כמו בישראל ומדינות נוספות בעולם, בארה"ב מתחבטים כבר שבועות ארוכים בשאלה כיצד לעודד יותר אמריקנים להתחסן נגד נגיף הקורונה. בממשלו של הנשיא ג'ו ביידן לא מרוצים מההאטה בקצב המתחסנים, ואמש (ה') הודיע הנשיא על שורת הגבלות שיוטלו על כלל העובדים בממשל הפדרלי שאינם מחוסנים, ובמקביל קרא לספק תמריץ כספי – מענק של 100 דולר – עבור כל אמריקני שיסכים לעשות כן.
ההנחיות החדשות שעליהן הכריז אמש ביידן בהצהרה מיוחדת בבית הלבן קובעות כי עובדים פדרליים, או עובדים בחברות הפועלות תחת חוזים פדרליים, יידרשו להציג תעודת התחסנות במקום העבודה שלהם. מי שלא יעשה זאת יידרש לעטות מסכה כל העת, ולהציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה פעם או פעמיים בכל שבוע, בנוסף להגבלות כמו דרישה לשמירת מרחק. ביידן הודיע כי במקביל הנחה את משרד ההגנה לבחון חיוב של כלל החיילים בצבא האמריקני להתחסן.
מטרת ההגבלות הללו היא כמובן לדחוק ברבים מבין ארבעת מיליון העובדים שמקבלים את משכורתם מהממשל הפדרלי לקבל את הזריקה, אך גם לשמש דוגמה עבור חברות פרטיות ולעודד אותן לפעול באופן דומה. מדובר בשינוי מדיניות מרכזי שבו נוקט כעת הבית הלבן, ובעבר התנגדו אנשיו של ביידן למה שמכונה בישראל "התו הירוק", כלומר דרישה להצגת תעודת התחסנות במקומות ציבוריים.
השינוי הזה מגיע על רקע התסכול בממשל מהירידה המתמדת שנרשמת במספר המתחסנים מאז השיא שנרשם באביב האחרון. אתמול למשל, לפי העיתון "ניו יורק טיימס", כ-710 אלף אמריקנים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון, בעוד שלפני כשלושה חודשים יותר מ-4 מיליון אמריקנים התחסנו מדי יום.
לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) עד עתה קיבלו כ-60% מהאמריקנים הבוגרים את כל המנות הנדרשות (במקרה של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון מדובר במנה אחת בלבד ולא שתיים). ביידן הבטיח כי עד 4 ביולי, אז חגג את מה שכינה "יום העצמאות מהקורונה", 70% מהאמריקנים הבוגרים יחוסנו, אבל כבר כמעט חודש שלם עבר מאז. בסך הכול 163.8 מיליון אמריקנים חוסנו עד עתה בכל המנות הנדרשות, מתוך אוכלוסייה של 330 מיליון איש.
ההחלטה על ההגבלות החדשות מגיעה גם כשברקע מתפשט בארה"ב, כמו בשאר העולם, זן הדלתא של הנגיף שנחשב למידבק הרבה יותר. יותר ויותר אמריקנים נדבקים כעת, ובממשל מדגישים שרובם הגדול אינו מחוסן. "יותר מדי אנשים מתים כעת או צופים באהובי לבם מתים ומתחרטים שלא קיבלו את החיסון", אמר ביידן בנאומו. "זו טרגדיה אמריקנית. אנשים שלא צריכים למות מתים".
ביידן הוסיף: "עם חירות באה אחריות. בבקשה – גלו שיקול דעת אחראי. לכו לחסן את עצמכם, את מי שיקר לכם, למען ארצכם". הוא הזהיר כי התחלואה בארה"ב צפויה רק לעלות בעתיד הקרוב, והודה כי התחזית הזו – וההגבלות שעליהן הכריז – מתסכלות: "אני יודע שקיוויתם שזה יהיה קו פשוט וישר, בלי בעיות או אתגרים חדשים, אבל אלו לא החיים האמיתיים".
שוב ושוב הדגיש ביידן כי מרבית חולי הקורונה שמצבם הידרדר או שמתו בגל ההתפרצות הנוכחי של זן הדלתא לא היו מחוסנים, ואמר כי אותם אנשים מסכנים את תהליך השיקום השברירי של כלכלת ארה"ב ואת החזרה של האמריקנים לשגרה: "זו ברכה שיש לנו חיסון עבור כל אמריקני ואמריקני. כל כך חבל לבזבז את הברכה הזו".
הנשיא שיבח גם את הקריאות הנשמעות לאחרונה יותר ויותר מצדם של מחוקקים רפובליקנים, שדוחקים בתומכיהם להתחסן על רקע הסקרים המצביעים על כך שרבים מבין סרבני החיסונים הם שמרנים. "זה לא קשור למדינות אדומות או מדינות כחולות", ציין ביידן, בהתייחסות לצבעים המזוהים עם הרפובליקנים והדמוקרטים, בהתאמה. "זה פשוט עניין של חיים ומוות, חיים ומוות".
הממשל פדרלי הוא המעסיק הגדול ביותר בארה"ב, עם ארבעה מיליון עובדים שמועסקים דרך הסוכנויות והגופים שלו באופן ישיר. המהלך של ביידן יחול גם על אותם עובדי חברות קבלן שעובדות עם הממשל וכן על עובדים שמשכורתם מגיעה ממענקים פדרליים שונים – ולפי ההערכות מדובר בעוד כשבעה מיליון אמריקנים.
כאמור, בבית הלבן מקווים שההגבלות הללו על העובדים הפדרליים יעודדו גם חברות פרטיות לפעול באופן דומה. כמה מהתאגידים הגדולים ביותר בארה"ב, בהם פייסבוק וגוגל, כבר דורשים מעובדיהם להציג תעודת התחסנות, אולם עד כה, לפי סקרים שערכה חברת המחקר Gartner, פחות מ-10% מכלל המעסיקים הפרטיים במדינה דורשים מעובדיהם להתחסן.
הדרך האמריקנית
המומחים סבורים שהלחץ הזה על העובדים יעשה את שלו, ו"יעודד" רבים מהם לקבל את הזריקה למרות החשש או ההתנגדות שאולי יש להם מכך. "אנשים יעדיפו להפשיל שרוול ולקבל את הזריקה הרבה יותר מאשר לעבור בדיקות שבועיות ולעטות מסכות כל הזמן", אמר לורנס גוסטין, פרופ' לרפואה משפטית עולמית מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. "בהרבה מובנים זו לא חובה, זה לתת לעובדים בחירה".
לדרישת ההתחסנות מהעובדים – במגזר הציבורי או הפרטי – יש התנגדות לא מעטה בארה"ב, במיוחד במדינות שמרניות יותר שבהן כוח רב יותר לפוליטיקאים הרפובליקנים: לפחות שש מדינות כבר אישרו חוקים האוסרים על חברות לדרוש מעובדיהן להתחסן, ובכמה מדינות אחרות מקדמים כעת חוקים דומים.
גם איגודי עובדים שונים מסתייגים מהניסיון לדחוק בעובדים להתחסן, וכמה מהם התייחסו לסוגיה עוד לפני שביידן דיבר אמש, אחרי שבשבוע האחרון גם העיר ניו יורק והרשויות בקליפורניה הכריזו על דרישות דומות מהעובדים במגזר הציבורי שלהן. לארי קוסמה, נשיא האיגוד הפדרלי של עובדי אכיפת החוק, אשר מייצג כ-30,000 עובדים פדרליים, מסר כי הוא תומך בהתחסנות – אך מתנגד להטלת חובה שכזו. "הדרך האמריקנית היא לא לחייב אנשים לעבור הליך רפואי. מדובר בהפרה ברורה של זכויות האזרח – לא משנה כמה התומכים של המהלך הזה יצדיקו אותו", אמר.
במקביל להגבלות החדשות על הלא-מחוסנים, ביידן קרא כאמור לתמרץ את מי שמסכים להתחסן, והציע למדינות השונות בארה"ב להעניק 100 דולר לכל מתחסן חדש. את הסכום הזה הן יוכלו לנצל מחבילת סיוע של 350 מיליארד דולר שהקונגרס בוושינגטון אישר במרץ, כחלק מהניסיון לחלץ את ארה"ב ממשבר הקורונה. "אני יודע שלשלם לאנשים להתחסן אולי נשמע לא הוגן עבור מי שכבר קיבל את החיסון", אמר אמש ביידן. "אבל אם תמריצים יעזרו לנו להביס את הווירוס הזה, אני מאמין שאנחנו צריכים להשתמש בהם".
סוגיה נוספת שאליה התייחס ביידן בדבריו אמש היא פתיחת שנת הלימודים בסתיו הקרוב, והנשיא אמר כי למרות מגמת העלייה בתחלואה, יש לפעול לפתיחה מלאה של בתי הספר. "אנחנו יכולים וחייבים לפתוח את בתי הספר בסתיו, לכל הזמן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד שנה מחוץ לכיתה", אמר. בהקשר זה קרא ביידן לעודד בני 12 ומעלה להתחסן, באמצעות הקמת מתחמי התחסנות ניידים בתוך בתי הספר.
גם שאלת מנת החיסון השלישית עלתה בנאומו – וביידן הודיע כי לעת עתה הוא מתנגד למתן מנת הדחף ("בוסטר"), למרות החשש הגובר של מומחי הבריאות מירידה מסוימת ביעילותם של החיסונים במניעת הדבקה או מחלה קשה. "לפי שעה היועצים הרפואיים שלי אומרים לי שהתשובה היא לא", אמר ביידן כשנשאל על ידי הכתבים בבית הלבן על המנה השלישית. "אף אמריקני לא זקוק כעת לבוסטר. אבל אם המדע יאמר לנו שיש צורך בבוסטרים, זה משהו שנעשה".
ישראל עדיין "מקרה בוחן" לעולם
דבריו נאמרו זמן קצר לאחר שבישראל – שממנה הגיעו לראשונה הנתונים המצביעים על ירידה ביעילות החיסון – הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט על תחילתו של מבצע לחלוקת מנה שלישית, עבור בני 60 ומעלה שחמישה חודשים לפחות עברו מאז שקיבלו את המנה השנייה. המהלך הישראלי נעשה למרות שהרגולטורים בעולם, בראשם מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), טרם אישרו אותו.
ישראל תהפוך בכך למדינה הראשונה בעולם שמחלקת חיסון שלישי לאוכלוסייה הכללית שלה, אחרי שכבר הפכה מוקדם יותר החודש לראשונה בעולם שמעניקה את מנת הדחף למדוכאי חיסון. בתקשורת העולמית אמנם דיווחו על המהלך התקדימי, אך הדיווחים על כך לא זכו לתשומת לב רבה או להבלטה בכותרות העיתונים.
אלו שכן דיווחו על מבצע החיסונים החדש בישראל הדגישו כי נתוני הירידה ביעילות החיסון – שמשרד הבריאות בירושלים מציג ומצדיק באמצעותם את המהלך – הינם "ראשוניים" בלבד. בסוכנות הידיעות AP, שדיווחיה מתפרסמים כלשונם באתרים רבים ברחבי העולם, הדגישו בדיווח שלהם כי "נתונים מהעולם האמיתי" שהגיעו מבריטניה ומארה"ב מעידים על כך שהחיסון של חברת פייזר, זה שמחולק בישראל, ממשיך לספק הגנה גבוהה מאוד נגד מחלה קשה.
ב-AP הזכירו כי רק ביום רביעי האחרון פרסמה פייזר מידע חדש מהמחקר ארוך הטווח שלה, שבו משתתפים 44,000 נסיינים, ולדבריה מהנתונים האחרונים עולה שאף שההגנה מפני הדבקה והופעת תסמינים ירדה מעט שישה חודשים לאחר החיסון השני, ההגנה מפני מחלה קשה עומדת על כ-97%.
ב"וושינגטון פוסט", כמו ב-AP, ציינו כי ארגון הבריאות העולמי מסתייג לפי שעה ממתן מנה שלישית של החיסון, כשלפי אנשיו אין כעת מספיק מידע המצביע על הצורך בה. בעיתון ציינו כי במובנים רבים ישראל הפכה ל"מקרה בוחן" עבור העולם להצלחת החיסונים – וכתבו היא נותרה כך גם כעת: "בזכות גודלה הקטן, הדיגיטציה המדוקדקת של מערכת הבריאות הציבורית שלה, ההטרוגניות האתנית של אוכלוסייתה והקרבה הרבה של מנהיגיה למנכ"ל פייזר אלברט בורלא".
בסוכנות הידיעות בינלאומית נוספת, רויטרס, ציינו את קריאתו של בנט לישראלים לעודד את קרוביהם לקבל את המנה הנוספת. "הטלפון הראשון שלי, אחרי שאסיים לדבר, יהיה לאדם היקר לי מכל, אמי, כדי שאוכל לקחת אותה מיד להתחסן", ציטטו את ראש הממשלה ברויטרס.