היועצת המשפטית לממשלה מוצאת אמנם קשיים ניכרים במינוי אך לדבריה הוא לא חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ראש הממשלה מציין שהשר שינה את דרכו - וכעת בג"ץ יצטרך להחליט האם הוא מקבל את העתירה נגד מינויו של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. הדיון בעתירות נגד מינוי השר יועבר מחר (שני) בשידור חי בבית המשפט העליון, וישודר ב-ynet.
בעתירה בנושא, שהוגשה בין היתר על ידי ארגון תג מאיר עוד טרם המינוי הרשמי, נטען כי ההחלטה למנות את בן גביר לשר לביטחון לאומי לוקה באי סבירות קיצונית, שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שקל את מכלול השיקולים המתחייבים בנסיבות העניין. בארגון תג מאיר מתכננים לקיים הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון כשעה לפני תחילת הדיון מחר.
חוסר הסבירות הקיצוני במינוי נובע לטענת העותרים משילוב של כמה טעמים. בין היתר נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד שלטון החוק, הסדר הציבורי ושלום הציבור. עוד נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד יריביו הפוליטיים וכן נגד ערבים, קהילת הלהט"ב ועובדי ציבור תוך השפלתם. כמו כן נטען כי בן גביר מזדהה עם תורתו הגזענית של הרב מאיר כהנא ורואה בה את מורשתו והשקפת עולמו.
"חלוף הזמן מביצוע העבירות שבהן הורשע"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה בתגובתה לעתירה כי "הגם שהחלטת ראש הממשלה למנות את בן גביר מעוררת קשיים ניכרים, אין היא חוצה את הרף המשפטי של אי סבירות קיצונית המקימה עילה להתערבות שיפוטית בה. זאת בייחוד נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות שבהן הורשע".
בתגובתה בשבוע שעבר, ציינה בהרב-מיארה כי התבטאויותיו הקשות של השר בן גביר לאורך השנים, אשר ביטאו תפיסת עולם גזענית, יש בהן כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון. עם זאת היא הוסיפה כי בשנים האחרונות הצהיר השר בן גביר כי שינה דרכיו והסביר לציבור בוחריו בהזדמנויות שונות כי הרעיונות הגזעניים אינם מקובלים עליו.
היועצת המשפטית לממשלה הדגישה כי בחינת סבירות מינויו של בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי נעשית על יסוד עצמאותה של המשטרה בהפעלת סמכויותיה, ועל הפרדת סמכויותיה מן המגרש הפוליטי. לדבריה, "השר איננו מפכ"ל-על, המשטרה מחויבת להפעיל סמכויותיה באופן מקצועי וחף משיקולים פוליטיים. שיקולים אלה מבהירים גם הם מדוע החלטת ראש הממשלה אינה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
בתגובתה לעתירה ציינה בהרב-מיארה את עברו הפלילי של בן גביר שכולל 15 כתבי אישום בין 1993 ל-2007 עם הרשעות ב-13 הליכים, באופן מלא או חלקי. בשני הליכים, כך צוין, נקבע שהוא ביצע את העבירות ללא הרשעה. בין ההרשעות: פרסום הסתה לגזענות, גילוי הזדהות עם ארגון טרוריסטי, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגון טרור, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ועוד.
מ-2007 בן גביר לא הורשע בעבירות נוספות. הוא הפך לעורך דין פלילי, על העבירות חלה התיישנות, וב-2021 הן נמחקו לפי הוראות חוק המידע הפלילי. בנוסף נפתחה נגד בן גביר חקיקה פלילית בחשד לאיומים אחרי ששלף נשק כלפי מאבטחים ערבים בחניון גני התערוכה ב-2021. חקירת המשטרה בנושא הסתיימה, והתיק נמצא ב"שלב מתקדם" בפרקליטות.
בהתייחס לעמדת נתניהו, היועצת המשפטית לממשלה ציינה השר בן גביר פנה לראש הממשלה, הציג לו את עברו, השמיע את התייחסותו נגד מינויו ואף העביר אליו מכתב מטעמו בנושא. לדברי בהרב- מיארה, "ראש הממשלה הבהיר במכתבו כי אינו מקל ראש בהרשעות ובעבירות הפליליות בעבר, שאותן יש להוקיע, אולם לצד זאת נתן ראש הממשלה משקל למספר שיקולים המטים את הכף לעבר סבירות המינוי.
"השיקולים הם: העובדה שמדובר בעבירות שהשר ביצע לפני כ-20 שנה בעת שהיה צעיר ולא נשא בתפקיד ציבורי כלשהו ואף טרם שהיה לעורך דין, התיישנות העבירות ואף מחיקתן. אף בהתבטאויות הבלתי-מקובלות שהשמיע בעבר, אין ראש הממשלה מקל ראש. אולם לצד זאת, נתן משקל לכך שהשר בן גביר הבהיר פעם אחר פעם, כי הניח את עברו מאחוריו ובשנים שחלפו בחר ללכת בנתיב שונה, שבו הוא פוקד את בתי המשפט כעורך דין ולא כנאשם, רואה בחברי קהילת הלהט"ב אחיו, גם אם הוא חולק עליהם, ועורך 'הבחנה ברורה בין ערבים באשר הם ערבים, לבין מחבלים הרוצים ברעתנו'".
מלשכת השר בן גביר נמסר בתגובה: "מדובר בעתירה פוליטית מופרכת וחסרת בסיס. מצטער שהשופט לא מחק אותה על הסף והשאיר אותה במשך שלושה חודשים. העותרים מבקשים לפסול שר שנבחר בבחירות דמוקרטיות, על שקרא לאחמד טיבי 'מחבל', או על העבר הפלילי מלפני 20 שנה. העתירה מנוגדת לפסיקה ולהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון וברור לכולנו מה מטרת העתירה. אם העותרים רוצים שהשר יועבר מתפקידו, היו צריכים בבחירות להביא קצת יותר מנדטים ולשכנע קצת יותר מהציבור. הם מנסים להפוך את הדיון לקרקס פוליטי".
