים. יש כבר אוניברסיטה בצפון, אם חושבים שבצפון היותר רחוק צריך להקים אוניברסיטה הדבר חייב להיות בצורה נכונה ובלי לפגוע במוסדות הקיימים".
יש גם כאלה שחושבים שאין מקום לעוד אוניברסיטה בישראל. "יש מספיק אוניברסיטאות טובות וצריך לחזק אותן ולתת להן תקציבים", אומר פרופ' חן. "יש צורך בהקמת מוסדות מחקר ועדיף להשקיע בהם כדי להחזיר את המדענים לארץ. אנחנו מאבדים אותם, ואת המשפחות שלהם שנשארות איתם, כי אין לנו בארץ מספיק משרות לקלוט אותם.
"המשמעות היא בכייה לדורות, זה אסון, זה דגל אדום הכי בולט. אני רואה סטודנטים שלי שלא מצליחים לחזור לארץ, חבר'ה מדהימים ומוכשרים ורובם רוצים לחזור. המדינה למעשה לא מאפשרת להם לחזור והעולם מרוויח אחרי שאנחנו לימדנו והכשרנו אותם. הם יוצאים לפוסט-דוקטורט בחו"ל, כי זו הדרך היחידה לקבל פה משרה, ואחר כך לא מקבלים אותם בחזרה".
"כמה מההשקעות הממשלה החזירה לנו? אפס"
במהלך הלימודים בקורונה עלתה לא פעם טענה מצד סטודנטים על הצורך לעדכן את שכר הלימוד בשל העובדה שהלמידה היא מהבית ולא מהקמפוס. נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות דוחים את הטענה על הסף. "התאמת הקמפוס לזום בשנה שעברה עלתה לי מאות מיליוני שקלים, גם הרישיונות לזום זה עוד מיליוני שקלים בשנה. כמה הממשלה החזירה לנו את ההשקעות? אפס", טוען פרופ' חיימוביץ. "הטענות החשבוניות של הסטודנטים הן כי כל אחד רוצה לראות איך דפקו אותו, אבל זה לא אמיתי".
לטענת הנשיאים, שכר הלימוד בישראל זול ולא באמת מכסה את ההוצאות של האוניברסיטאות. "בהשוואה בינלאומית, שכר הלימוד באקדמיה בישראל הוא זול", אמר פרופ' כהן. "זה דיל שהמדינה עושה איתנו, שלא לוקחים שכר לימוד גבוה והיא מסבסדת את שכר הלימוד. הקושי של הסטודנטים קשור ליוקר המחיה בארץ, לא לאקדמיה".
פרופ' סיון: "שכר הלימוד הוא חלק קטן מאוד מעלות הכשרת סטודנט. במקצועות ההנדסה העלות היא פי ארבעה וחמישה משכר הלימוד, כך שהסטודנטים לא באמת מממנים את עלות ההוראה אלא חלק קטן".
אבל אפשר לטעון שלאוניברסיטאות הציבוריות יש עוד משימה אחת, בשונה מהמוסדות הפרטיים, שהיא להנגיש את הידע וההשכלה הגבוהה אל הציבור הרחב ובחינם. נכון להיום קיימות פלטפורמות של מוסדות להשכלה גבוהה שבהן ניתן לצפות בהרצאות, בין היתר "קמפוס איי אל" שהקימה המדינה. עם זאת, נכון לכתיבת הכתבה היו באתר רק 50 קורסים בעברית ובאנגלית שהציעו רק חלק מהאוניברסיטאות הציבוריות לציבור הרחב.
"אני חושב שאנחנו לא עושים מספיק כדי ליידע את הציבור שיש דברים כאלה, ובוודאי שההיצע לא מספיק", אמר פרופ' רובין. "אנחנו חיים מכספי משלם המסים, וחלק מהעבודה שאנחנו צריכים להשקיע בה זה לשכנע את משלם המסים שזו השקעה כדאית. הדרך לעשות את זה היא לפתוח את השערים לציבור הרחב.
"אנחנו חייבים להרחיב את הננגשה של המוסדות שלנו, של ההרצאות. חייבים את זה למשלם המיסים. אני חושב שזה קיים, אבל אנחנו לא עושים מאמץ מספיק גדול להנגיש את מה שאנחנו עושים".
מנגד, יש מי שסבור שבסוף זאת שאלה של תקציב. "אתם יודעים כמה עולה לי להקים קורס כזה? מאות אלפי שקלים", אמר פרופ' חיימוביץ. "לי, כאוניברסיטת בן גוריון אין את המשאבים לעשות את זה במאסות. אני אעשה את זה כשהמדינה תיתן לי כמויות כאלה של כסף. אולי זה מה שרייכמן צריכים לעשות עם כל הכסף שלהם?".
מאוניברסיטת אריאל נמסר בתגובה לטענות שהעלו נשיאי האוניברסיטאות: "אוניברסיטת אריאל פועלת בשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי עם מוסדות וחוקרים מהארץ ומרחבי העולם, כולל מאירופה. פעילות זו איננה פוגעת בתקצובן של המוסדות או החוקרים. לאחרונה אף נחתם הסכם בין ישראל לארה"ב על שיתוף פעולה מדעי המאפשר העברת תקציבי מחקר לאוניברסיטת אריאל. לצערנו, המתנגדים לצירוף אריאל מונעים משיקולים זרים שאינם נוגעים כלל ועיקר לעניין המחקרי או האקדמי".
