חבר הכנסת דוד ביטן, שהוחלט להעמידו לדין בגין לקיחת שוחד, עבירות מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס בשבע פרשיות שונות, הודיע היום (חמישי) ליועמ"ש אביחי מנדלבליט כי אין בכוונתו לבקש חסינות מהכנסת על המעשים שביצע לכאורה במסגרת תפקידיו בעיריית ראשון לציון ובתור ח"כ.
עורכי הדין דרור מתתיהו, שרון כהנא ואפרים דמרי, שמייצגים את ביטן, אמרו כי "ח"כ ביטן החליט להתמודד עם האישומים בבית המשפט, תוך ביטחון מלא כי בתום ההליך המשפטי יוכרע שלא נפל כל פסול במעשיו וששמו ינוקה מכל רבב".
על פי כתב האישום, בין השנים 2017-2011 לקח ביטן טובות הנאה ממספר יזמים ובעלי אינטרסים, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בתמורה לטובות ההנאה, פעל ביטן לקידום אינטרסים של אותם גורמים, במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה.
מרבית טובות ההנאה הועברו לביטן באמצעות עד המדינה מ"י. היועמ"ש כתב כי "בין השניים התקיימה שותפות פלילית ממושכת, במסגרתה קיבל ביטן ממ"י שירותים שונים, בהם שירותי הלבנת הון והחזקת כספים, העמדת קו אשראי ושירותים אישיים מגוונים". מ"י הסווה את התשלומים באמצעות חשבוניות פיקטיביות ושמר אותם עבור ביטן בקופה פרטית.
היועמ"ש ציין בהודעתו על כתב האישום כי "בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת ביטן להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי", צעד שאכן עשה היום. עם זאת לביטן כלל לא היתה חסינות מפני העמדה לדין בנושאים שאינם קשורים למילוי תפקידו.
דוד ביטן במרץ 2019: "לא לקחתי שוחד"
(צילום: משה מזרחי)
לפי האישום הראשון, בשנים 2017-2011 קיבל ביטן טובות הנאה כספיות בסכום 285 אלף שקל מיזם המוכנה ד"ג, תמורת קידום מיזמי נדל"ן בתל אביב. בתמורה פעל להשפיע על ארנון גלעדי כדי שיפעל לקדם היבטים של המיזמים במסגרת תפקידו בעיריית תל אביב. גלעדי נענה לבקשות וקיבל בעצמו טובות הנאה. לפי האישום השני, בשנים 2015-2013 לקח ביטן טובות הנאה כספיות מחברת דניה סיבוס בסך 336 אלף, תמורת קידום תכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא בכביש 431.
באישום השלישי נכתב כי בשנים 2016-2013 לקח ביטן מיזם הנדל"ן מוטי שעבני ומהחברה שבבעלותו טובות הנאה, תמורת קידום מיזם הנדל"ן "ראשון סנטר". הוא פעל לקידום המיזם בעיריית ראשון לציון ובוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. עבור פעולותיו הבטיח שעבני לביטן זכויות במיזם. לפי האישום הרביעי, באוגוסט 2017 לקח ביטן טובות הנאה בסכום 60 אלף שקלים מהמהנדס אלי נחום, בעליו של משרד אדריכלים בראשון לציון. זאת כאשר הוא ידע שנחום זקוק לסיוע בעניין דרישה להגיש תוכניות בנייה באמצעות מערכת מקוונת, שהסבה לנחום נזקים. הכסף הועבר לביטן במזומן באמצעות מ"י.
לפי האישום החמישי, בספטמבר 2017 לקח ביטן מיזם הנדל"ן אלברט ביטון טובות הנאה בסך עשרת-אלפים שקלים. זאת תמורת סיוע בהפחתת חובות הארנונה של חברת "אמירקן סייף רום" שבה היה שותף. לפי האישום השישי, ב-2014 לקח ביטן מליהי קופרלי סונק, מנהלת נכסי הנדל"ן של קבוצת "חצי חינם" ומחברות בקבוצה, טובות הנאה כספיות בסך 40 אלף שקל. זאת בתמורה לסיוע שנתן לקבוצה בהסדרת שימוש חורג בקרקעות שעליהן הוקם אחד מסניפי הרשת, וכן בהסדרת שימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף הרשת. הכספים הוסוו באמצעות קבלות של עמותה. בנוסף ב-2017 ביקש ביטן מקופרלי טובות הנאה כספיות בסך עשרת-אלפים שקל בתמורה לקביעת פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, בשל בעיה בלחץ המים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם.
על פי האישום השביעי, באוקטובר 2017 לקח ביטן מיצחק ג'דע, בעליה של חברה לייבוא וייצור רהיטים, טובות הנאה כספיות בסך של 23,400 שקל, תמורת סיוע לקידום הקמת בית מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. האישום השמיני עוסק בסיוע שנתן ביטן למ"י עצמו ולמקורביו, למרות הימצאותו בניגוד עניינים חמור נוכח הקשר ההדוק ביניהם. היועמ"ש כותב כי "ביטן פעל במסגרת תפקידיו הציבוריים תוך ניצול קשריו, מעמדו והשפעתו, לקידום אינטרסים שונים של מ"י ומקורביו בשורה של מקרים שבהם היו זקוקים להיענות של עובדי ציבור שונים לבקשותיהם. בתוך כך, בתקופת היותו ח"כ ויו"ר הקואליציה, מתוקף מעמדו, השפעתו וקשריו, פעל ביטן כדי לסייע למ"י ומקורביו בקשיים שונים שבהם נתקלו, בין היתר, מול עיריית ראשון לציון, המועצה האזורית עמק לוד, עיריית הוד השרון, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רמלה". האישום התשיעי עוסק בהעלמת הכנסותיו מטובות ההנאה שקיבל מרשויות המס.
