"הטלת הרימון תתבצע לעבר מפרי סדר באופן שיישאר טווח של לפחות מטר בין מקום הטלת הרימון לבין מפרי הסדר". כך נכתב בסעיף ד' בפרק 6 של נהלי הפעלה ושימוש ברימון הלם. בסרטונים הקשים מהעימותים בהפגנה בתל אביב אתמול (ד'), שבהם נראו השוטרים משליכים רימון הלם לעבר המון מפגינים צפוף, לא הייתה כל הקפדה על שמירת מטר לפי הנוהל. היום המחלקה לחקירות שוטרים אף פתחה בבדיקה של השלכתם.
מהסרטונים שרצו ברשתות החברתיות, שבהם תועדו קציני משטרה משליכים רימון הלם לתוך המון מפגינים צפוף, ניתן לקבוע כי השוטרים שהשליכו את רימוני ההלם, שחלקם גרמו לפציעת מפגינים, עשו זאת בניגוד גמור לנוהל השלכת הרימון. מפכ"ל לשעבר, שצפה בסרטונים, אמר ל-ynet: "לא מובן איך שוטר יכול להשליך ככה רימון הלם לעבר המון של מפגינים, שמטרתו בעיקר לייצר אפקט הפחדה והרתעה כלפי מפגינים, או כלפי מי שנזרק לעבור הרימון". לדבריו, "זו זריקת רימוני הלם בצורה רשלנית ומסכנת חיים, ורק במזל זה נגמר בפצועים, שהקשה שבהם הוא המפגין שנפגע באוזנו".
חשוב לציין כי מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אישר את הפעלת מדרג האמצעים לפיזור הפגנות שראינו אתמול, שבהם השתמשו במכת"זית, רימוני הלם וסוסים. המפכ"ל אמר אתמול: "ברגע שהופעלה אלימות נגד השוטרים, הנחיתי להפעיל אמצעים לפיזור הפגנות".
בנוהל המשטרתי, שפורסם לציבור בדצמבר האחרון בזכות עתירה של "התנועה לחופש המידע", שחייבה את המשטרה לפרסם את נהלי פיזור ההפגנות, נכתב אודות השימוש במכת"זית, אלות ורימוני הלם. "הרימון מיועד להטלה ידנית, מטרת השימוש ברימון הלם הינה להמם ולגרום לחוסר התמצאות זמנית של האובייקט לפרק זמן קצר", נכתב. באתר של חוק חופש המידע צוין: "השופט יורם נועם קבע בפסק הדין כי למידע שהוסתר יש חשיבות רבה הן לפרט והן לציבור, ודחה את טענות המשטרה שלפיהן חשיפת המידע על אופן הפעלת אמצעי הכוח עלולה לפגוע באפקטיביות שלהם".
לפי הדוח שפורסם לציבור, משטרת ישראל קבעה ארבעה מדרגים של הפרות סדר: מדרג א' - הפגנות שקטות, אין הפרה של הסדר הציבורי: אמצעים לפיזור - ללא שימוש בכוח ואמצעים - באישור מפקד האירוע. מדרג ב' - קיימת הפרה של הסדר הציבורי ואי-ציות להוראות המשטרה, הנדרשות לשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי. אמצעים לפיזור- אלה, הדיפה, מעצר -באישור מפקד מרחב או סגנו או מפקד תחנה בדרגת ניצב-משנה. מדרג ג' - קיימת הפרה של הסדר הציבורי תוך אי-ציות והתנגדות אלימה לכוחות המשטרה או הציבור, באופן שעלול לגרום לחבלות. האמצעים לפיזור- אלה, הדיפה, מעצר, פיזור, מערכת אקוסטית 'צעקה', רימון הלם, סוסים פרשים, מכת"זית (מים בואש וצב) - באישור מפקד מרחב או סגנו, או מפקד תחנה בדרגת נצ"מ או מפקד מפקדה משימתית או סגנו.
במדרג ד' קיימת הפרה של הסדר הציבורי ואי-ציות להוראות המשטרה, תוך התנגדות אלימה קשה וחמורה הכוללת שימשו בחפצים ובאמצעים שונים מצד מפרי הסדר כלפי כוחות המשטרה או הציבור אופן העלול לגרום לחבלות בגוף או נזק לרכוש. האמצעים - כדורי 40 מ"מ ספוג, גז מדמיע, משגר רימונים רב-קני, מטיל קפסולת גז - וזאת באישור מפקד מחוז או סגנו.
עוד נכתב בנוהל, כי שימוש ברימון הלם ייעשה על-ידי שוטר שעבר הכשרה להפעלת אמצעים לפיזור המון, שנקראת הכשרת מפעיל אלפ"ה (רימון הלם וגז מדמיע). בהערות למדרגי הפרות הסדר נכתב באחד הסעיפים כי "שימוש באמצעים ייעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות על מנת למנוע סיכון מיותר". השימוש ברימון הלם לפיזור מפרי סדר, על פי הנהלים, "ייעשה בהתאם לתנאי הסביבה והשטח שמאפשרים הטלתו. אין להטיל רימון מחשש להחזרתו לכיוון כוחותינו".
ניצב בדימוס שחר איילון, שכיהן כסגן המפכ"ל לשעבר דודי כהן בין השנים 2009-2007, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי רימון ההלם "נועד ליצור רצון אצל המפגינים לסיים את ההפגנה וללכת משם. מצד אחד זהו אמצעי 'תמים', מצד שני גם אם אגיש לך אגרטל פרחים ואשליך לך אותו על הראש, הדבר התמים הזה יהפוך לאמצעי פוגעני, ולכן את רימון ההלם צריך לדעת לגלגל ולא לזרוק באוויר".
"בסופו של דבר, השוטרים הם די קורבן בהפרות סדר שכאלה. יוצא השוטר בריא מהבית לשרת, וחוטף את כל הזעם, וגם פיזית. זה לא נעים", הוסיף איילון, בהתייחסו לעימותים בהפגנה אתמול. "מדובר היה באירוע גדול אתמול, ובכל אירוע גדול אתה חייב לעשות תחקיר. נעשות טעויות, וגם שם היו כאלה. אבל יש גם דברים חיוביים לעשות, ולכן יש להדגיש גם את מה שעושים לשימור, ומה צריך ללמוד".
על נוכחותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בחפ"ק המשטרה בזמן ההפגנות אמר איילון: "להנחיות שלו במצב כזה אין שום ערך, ושום סיטואציה של הגנה על השוטר שפועל בשטח. רק המפקדים והחוק יכולים לקבוע איך מתנהל מפקד משטרה בשטח".