אחרי אזהרת הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג שלפיה המהפכה המשפטית עלולה לפגוע במשק, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הזהיר היום (חמישי) במהלך דיוני התקציב כי "עלול לפרוץ משבר ברגע". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיב כי יש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים, כולל ירידה בהכנסות המדינה, ולכן צריך לדבריו לגלות אחריות עם התקציב והתוספות שניתנות בו.
בינתיים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסרב להגיע לדיונים, במחאה על סירוב אנשי משרד האוצר להגדיל את תקציב המשטרה כפי שדרש. בן גביר מתעקש לכלול בתקציב המדינה את הגדלת המשכורות לשוטרים, לצד תוספת תקציב לגיוס שוטרים חדשים ותקציב להקמת משמר לאומי - אך באוצר מוכנים לתת למשטרה רק תקציב זהה לזה שקיבלה בשנים האחרונות.
המגעים עם בן גביר מתנהלים מאחורי הקלעים, ושם אמר לאנשי האוצר כי הם מנהלים "מדיניות אגרסיבית של לא לתת שום דבר, ורוצים רק לחסוך ולחסוך". לדבריו, "הסכומים שאתם מציעים הם מגוחכים. לא באתי לממשלה בשביל זה".
המשא ומתן בין הצדדים קשה ויצרי, כי כל צד מתבצר בעמדות שלו. ראש הממשלה בנימין נתניהו לפי שעה לא מתערב במגעים ישירות, ובשיחות סגורות בן גביר האשים: "אני מעריך את השר בצלאל סמוטריץ', אבל קיבלתי הבטחות מראש הממשלה - והוא צריך לקיים אותן".
מלבד בן גביר, מחלוקות ישנן גם מול משרדים נוספים - ובהם מול השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ושר התיירות חיים כץ. כמו בן גביר, גם סילמן לא הגיע כלל לישיבה בגלל אותן מחלוקות, והשר כץ מנגד עזב את הישיבה בצהריים - ומאז לא חזר.
סמוטריץ' מצידו פנה לשרים במהלך דיוני התקציב ואמר להם: "אנחנו מביאים היום תקציב מהודק. לא היה לי נעים להגיד להרבה מכם לא, אבל צריך לנהוג באחריות ומקצועיות". לדבריו, "מה שעומד לנגד עינינו זה יוקר מחיה שמורגש אצל כל אזרח בישראל, והרפורמות שאנחנו מציגים יאפשרו פישוט הרגולציה, הסרת חסמים והחלשת המונופולים. כל אלו יתורגמו להקלה בנטל של יוקר המחיה של אזרחי ישראל. אנשי המקצוע במשרד האוצר עבדו מסביב לשעון כדי להכין את הרפורמות האלה. אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית".
המפכ"ל: חסרים מאות שוטרים
(צילום: ערוץ כנסת)
כשהממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, אמר שהפיריון והילודה בישראל הם מהגבוהים בעולם ועומדים על 2.9, סמוטריץ' קפץ וצעק - "כן ירבו". בתגובה פרצו השרים בצחוק.
במהלך הדיון נשמעה ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלא השתתפה בשעות הראשונות של הישיבה. בצל הביקורת, הגיעה היועמ"שית לחלק השני של הדיונים. גם שרים בממשלה ספגו ביקורת על כך שלא הגיעו לדיונים, או נכחו רק בחלק קטן מהם.
מוקדם יותר הזהירה הכלכלנית הראשית גרינברג כי "ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות". לדבריה, "במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד. כמו כן, חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות אלה".
בתוך כך, הלילה הודיעו נתניהו, סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, על סיכום לתוכנית רב-שנתית למערכת הביטחון ולצה"ל - לראשונה מאז 2015. במסגרת ההסכם, כך נמסר, יוסדרו נושאים הקשורים לשירות החובה, מודל שירות הקבע, שכר אנשי הקבע והפנסיות.
אתמול, לקראת תחילת דיוני תקציב המדינה ואישורו בממשלה, נרשם חשש כבד במערכת הבריאות מנסיגה מההתחייבויות שגובשו ונחתמו בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה מפלגת ש"ס, במסגרתם הובטחו תוספות משמעותיות למערכת. החשש נובע מכך שבניגוד להסכמים, שבהם הוחלט על תוספת של 5.8 לטובת מערכת הבריאות, מטיוטת התקציב עולה כי בפועל התוספת הצפויה תהיה בגובה של כמיליארד וחצי בלבד לתקציב של השנים 2023 ו-2024.
הכעס, נציין, הוא גם על ש"ס וגם על משרד האוצר. בקרב כמה מארגוני הבריאות המובילים הביעו חשש בעקבות פרסום טיוטת התקציב וטענו כי בפועל מדובר בקיצוץ עבור מערכת הבריאות, בין היתר על רקע הגידול באוכלוסייה. מההסכמים הקואליציוניים של ש"ס, יצוין, עולה כי התוספת המשמעותית הייתה אמורה להיות מיועדת לבניית מיטות אשפוז חדשות, בניית בתי חולים חדשים ולשיפור שכרם של האחים והאחיות בבתי החולים ובקופות החולים.
