בישראל חיים כיום כמיליון איש בגיל 65 ומעלה, המהווים כ-12% מהאוכלוסייה. על פי הנתונים גם אחרי פתיחת המשק וחזרתו לפעילות מלאה המשיכה ההידרדרות במצב הכלכלי, והפערים בין מבוגרים "חזקים" שהפגינו חוסן בתקופת הקורונה אל מול קבוצות מוחלשות הלך והעמיק.
כ-90 אלף זקנים חוו פגיעה ביכולתם לכסות את ההוצאות החודשיות, פגיעה שנמשכת גם אחרי פתיחת המשק. הסיבות העיקריות להידרדרות הכלכלית המתמשכת הן עלייה בהוצאות לאחר החזרה לשגרה, כמו גם המשך בירידת ההכנסות מעבודה, עבור המבוגרים שעבדו טרום המשבר.
על פי הנתונים, 22% מהזקנים חוו הידרדרות רב-מימדית – בריאותית, כלכלית ונפשית. כ-90 אלף זקנים חוו הידרדרות כלכלית בקורונה שנמשכת גם מאז פתיחת המשק. שני שלישים מהמבוגרים שתעסוקתם נפגעה במהלך המשבר, שהם כ-60 אלף איש, לא חזרו לעבוד כרגיל לאחר הסרת המגבלות. כחמישית מהזקנים דיווחו שהם מרגישים שאין מי שיסייע להם בעת מצוקה כלכלית או במחסור במידע.
30% דיווחו על הידרדרות בריאותית עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי. 37% דיווחו על מצב נפשי ירוד. שיעור הדיכאון והבדידות בקרב זקנים חזר לרמתו טרום ימי הקורונה, שגם אז היה גבוה למדי, כש-28% דיווחו על בדידות ו-22% דיווחו על דיכאון. 16% טרם השלימו בדיקות רפואיות שגרתיות או טיפולים רפואיים.
"הנתונים מראים לנו כי בעוד שרובנו חושבים על הגל הראשון, הגל השני והגל השלישי של התפרצות הקורונה, הרי שעבור חלקים גדולים מאוכלוסיית הזקנים בישראל אין גלים, אלא מצב משברי מתמשך ללא הפסקה וללא שיקום וחזרה לשגרה", מסביר יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל. "הפגיעה העיקרית בזקנים היא כלכלית, הגוררת על פי רוב גם פגיעה במצב הבריאותי או הנפשי שלהם".
היימן הוסיף כי "המחקר העלה כי רוב גדול של הזקנים נשענים בראש ובראשונה, ולעיתים קרובות באופן בלעדי, על הגורמים בלתי פורמאליים לסיוע בעת צרה - משפחה, חברים ושכנים. הגורם הפורמלי המסייע המרכזי הוא קופות החולים, שנתפסות כמקור סיוע נגיש, מוכר וזמין לכל צורך".
ממצאים אלה, לדבריו, מדגישים את הצורך לחזק את גורמי התמיכה בתוך הקהילה, להעניק להם כלים לספק לזקן תמיכה אפקטיבית ולהעזר בהם כדי להנגיש לזקנים את מנגנוני הסיוע המוסדיים.
