חלק מהתיעודים שעלו בטיקטוק
המטרה - שמירת מסורת דיכוי הנשים. האמצעי - טכנולוגיה מודרנית: סרטוני טיקטוק שמציגים נשים בדואיות בדרך ללימודים, בקניון או ברחוב, עם כיתוב מכפיש ולא מבוסס, מציבים אותן בסכנה חמורה. כך למשל במקרה של ר', בת 21 מרהט, שהפכה לקורבן לצלם אלמוני בזמן שעמדה וחיכתה לאוטובוס. "עמדתי ודיברתי עם חברות ושמתי לב שמישהו מצלם אותי", היא שיחזרה. "למחרת, כשהתעוררתי בבוקר, ראיתי הרבה הודעות. כתבו לי 'ראית את עצמך בטיקטוק?"'.
בסרטון נראית ר' משוחחת עם שתי חברות, כשמאחורי התחנה ניתן לראות בטשטוש שני גברים, ומי שהעלה אותו הוסיף את הכיתוב: "מה קורה עם הבחורים מאחור, בחיי שזה לא יפה". לכאורה מדובר בסרטון תמים, אבל עבור צעירה בדואית מדובר בביקורת על התנהגותה. הביקורת הפומבית הזאת עלולה לפגוע בה ובמשפחתה, שכן "חוסר צניעות" או התנהגות שלא מתיישבת עם הנורמה השבטית הגברית יכולה להוביל לסנקציות נגד האישה ואפילו לפגיעה פיזית.
"נכנסתי לשוק", המשיכה וסיפרה ר'. "התפלאתי מה זה הדבר הזה. היו שם מילים לא יפות. אישית, לא הייתה לי בעיה, וגם ההורים שלי אמרו לי שאני בסדר, אני ילדה טובה ואין מה לדאוג. הם תומכים בי. אבל לא כולם כאלה. יש בנות שהפסיקו את הלימודים בגלל זה. ההורים לא הבינו מה קרה והאשימו את הבת. כאב לי על על הבנות האלה, הן אפילו לא ידעו מה קרה".
ר' החליטה להגיש תלונה במשטרה על הפגיעה הקשה שחוותה - אבל לטענתה, המשטרה כלל לא מתעניינת במה שנעשה לה. "אמרתי להם הכול", סיפרה. "הם אמרו שהם בודקים עם טיקטוק - אבל ראיתי שהם לא מתעניינים ולא עושים כלום. הם לא בדקו אפילו מי העלה את הסרטון הזה. אולי בחברה היהודית זה לא בעייתי, אבל אצלנו זה כן - וכל יום יש חשבון חדש בטקטוק שמפרסם תמונות של בנות".
בטיקטוק הסירו חלק מהסרטונים הפוגעניים ואף את החשבון שבו תועדה ר', אבל חשבונות וסרטונים חדשים צצים ללא הרף. מעבר לחדירה לפרטיות מדובר באיום ובניסיון לכפות על הנשים להיעלם מהמרחב הציבורי. "בחברה הבדואית, לצערי, גם משתמשים במדיה החברתית בצורה שלילית, במיוחד נגד נשים ונערות צעירות", מסביר הפסיכולוג ראשד אלקירנאוי שעובד במועצה המקומית לקייה. לדבריו, הוא קיבל כמה פניות דומות למקרה של ר'.
"הן פונות אלינו על רקע של דיכאון, חרדות ומצוקה", אמר. "מצלמים אותן בקניון או רוקדות בחתונה, וכשההורים רואים את זה הם רואים בה אשמה במקום לראות בה נפגעת, קורבן. במקרים קיצוניים זה עלול אפילו להיגמר ברצח".
"למישהי אחרת לא היו נותנים לצאת יותר"
אלקירנאוי הסביר כי החברה הבדואית רואה באישה כרכוש של החמולה. "היא לא נתפסת כיישות עצמאית. היא בת של החמולה ולכן החמולה צריכה להגן עליה מפני התנהגויות כאלה ואחרות. לא מקובל לצלם נשים, וכשמפיצים תמונה של אישה זה עלול לגרור ביקורת. משתמשים בזה כסוג של ביוש למשפחה. איך אתם מאשרים לבת שלכם לצאת? אין לכם כבוד". לטענתו, ברוב המקרים הקורבן לא תרצה לפנות למשטרה. "רובן מעדיפות לשתוק", אמר.
נ' בת ה-21 פנתה למשטרה אחרי שתמונה שלה עם אחיה פורסמה בטיקטוק. "היינו בתחנת האוטובוס בביג בבאר שבע אחרי שעשיתי קניות", סיפרה. "פירסמו את זה כאילו תפסו אותי עם מישהו שהוא לא אחי".
כשנשאלה איך הרגישה שהתמונה התפרסמה, השיבה: "בושה לי. באמת בושה לי". לדבריה, "זו בושה כי לא נעים לי לראות את זה. הכול היה בסדר עם ההורים שלי, אבל למישהי אחרת לא היו נותנים לצאת מהבית אף פעם. יכול להיות שהיו מרביצים לה. פניתי למשטרה ואמרו שינסו לעזור לי. אמרתי שזה מהווה סכנה מבחינתי. התקשרתי אליהם לשאול מה קרה, נכנסתי לחשבון טיקטוק כל הזמן לראות מה עם הסרטון. אחרי 20 יום זה נמחק, אבל כולם כבר ראו את זה".
"חשבונות הטיקטוק האלה הופכים את החיים של הצעירות לגיהינום", אומר פואד אבו-ג'אנם, תושב תל שבע שדיווח לאיגוד האינטרנט על התופעה. "מדובר בכמה חשבונות שמתעדים צעירות בדואיות הולכות ללימודים או לקניות בקניון. המפרסם פוגע בכבוד המשפחה ובונה על זה שכבוד המשפחה יוביל לפגיעה באישה. הוא פוגע לא רק בשם המשפחה אלא ממש חותר לרצח של האישה. הוא שם כיתוב ופונה למשפחה, איך מרשים לה לצאת לזנות - למרות שמדובר על לימודים או קניות. הדבר הזה פוגעני כי הוא פוגע בדבר הכי רגיש למגזר הבדואי. מדובר במגזר מסורתי מאוד והבעלים של החשבונות הטיקטוק האלה עושה את זה בכוונה. אני קורא לזה טרור".
"התופעה של הפצת סרטונים של נשים וצעירות בדואיות, לא בלבוש מסורתי, היא קשה ומסוכנת", הוסיפה אורנה היילינגר, מאיגוד האינטרנט הישראלי. "צעירות בדרכן לעבודה או ללימודים מושמצות ועלולות להיות מאוימות מסביבתן. אני מזמינה את מי שנפגעה לפנות אלינו ונעשה כל מאמץ להסיר את התוכן. הצילומים הם זווית נוספת של האלימות התוספת במרחבי הדרום, ואת האלימות משלמות הנשים ומשפחותיהן. אם התופעה לא תרוסן ותמוגר היא תגרור השפעות ארוכות משנות מציאות. שמענו מספר רב של פעמים שהורים מעדיפים למנוע מצעירה לצאת ללימודים מאשר להתמודד עם סרטונים ברשתות".
מטיקטוק נמסר: "יש לנו אפס סבלנות כלפי תכנים לא ראויים. טיקטוק מתייחסת ברצינות רבה לכל הדיווחים הנוגעים לשיח שנאה או בריונות והטרדה כללי הקהילה שלנו משקפים את ערכינו וכשהם מופרים אנו פועלים, כולל הסרה של התוכן וסגירת חשבונות. בשנה האחרונה הצלחנו להסיר 96% מהסרטונים שהפרו את כללי הקהילה עוד לפני שמשתמש דיווח עליהם, ו- 90% מהסרטונים הוסרו לפני שמשתמשים צפו בהם".
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל אוכפת ביתר שאת, בין היתר, ברשתות החברתיות, אחר פרסומים אשר מכילים תכנים וביטויים העשויים לעלות כדי עבירות פליליות שונות. ככל שמתקבל מידע בנושא, משטרת ישראל פועלת באופן נחוש ומקצועי לאכיפת החוק לרבות באתרים שאינם מנוהלים בישראל ואינם כפופים לדין הישראלי. במקרה נשוא פנייתך מיד עם קבלת התלונה נפתחה חקירה לבירור פרטי החשוד, אולם לצערנו בנסיבות הקיימות, לא ניתן להגיע לזהות החשוד בשלב זה, ועל כן הוחלט לסגור את התיק. נציין כי ככל שיתקבל בעתיד מידע שיוכל להוביל לאיתור החשוד במעשה זה הרי שאנו נפעל למצות עמו את הדין".
