ביידן סומך על נתניהו? הבית הלבן: "הם מדברים בכנות זה עם זה"
(צילום: The White House)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא הסתיר בחודשים האחרונים את הסתייגותו הרבה מהמהפכה המשפטית שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא לחץ עליו בשיחותיהם – וגם בהצהרות פומביות וחריגות למדי – להימנע מחקיקה חד-צדדית ולהגיע להסכמה רחבה סביב השינויים הדרמטיים שמקדמת הממשלה. כעת, משנתניהו התעלם מהפצרותיו והשלים את חקיקת החלק הראשון במהפכה המשפטית – ביטול עילת הסבירות – ביידן מצוי בדילמה בכל הנוגע לגיבוש התגובה שלו.
ארה"ב היא בעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל וספקית הנשק הראשית שלה, אבל לא נראה שלביידן יש אופציות טובות במיוחד בכל הנוגע להפעלת לחץ על נתניהו, כשברקע הקואליציה שלו כבר מבטיחה לקדם חוקים נוספים במסגרת המהפכה המשפטית. הבית הלבן הגיב לחקיקה החד-צדדית שלשום בהודעה חריפה, והביע "צער" על כך שהחוק עבר ברוב קטן וללא הסכמה רחבה – אבל לא רמז על השלכות כלשהן שממשלת נתניהו עשויה לספוג בשל התעלמותה מההפצרות האמריקניות. להפך: במחלקת המדינה האמריקנית הודיעו אמש כי היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל לא ייפגעו. "זה לא הולך לקרות, וגם לא יהיה קיצוץ בסיוע הצבאי. הסיבה היא שהמחויבות שלנו חזקה ובלתי ניתנת לערעור", אמר סגן דובר מחלקת המדינה ודנט פאטל.
יש מי שמעריך כי ביידן – שלאורך עשרות שנותיו בפוליטיקה האמריקנית נחשב לאחד מתומכיה המובהקים ביותר של ישראל והצהיר שוב ושוב על ה"אהבה" שלו אליה – לא מעוניין בעימות ישיר מול נתניהו. "ביידן לא רוצה קרב פומבי מול מנהיגי ישראל. מבחינה פוליטית זה יקר מדי עבורו", אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס ארון דייוויד מילר, מומחה למזרח התיכון שלקח חלק במגעי התיווך האמריקניים בהסכמי אוסלו ובהסכם השלום מול ירדן.
לדברי מילר, ביידן "תקוע" כעת, ואחד השיקולים המרכזיים שכנראה גורמים לו למתן את תגובתו לנתניהו הן הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בשנה הבאה, בהן הוא מקווה לזכות בכהונה שנייה. הנשיא ועמיתיו הדמוקרטיים חוששים שביקורת קשה מדי תספק ליריביהם הרפובליקנים "תחמושת" ותצבע אותם באור "אנטי-ישראלי", כזה שאולי ירחיק מהם מצביעים עצמאיים וגם תורמים יהודים.
כבר עתה מאשימים הרפובליקנים את ביידן בהתערבות לא-ראויה בענייניה הפנימיים של ישראל, ובביקורת שלהם הם פונים בין היתר לאנשי הזרם הנוצרי-אוונגליסטי – תומכים מובהקים ביותר של ישראל. "ההתעקשות הזו של הדמוקרטים, שנמשכת כבר עשרות שנים, לנהל מקרוב את הפוליטיקה הפנימית של ישראל – היא מוטעת", אמר לפני ההצבעה ביום שני בכנסת סגן הנשיא לשעבר מייק פנס, אחד המועמדים הרפוליקניים לנשיאות.
4 צפייה בגלריה
אוהב את ישראל, וחושש להיתפס כ"אנטי". הנשיא האמריקני בביקור בארץ בשנה שעברה
(צילום: רויטרס )
על ביידן, ראוי לציין, מופעל גם לחץ מהכיוון הנגדי: אנשי המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית מתרחקים יותר ויותר מישראל, וקומץ מחוקקים שמשתייכים למחנה הזה אף החרימו את נאומו של הנשא יצחק הרצוג בקונגרס בשבוע שעבר. בארה"ב נשמעו לאחרונה קריאות "לשקול מחדש" את הסיוע הכספי האדיר שמעבירה ארה"ב לישראל, אבל ביידן כאמור שלל זאת.
הנשיא האמריקני מוגבל גם מעצם העובדה שארה"ב זקוקה לישראל בכל הנוגע להתמודדות מול האיום הנשקף מאיראן. חיזוק יכולותיו של צה"ל הוא לפיכך אינטרס אמריקני, וברויטרס מציינים כי מחאת אנשי המילואים בארץ – שרבים מהם כבר מימשו את איומיהם לא להתייצב במחאה על קידום המהפכה המשפטית – מעוררת תשומת לב בוושינגטון ותהיות בנוגע למוכנותה של ישראל למלחמה עתידית. בצה"ל כבר הודו שהכשירות של הצבא החלה להיפגע, ואמש עדכן שר הביטחון יואב גלנט את שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין בדבר הכשירות הזו.
לביידן יש עדיין כמה מנופי לחץ מול נתניהו, אם כי אלו פחות "עוצמתיים" כמו איום בקיצוץ כספי הסיוע. אחד מהם הוא המאמץ של הממשל לקדם הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הסכם שנתניהו הציב כיעד מרכזי עבורו. "האם ביידן יהיה פחות מחויב (למאמץ הזה)? אנחנו לא יודעים", אומר דייוויד מקובסקי ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, שבתקופת הנשיא ברק אובמה שימש כיועץ בכיר במאמצי התיווך האמריקניים בין ישראל לפלסטינים. מנוף לחץ נוסף הוא ההחלטה הצפויה של ארה"ב בדבר קבלתה של ישראל לתוכנית הפטור מוויזה, כשגם לדיפלומטיה עשויה להיות השפעה על השיקולים האמריקניים.
היחסים בין נתניהו לביידן מתוחים למדי, הרבה יותר מאלו שהיו לראש הממשלה עם הנשיא הקודם דונלד טראמפ (אם כיום גם הוא זועם עליו מסיבותיו שלו, ואף לעג לו לאחרונה בפומבי). עדות בולטת לכך היא העובדה שביידן נמנע עד כה מהזמנת נתניהו לבית הלבן, ובמקום זאת הזמין לשם דווקא את הנשיא הרצוג. גורמים אמריקניים הודו בפני רויטרס כי הבית הלבן דחה את מאמציהם של אנשי נתניהו להביא להזמנתו לביקור, הן בשל החשש מפגיעה בעצמאות מערכת המשפט בישראל והן בשל הרחבת הבנייה בהתנחלויות. בסופו של דבר, בשיחה הראשונה ביניהם זה ארבעה חודשים, ביידן כן הזמין בשבוע שעבר את נתניהו לביקור רשמי בהמשך השנה – אבל גורמים אמריקניים טרם אישרו את דבריהם של גורמים בארץ, ולפיהם רה"מ הוזמן לבית הלבן בספטמבר.
גורם בבית הלבן אמר לרויטרס כי כיוון שביידן מכיר את נתניהו כבר עשרות שנים, הוא יכול להיות "בוטה" עמו בשיחותיהם הפרטיות. לא ברור כמה אמון יש בין השניים: הלילה נשאלה דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר אם ביידן אכן "מאמין" לנתניהו, וסירבה להשיב ישירות –אך אמרה כי הם "משוחחים בכנות זה עם זה". בשיחה האחרונה שלהם ביידן שוב לחץ על נתניהו "להאט" את תהליך החקיקה, אבל נתניהו התעלם כאמור מהפצרותיו והעביר את ביטול עילת הסבירות ללא כל פשרה. את הסוגיה מסבכת גם העובדה שמי שסייע לביידן להעביר את מסריו לבכירים בישראל, השגריר תומאס ניידס, סיים את תפקידו בשבוע בשבוע שעבר – ולפי שעה טרם מונה שגריר חדש.
ההערכה היא שביידן יתנהל כעת באופן מדוד וזהיר, כדי לראות האם נתניהו אכן יממש את הבטחתו לחתור להסכמות מול האופוזיציה עד סוף חודש נובמבר. כך או כך, ביידן צפוי כנראה להימנע מתגובה שתהפוך את יחסיו מול נתניהו לאנטגוניסטיים, כמו מערכת היחסים שהייתה לנתניהו עם הבוס לשעבר של ביידן, אובמה. כסגנו, ביידן ראה ממבט ראשון את העימותים שהתחוללו בין אובמה לנתניהו סביב הסכם הגרעין מול איראן ב-2015, וכן סביב התסכול האמריקני מהרחבת ההתנחלויות. "ביידן הוא לא ברק אובמה", מדגיש החוקר מילר. "הוא ראה היטב מה קורה כשנשיא אמריקני מחליט להתעסק עם ישראל".
