"אין להשלים עם התנהגות כוחנית מצד אסירים": כך קבע השופט עידו כפכפי, שדחה את תביעת האחים משה ואייל בן משה, שטענו כי זכויותיהם הופרו בעת ששהו בכלא איילון. האחים תבעו את שירות בתי הסוהר על סך 211 אלף שקלים - וחויבו בתשלום 40 אלף שקלים למדינה.
האחים, ששהו בכלא איילון במשך חודש, הגישו שורת עתירות אסיר נגד המדינה והלינו על תנאי כליאתם. בעתירות עבר זכו האחים בפיצויים, אולם השופט כפכפי שדן בתביעתם הנוכחית בבית משפט השלום באשקלון קבע כי הם ניצלו לרעה את ההליך המשפטי.
הם ריצו תקופות מאסר שונות, ועתרו לפיצויים בגין אירועים והחלטות שהתקבלו בעת ריצוי חלק מתקופת מעצרם בבית הכלא איילון באוגוסט 2017. בכתב התביעה טענו כי שב"ס הפר החלטות שיפוטיות, התעמר ופגע במכוון בזכויות שלהם. לטענתם, הם הועברו לכלא איילון לאחר שהגישו עתירה שבה נטען כי הם שוהים בתא בבית הכלא שקמה שגודלו חמישה מ"ר, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ לפיה שטח המחיה של כל אסיר יהיה לפחות ארבעה מטרים.
עוד הם טענו כי נאמר להם במפורש שסגל הכלא אינו מוכל לקבלם מאחר והם ידועים כמי שעומדים על זכויותיהם ומגישים עתירות - ולכן הוחלט על החזרתם לכלא שקמה. בחודש שבו היו בכלא איילון עברו מסכת התנכלויות והתעללויות, נטען. בתביעה הם פירטו שורה של אירועים - כמו שלילת הזכות למזון בד"ץ, איסור על אימא שלהם להיכנס לבקרם, איסור יציאה לחצר משך 48 שעות ועיכוב מפגשים עם עורכי הדין שלהם.
בשב"ס, שיוצגו על עו"ד איתי בראל מפרקליטות מחוז דרום, השיבו כי האחים בן משה לא חדלו מלזלזל ולהפר את הנהלים תוך שימוש בהתנהגות כוחנית ותובענית. בנוסף, הם הגישו שלוש עתירות אסיר, שחלקן נדחו, נמחקו או נמשכו, ונראה היה כי מטרת התביעה היא הפחדת סגל העובדים בכלא. עוד הדגישו כי שב"ס פעל בהתאם לנהלים ולא התרשל באופן כליאתם.
בנוגע לקבלת מזון בכשרות בד"ץ, משה בן משה טען בעדותו כי הגיע להסכמה עם רב בית הכלא לקבל את המזון לאחר שזה בחן את ידיעותיו בתורה, וכן הביא עדות חיצונית לכך שנהג להקפיד על מזון בכשרות בד"ץ גם מחוץ לכותלי בית הכלא. בניגוד לטענתם, קבע בית המשפט כי הוצעו לאסירים חלופות של שימורים, ירקות, מוצרי חלב ולחם.
השופט כפכפי, שדחה את התביעה, ציין כי "המציאות מלמדת כי אסירים יכולים לעשות שימוש לרעה בכוח התביעה האזרחית, ככלי למנוע מהסוהרים והמפקדים בשב"ס לבצע את תפקידם ולהפעיל אמצעי משמעת כאשר אלו נחוצים". עוד הוא הוסיף כי "אין לנתק את הפגיעה הנטענת בזכויות מהתנהגות האסיר וממרקם החיים בבית הכלא והאילוצים הנובעים מהצורך בניהולו. מאסר מטיבו אינו מצב נוח, והמתקנים שהקצתה מדינה מספקים תנאי מחיה לא פשוטים, על כן לא כל אי נוחות נוספת שתיגרם לאסיר תגרור חיוב בנזיקין.
"התובעים שהו בכלא איילון תקופה של כחודש, במהלכה הפרו את כללי המשמעת החלים על אסירים פעמים רבות, בהתנהגות כוחנית אשר אינה הולמת את מעמדם כאסיר", קבע השופט. "אין להשלים עם התנהגות כוחנית מצד אסירים ושומה על בתי המשפט לתת גיבוי לצורך שב"ס לנקוט במידת הצורך באמצעי ענישה מתאימים. אין מקום להפוך את האפשרות להגיש תביעות אזרחיות ככלי ליצירת לחץ עקיף על מקבלי ההחלטות בשב"ס", סיכם.
הוא אף ציין כי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליך השיפוטי, והסביר כי תביעות אחרות בהן זכו בפיצויים יצרו אצל השניים תחושה כי הם חסינים מפני אמצעי משמעת ויכולים להלך אימים על שב"ס בהגשת תביעות. לפי כך קבע כי האחים בן משה יישאו בהוצאות המשפט, בסך 40 אלף שקלים.
