בשבוע שעבר פורסמה תמונתה של אליה אזולאי, לוחמת בקרקל, ליד עצורים פלסטינים ברצועת עזה. אבל בעיתון "יתד נאמן" בחרו דווקא לחתוך את תמונתה של הלוחמת ולהשאיר רק את העצורים. בריאיון ל-ynet live אמרה ולרי בר-נתן, אמה של אליה כי כולם ראו שהיא זו שהובילה את העצורים שהרימו את ידיהם, ושהיא גאה מאוד בבתה הלוחמת.
בעיתונות החרדית לא מופיעות תמונות של נשים ולכן גם תמונתה של הלוחמת הוסרה מהכתבה וכך הקוראים יכלו לראות רק את העצורים הפלסטינים, שהם מרימים את ידיהם. בר-נתן התייחסה לחיתוך התמונה ואמרה כי אם היה מדובר בחייל, בעיתון החרדי לא היו חותכים את התמונה: "אני חושבת שהלוחמות שלנו הן גיבורות. הבת שלי גיבורה. היא הראתה לכל העולם שגם אישה יכולה".
בר-נתן סיפרה כי בתחילה התלבטה בתה אם לשלוח את התמונה, שצולמה ברצועת עזה: "בסוף היא שלחה את זה בוואטסאפ המשפחתי. כולנו היינו בשוק לרגע, ואז ראינו אותה כזו קטנה, ואמרנו 'אליה זו את?' היא אמרה 'כן אמא', אז אמרתי לה 'ידעתי שיגיעו משם הרבה תמונות'. היא אמרה לי 'אמא זו חוויה שאני לא אשכח, זה שירות משמעותי כי לא כל יום יש מלחמה כזו', אז התמונה היא קודם כל גאווה אחת גדולה".
לגבי התמונה, הוסיפה האם: "אני חושבת שאת ההישג שלה היא השיגה בזה שהיא הלכה שם בעצמה, והיא יודעת שהיא הובילה אותם. אם העיתון חתך את התמונה - אין לזה משמעות מבחינתנו, כי היא יודעת וכולם כבר ראו והתמונה הזו. התמונה התפרסמה בתקשורת וכולם ראו אותה ויודעים שהיא הובילה את השיירה".
בר-נתן אמרה כי במקרה הזה היה צריך לפרסם את התמונה המלאה. "העולם הוא לא רק של גברים העולם, הוא גם של נשים", אמרה האם. "הנשים הן לוחמות ואני חושבת שזו גאווה להעלות תמונה של אישה בתור לוחמת, שכן הייתה נמצאת במלחמה הכי גדולה שהייתה בתולדת ארץ ישראל. היא נלחמת עבור הנשים שעברו את מה שעברו ב-7/10, שאנסו אותן והתעללו בהן. אני חושבת שהיא עשתה את זה בגאווה, כדי להראות להם שגם הנשים נלחמות".
האם סיפרה כי לאחר פרסום התמונה המלאה בכלי התקשורת, קיבלה בתה הודעות רבות. "היא אמרה לי שהטלפון שלה קרס מרוב הודעות". בהמשך, בערב שישי אמרה הלוחמת לבני משפחתה: "אני ידעתי שזה מה שיעשו, כי בכל זאת זה אישה. אמא אני יודעת שאני הייתי בתוך התמונה ואני הובלתי אותם, ואני יודעת מה יש שם ואני יודעת מי אני ומה אני עשיתי למען המדינה". האם הדגישה כי בתה הלוחמת לא התרגשה מכך שהתמונה נחתכה בעיתון החרדי.
על ההרגשה שבתה נלחמת בעזה, סיפרה האם: "30 ימים לא ישנו, היה לנו מאוד קשה, אבל ידענו שהיא פייטרית, ידענו שהיא תעשה את העבודה על הצד הכי טוב שיש, כמו כל החיילים והחיילות שלנו. הם עושים את זה למען המדינה שלנו, למען העתיד שלהם, למען ההצלחה שלהם, כדי שיהיה להם יותר טוב בעתיד לחיות פה".