פרקליט המדינה עמית איסמן תוקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מבלי להזכירו בשמו, מותח ביקורת על שוטרים שהתייצבו לצד חשודים כמעין איום ומבהיר כי פרקליטות המדינה "אינה פרקליטות הממשלה, לא נפעל על מנת לשאת חן בעיני איש".
איסמן אמר את הדברים בנאום מקיף בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין בתל אביב, שאליה לא הגיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, יממה לאחר שקראה לבג"ץ לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות. הממשלה כינתה עמדה זו של היועמ"שית "עמדה קיצונית, המהווה רעידת אדמה במשפט הישראלי".
דבריו של פרקליט המדינה בוועידה
(צילום: גו-לייב)
"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו", אמר איסמן. "הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים".
"הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית", הבהיר. "האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בשהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות".
4 צפייה בגלריה
"שיקול דעתה של הפרקליטות עצמאי, והוא חייב להישאר עצמאי". איסמן בוועידה, היום
(צילום: אביגיל עוזי)
איסמן אמר כי "האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה - וגם לא פרקליטות המחאה. תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה".
הוא תקף במרומז את השר בן גביר ואמר כי "עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, ומעבירות ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק".
בן גביר בשיחת גיבוי ללוחמי יס"מ, לפני כחודש
(צילום: שמוליק דודפור)
לדבריו, "לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה. מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות".
איסמן התייחס גם לטענות לאכיפה בררנית מול המוחים ואמר: "אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות כאלה, השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים. מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות".
דבריהם של המפכ"ל והפרקליטה הצבאית הראשית בוועידה
(צילום: גו-לייב)
לדברי פרקליט המדינה, "אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. אין בכוונתנו לפעול על מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה. ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד. ועדיין, על אף המחיר אותו אנו משלמים נמשיך ונפעל בדיוק באותה הדרך. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד".
בתגובה לדברי איסמן, אמר בן גביר: "פרקליטים מצויינים והגונים, אך הרוח השולטת בפרקליטות לאורך כל השנים היא רוח השמאל. ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם בשנה האחרונה עם נציגי הפרקליטות, לא באתם ליישם את מדיניות הממשלה אלא מדיניות עצמאית משלכם, של חוסר גיבוי לחיילים, חוסר גיבוי לשוטרים אך גיבוי לאנרכיסטים שהפרו חוק וממררים את החיים לנבחרי ציבור וחסינות למשפחות פשע ממעצרים מינהליים ומחקירות שב"כ בשל התנגדות הפרקליטות. בקיצור, עמית היקר: אתם בהחלט עצמאים, עושים מה שבא לכם, שמים פס על הממשלה ועל בחירת העם בקלפי".
אחרי איסמן נאמה בוועידה גם הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר ירושלמי. בהמשך לחשיפת דבריה מהדיון הסגור על השלכות המהפכה המשפטית ב-ynet היא אמרה בנאום: "צעדים שיפגעו במערכת המשפט כעצמאית ויעילה עלולים לסדוק את ההגנה שמספקת מערכת המשפט לצבא ולפגוע באינטרסים ביטחוניים של ישראל, ובמשרתי צה"ל בזירה הבינלאומית".
4 צפייה בגלריה
הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. "פגיעה במערכת המשפט כעצמאית ויעילה עלולים לסדוק את ההגנה שהיא מספקת לצבא"
(צילום: אביגיל עוזי)
"יש לגנות בחריפות כל ניסיון להטיל דופי בסדיר ובמילואים", אמרה הפצ"רית. "יש המבקרים את מערכת המשפט ובעיקר את העליון וטוענים כי הוא פוגע בצה"ל ומחליש אותו. ההיפך הוא הנכון. המגן שלנו הוא היותו של צה"ל צבא שומר חוק תחת פיקוח מערכת בתי משפט עצמאית ויעילה. אין לנו מגן אחר. בתי המשפט מעניקים הילה ושכבת הגנה משפטית. הבקרה העצמאית מאפשרים לוודא שפעולות צה"ל פועלים לפי החוק הבינלאומי".
לדבריה, "הפרקליטות הצבאית מצויה בצומת, ומושפעת גם היא מאירועי השעה. אנו מורגלים להימצא בעין הסערה. הדבר לא הרתיע בעבר ולא כיום. יעודו של צה"ל לא השתנה ולא ישתנה. רוח צה"ל וערכיו לא השתנו ולא ישתנו. מחויבותה של הפרקליטות הצבאית לדין לא השתנתה ולא תשתנה".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שכיהן גם הוא בעבר כפרקליט הצבאי הראשי, הצטרף לדבריה של תומר ירושלמי: "המשפט הפך לכלי לחימה רלוונטי ומרכזי בניהול המלחמות המודרניות. בהקשר הישראלי, המטרה האסטרטגית של אויבינו היא לא רק להביא למעצר ולשיפוט של בכירים ישראלים בבתי משפט מחוץ למדינת ישראל, דבר חמור ביותר כשלעצמו, אלא גם לפגוע קשות בלגיטימציה של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה מצורעת באמצעות אותה תעמולה שקרית כאילו מדינת ישראל היא זו שמפרה את דיני הלחימה, בעוד שהאמת היא הפוכה".
דבריו של אביחי בוועידה, היום
(צילום: גו-לייב)
מנדלבליט הוסיף כי "לפי דיני העימות המזוין, הידועים גם כמשפט הבינלאומי ההומניטארי, כאשר יש טענה ל'הפרה חמורה' של אותם דינים, חובה לבדוק את הדברים. אפשר להסתפק בבדיקה של המדינה כלפיה מופנית הטענה, והמשפט הבינלאומי אף נותן לאותה מדינה זכות קדימה לעניין זה, אך לכך מספר תנאים חיוניים, והחשוב שבהם הוא עצמאות מערכת המשפט באותה מדינה".
לדברי היועמ"ש לשעבר, "הדמוקרטיה הישראלית נוסדה באופן בו היא מחוסרת מנגנוני הגנה בסיסיים המקובלים בדמוקרטיות המערביות מלכתחילה. היעדר מנגנוני הגנה בסיסיים אלה אמורים היו להקרין לרעה על האמון שדמוקרטיות מערביות אחרות היו נותנות בדמוקרטיה שלה. למרות זאת מדינת ישראל זוכה להערכה רבה ולאמון בחוסן הדמוקרטיה שלה, אך זאת אך ורק בשל סיבה אחת ויחידה: עצמאות מערכת המשפט של מדינת ישראל. עצמאות זאת של כלל גופי המשפט במדינת ישראל היוותה תמיד 'כיפת ברזל' של ממש מול ניסיונות פגיעה משפטית בה, שמהווים סיכון של ממש לביטחון הלאומי".
4 צפייה בגלריה
"המהלך אותה קידמה הממשלה - חוסר אחריות לאומית ופגיעה קשה בביטחון הלאומי". מנדבליט בוועידה, היום
(צילום: אביגיל עוזי)
בשל כך, טוען מנדבליט, "ניתן להבין בקלות את איוולת המהלך הדורסני וחסר האחריות של הממשלה בחקיקה של חוק יסוד הבא ליטול באופן מוחלט כלי עבודה מרכזי של מערכת המשפט על כל רבדיה בהבטחת שלטון החוק ועליונותו: עילת ההתערבות בשל חוסר סבירות קיצונית.
"מטרת החקיקה היא מניעת התערבות משפטית או שיפוטית במקרים חמורים, ואין דוגמה טובה יותר מאשר מינוי פוליטי של יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי או מפכ"ל 'משלנו'. הוסף לכך את הרעיון לשלוט פוליטית בוועדה למינוי שופטים, והרי לך החרבה מפוארת של 'כיפת הברזל' המשפטית של מדינת ישראל, עליה עמלנו דורות. המהלך אותה קידמה ממשלת ישראל והכנסת הסרה למרותה באופן מוחלט הוא מהלך של חוסר אחריות לאומית ופגיעה קשה בביטחון הלאומי של מדינת מדינת ישראל. לא פחות מכך".
דבריו של ח"כ דוד ביטן בוועידה היום
(צילום: גו-לייב)
בוועידה דיבר גם ח"כ דוד ביטן (הליכוד), והתייחס לקולות במפלגתו, שכוללים אותו, שקוראים למיתון המהפכה המשפטית. "אנחנו כן נתערב, יש בליכוד קולות שמנסים להגיע לפשרה, גם לוין בעצמו מנסה להגיע לאיזושהי פשרה", אמר ביטן. "בסופו של דבר קיבלו את העמדה הראשונית שלי שבוועדה למינוי שופטים צריכים לעשות איזון, כי מה יקרה כשנהיה באופוזיציה".
עם זאת, ביטן לא אופטימי בנוגע לאפשרות להגיע לפשרה בנושא בין הקואליציה לאופוזיציה. "אני לא רואה מצב היום שהצדדים רוצים הסכם. שני הצדדים מדברים לפרוטוקול. גם גנץ לא רוצה הסכם כי הוא רוצה בחירות ולהיות ראש הממשלה", ציין ביטן. "לכן עד שלא יגיעו הצדדים להפנמה שהולכים להסכם, אי אפשר יהיה להגיע להסכם".
4 צפייה בגלריה
ח"כ ביטן בוועידה, היום. על פשרה בנושא המהפכה המשפטית: "לא רוצה מצב שהצדדים רוצים היום הסכם"
( צילום: גו-לייב)
בעניין הוועדה לבחירת שופטים, ציין ביטן: "אמרתי לנתניהו, אם כבר הולכים על חצי חצי, בוא נשנה את החוק כך שבוועדה הנוכחית בהרכב הקיים צריך לקבל החלטות פה אחד. במצב כזה לא רבים עם אף אחד". לדבריו, "לפחות לגבי שופטים בבתי משפט השלום והמחוזיים אפשר להגיע להסכמה ולכנס את הוועדה, בלי להתייחס כרגע לעליון ולנשיא בית המשפט העליון".
ח"כ מהליכוד התייחס גם לקריאתה של היועמ"שית לבג"ץ לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, ואמר כי "כשלא הייתה עילת סבירות היינו מדינה דמוקרטית ובית המשפט העליון קיבל החלטות ללא שום בעיה. יש דרך לעקוף את עילת הסבירות, לא רואה בזה בעיה רצינית". לדבריו, "אם חברי כנסת מהליכוד לא היו תומכים בחוק הזה, הם היו מסיימים את הפרק שלהם בליכוד. בגלל מה שקרה עם המחאה, כל בוחרי הליכוד ראו בזה מאבק בין-גושי ולא התייחסו כל כך לתוכן".
