הכותרות ברחבי העולם צעקו שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל "לעצור מיד את הפעולה ברפיח", אבל המציאות, כמו פעמים רבות, שונה כאשר בוחנים את הפרטים לאשורם. אף שלא נראה שיש מחלוקת שהצו מוסיף ללחץ הבינלאומי על ישראל, שמתוארת בעולם יותר ויותר כמבודדת, גורמים ישראלים רשמיים אמרו אמש (מוצאי שבת), בדומה להערכות שכבר פורסמו אחרי הפסיקה הדרמטית, כי הצו שהשופטים פרסמו מנוסח באופן זהיר למדי – שאינו מחייב את הפסקת הלחימה ברפיח או מונע מישראל להגן על עצמה.
השופטים, נזכיר, קבעו ברוב של 10 מול שניים – רק הנציג הישראלי בהרכב אהרן ברק והנציגה מאוגנדה, ג'וליה סבוטינדה, התנגדו – כי על ישראל "לעצור מיד את המתקפה הצבאית, וכל פעולה אחרת במחוז רפיח, אשר עלולות להשית על הקבוצה הפלסטינית תנאי חיים היכולים להביא להשמדתה באופן מלא או חלקי". בצו מדגישים השופטים כי ההוראה הזו קשורה למחויבותה של ישראל על-פי האמנה הבינלאומית למניעת רצח עם – שהטענה להפרתה במלחמה בעזה עומדת בבסיס התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל (תביעה שבמסגרתה הוצא צו הביניים החדש).
בישראל מפרשים את הנוסח הזה ככזה שלא מונע את המשך הפעילות ברפיח, כל עוד יפעלו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, ובהודעת המועצה לביטחון לאומי ומשרד החוץ הייתה התכתבות עם נוסח הצו: "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה", הובטח בהודעה הישראלית הרשמית.
לדברי הגורמים המדיניים שדיברו אמש, ההחלטה של בית הדין לא מפסיקה את זכותה של ישראל להגן על עצמה ולשחרר את חטופיה. "היא אומרת שאסור לעשות ג'נוסייד, ואין לנו כוונה לעשות ג'נוסייד. איזו מדינה משקיעה כל כך הרבה משאבים בהכנסת סיוע הומניטרי, בביטול תקיפות וכדומה, אם היא רוצה לעשות ג'נוסייד? מה שההחלטה אומרת – אנחנו כבר עושים, ונמשיך לעשות", אומרים הגורמים.
הגורמים מתחו ביקורת על אופן סיקור ההחלטה בכלי תקשורת בעולם, ואמרו: "הנרטיב שמדווח בעולם לא נכון – זה חוסר מקצועיות. אנו מנסים להתמודד עם זה. לפעמים אתה לא יכול לבלבל אותם עם העובדות". הם הוסיפו כי מתפתח כעת "נרטיב מוטעה שבית המשפט הורה על עצירת המלחמה. יש כאלה שלא מדייקים והכותרות אומרות אפילו עצירה מוחלטת או עצירה ברפיח. ולא כך. אם בית המשפט היה רוצה להגיד משהו אחר – הוא היה אומר".
לדבריהם, "המילים נבחרו בקפידה – ואנו אומרים שהן (כבר) מתקיימות בשטח ועם אמירה צופה פני עתיד: לא יהיו פעולות שייצרו תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית". הגורמים הזכירו כי את הפרשנות הזו כתב במפורש השופט אהרן ברק בדעת המיעוט שלו (שבה התנגד כאמור לצו): "הוא אמר שממילא ישראל מקיימת את זה, וזו הסיבה שהיה במיעוט". הם ציינו כי גם השופטים מגרמניה, רומניה ואפילו דרום אפריקה דיברו על פעולות הגנתיות שניתן לבצע.
במסגרת הצווים החדשים הורו השופטים לישראל לאפשר את פתיחתו של מעבר רפיח, אף שמי שלפי הדיווחים מונעת כעת את פתיחתו היא מצרים – שלא הוזכרה כלל בצו. "יש צו שמחייב לפתוח את מעבר רפיח בשעה שמבחינתנו מעבר רפיח פתוח. אנחנו לא מונעים הגעת סחורה", אמרו על כך הגורמים – שלא הזכירו את מצרים על רקע הרגישות הרבה של הסוגיה. עם זאת, גורמים יודעי דבר הדגישו: "לא אנחנו מנענו את פתיחת מעבר רפיח – זה לא חונה במדינת ישראל".
מיקרו-מנג'מנט? "בית הדין פועל רק לפי אמנת הג'נוסייד"
הגורמים הוסיפו: "זאת הפעם הרביעית שבה דרום אפריקה ביקשה את הפסקת הלחימה כולה. זה לא במקרה שהצו נוסח כמו שנוסח. כשאנחנו קוראים את הצו אנו רואים כמה דברים בולטים וכאשר קוראים את חוות הדעת הנפרדות של השופטים הדברים חוזרים על עצמם. דרום אפריקה ביקשה בדיון בעל פה חזרה על הבקשה לצו לעצירת לחימה כוללת, בכל עזה ולא רק רפיח, ונסיגה כוללת. את הדבר הזה היא לא קיבלה – בפעם הרביעית. וזה לא במקרה. בעמדת השופט הדרום אפריקני הקבוע שנכנס לתפקידו בפברואר – גם הוא מכיר בזה".
גורמים יודעי דבר מדגישים כי הצו עוסק רק ברפיח ואינו כללי: "זה מופיע גם אצל שופטים אחרים ולא רק אצל אהרן ברק, אפילו (אצל) השופט הדרום אפריקני. הדבר מותנה. זה לא לעצור כל פעילות ברפיח נקודה, אלא לעצור פעילות שיכולה להביא להפרת של אמנת הג'נוסייד. כל המסגרת וסמכות בית הדין הן לפי אמנת הג'נוסייד ולא פעולות צבאיות כלליות. אנחנו טוענים ש(בית הדין) לא יכול לעשות מיקרו-מנג'מנט של המלחמה, אלא פועל רק במסגרת אמנת הג'נוסייד".
צו נוסף שפרסמו השופטים הוא הדרישה שישראל תאפשר כניסה של חוקרים מטעם האו"ם לרצועה כדי לבחון טענות לרצח עם. הגורמים מדגישים כי גם במקרה הזה – הכוונה רק לחוקרים עם מנדט מטעם הגופים המוסמכים באו"ם, ורק מנדט לבחינת ג'נוסייד. "זה לא כל גוף חקירה או כל חוקר – אלא גופים מוסמכים של האו"ם שזה המנדט שלהם", אמרו.
השאלה כעת היא כיצד תפעל ישראל בשלבים הבאים – והגורמים מדגישים כי דרום אפריקה צפויה להמשיך לנצל את התביעה שלה בהאג, כדי לדרוש צווים להפסקת הלחימה. "הגורמים שנגדנו לא מפספסים הזדמנות להגיע לעצרת הכללית או למועצת הביטחון. היו כבר עשרות דיונים של מועצת הביטחון. אנחנו מעריכים שינסו לעשות הכול, כולל במועצה. אנו חושבים שיש פה מספיק טיעונים שאנו לא מפירים את הצו", אמרו – כשברקע החשש שאם ישראל תואשם בהפרת הצו, הסוגיה תגיע לפתחה של מועצת הביטחון – ואז ייתכן מאוד שרק וטו אמריקני ימנע הצהרה או תגובה חריפה נגדה.
"סביר להניח שדרום אפריקה תבוא לבית הדין בפעם החמישית", ציינו הגורמים. "הם ינסו לאתגר אותנו שוב ושוב ושוב. על כל דבר הם יגידו שזו הפרה. הנרטיב הוא חשוב – וההסבר המשפטי הוא חשוב. צריך להבין מה הצו אומר, והוא לא אומר עצירת מלחמה כוללת". הם הוסיפו כי ישראל יישמה את דיני המלחמה לפני הצו, ותעשה זאת גם אחריו: "יש מומחים של הדין הבינלאומי בצה"ל שנותנים ייעוץ משפטי לצבא, וכאשר יש טענות על הפרות – יש גוף בראשות אלוף במילואים הר אבן שבודק, וגם הפרקליטה הצבאית הראשית בוחנת את הדברים. יש מערכת רובסטית של 'משלימות' (העיקרון המשפטי בדין הבינלאומי שלפיו יש להשאיר טיפול בטענות להפרתו למערכת המשפט המקומית, אם היא עצמאית ואמינה – א"א)".
שאלה נוספת שעולה כעת היא כיצד ישראל מסכימה להמשיך בהליך כאשר נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק הוא השופט הלבנוני נוואף סלאם – ממדינה שמעורבת בלחימה נגד ישראל. סלאם נכנס לתפקידו ב-9 בפברואר, אחרי שהליך התביעה של דרום אפריקה כבר נפתח, אבל הגורמים מסבירים כי הרף בהאג לפסילת שופטים הוא גבוה למדי. "זה לא היה מצליח אם היינו מבקשים לפסול אותו מהתיק", הסבירו.
השלבים הבאים, והקשר לבקשת צווי המעצר
לדבריהם, "כרגע ישראל עדיין משתפת פעולה עם ההליך, כי בחרנו להיות צד לאמנת הג'נוסייד שנכתבה עקב שואת העם היהודי. כעם היהודי, זו אחת האמנות הראשונות שהצטרפנו אליהן בלי סייג ושום היסוס, אבל אנחנו רואים מה קורה במערכת המשפטית הבינלאומית. זה הפך לעוד דיון באו"ם – 60 מדינות שמדברות על אפרטהייד. אם נבין שגם האג הפכה להיות ניו יורק או ז'נבה, זה יהיה מאוד מצער ונצטרך לחשוב מה לעשות".
בית הדין הבינלאומי לצדק כבר קבע לוחות זמנים להמשך הדיון בנושא המהותי: טענת דרום אפריקה לרצח עם בעזה. דרום אפריקה צריכה להגיש כתב טענות עד 25 באוקטובר השנה, וישראל תידרש להשיב תשעה חודשים לאחר מכן – דהיינו עד יולי 2025. יש כבר כמה מדינות שהודיעו שיצטרפו לתביעה, כמו מצרים וטורקיה.
אף שאין קשר בין ההליך הזה לבין ההליך המתנהל בנפרד בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), הגורמים ציינו כי ישנו חשש שהבקשה שהגיש התובע ב-ICC קארים חאן, להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, עלולה להשפיע על השופטים בבית הדין לצדק (ICJ) – ולהפך. "זו אותה ברנז'ה – אותם אנשים. ברור שהכול קשור זה לזה בזירה המשפטית הבינלאומית. יש גם אווירה", אמרו הגורמים.
"ישראל עומדת על כך שהיא עומדת בחובותיה לפי הדין הבינלאומי. יש לישראל הרבה אלמנטים של 'משלימות'. גם בג"ץ. גם הפצ"רית, גם היועצת המשפטית לממשלה, מבקר המדינה ועוד", סיכמו.
פורסם לראשונה: 23:01, 25.05.24