דיווח של ה"ניו יורק טיימס", שבהכנתו השתתף עיתונאי "ידיעות אחרונות" ו-ynet רונן ברגמן והתפרסם הלילה (בין ראשון לשני), מציג פרטים חדשים על שיתוף הפעולה המודיעיני של ישראל עם ארה"ב ובריטניה, העומד ברקע הצלחת מבצע החילוץ ההרואי בנוסייראת שבו שוחררו החטופים נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר ג'אן (21), שלומי זיו (40) ואנדריי קוזלוב (27).
שלושה בכירים אמריקנים בהווה או בעבר הסבירו כי שיתוף המודיעין בין ארה"ב לישראל בנוגע למלחמה ברצועת עזה התמקד בתחילה במאמצי חילוץ חטופים - אך עם הזמן התרחב.
לפי הדיווח, גורמים ישראלים ואמריקנים - צבאיים ומודיעיניים - עובדים בשיתוף פעולה וחולקים זה עם זה תצלומים מרחפנים ומלוויינים, לצד ניטורי תקשורת וכל מידע נוסף העשוי להוות רמז למיקומי החטופים.
גורם ישראלי בכיר ציין כי כטב"מים בריטיים ואמריקניים הצליחו לספק מידע שלא עלה בידי הכטב"מים של ישראל לאסוף. גורמים אמריקנים צבאיים ציינו כי לכטב"מי המעקב של ארה"ב יש ברובם את אותם חיישנים כמו לאלו הבריטיים והישראליים, אך המספר העצום של כלי הטיס האמריקניים מאפשר פיקוח על שטח נוסף בתדירות גבוהה יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר.
גורמים רשמיים הוסיפו כי הכטב"מים לא יכולים למפות את רשת המנהרות התת-קרקעית העצומה של חמאס - ישראל משתמשת בחיישנים מבוססי קרקע מסווגים ביותר כדי לעשות זאת - אבל המכ"ם האינפרא-אדום שלהם יכול לזהות את חתימות החום של מחבלים ובני אדם אחרים הנכנסים או יוצאים מכניסות המנהרות על פני השטח.
תיעוד ממבצע חילוץ החטופים מנוסייראת
(צילום: דובר צה"ל)
לפי הדיווח, המעקב של ישראל אחר תנועות החטופים - סוגיה שלה שותפה גם בריטניה - אינו מתבסס רק על מיקום. גורמי צבא ומודיעין מחפשים דפוסים ומנסים ללמוד כמה זמן חמאס מחזיק בחטופים במקום אחד לפני שהוא מעביר אותם למקום אחר. אם הגורמים מצליחים להתחקות אחר דפוסים, הדבר מסייע לקבוע באופן מדויק יותר את חלון הזמן לביצוע פעולת חילוץ.
ה"טיימס" ציין כי המודיעין שנאסף הוא לרוב חלקי. סימן לכך שחטוף מסוים עדיין בחיים או מידע לגבי איזה ארגון טרור מחזיק בחטוף אולי לא חושפים מיקום מדויק - אך עשויים לספק רמז באיזה חלק ברצועה יש להגביר את מאמצי איסוף המידע. אף על פי שאין לדעת בוודאות עד כמה המידע מהימן, ברגע שבו נקבע מיקום מסוים במידת ביטחון מספקת וישראל מאמינה כי חטוף עשוי להימצא באותה נקודה - מתחיל תכנון אינטנסיבי של פעולת חילוץ.
בתחילת המלחמה, כך לפי הכתבה, האמינו כמה גורמי מודיעין שרוב החטופים מוחזקים במנהרות. עם זאת, נראה שההתנהלות מתחת לאדמה התגלתה כמורכבת עבור מפקדי חמאס, וכי החזקת החטופים בדירות של תומכי ארגון הטרור התבררה כקלה יותר.
ככל שהמלחמה נמשכה, צוין בדיווח, ובסיוע מסמכים שנתפסו, חקירת מחבלים שנלכדו וכן עזרה אמריקנית ובריטית, השתפר המודיעין הישראלי על אודות החטופים. גורמים ישראלים ואמריקנים מאמינים כי ייתכן שחלק מהחטופים מועברים כיום בתדירות גבוהה יותר מאשר בתחילת המלחמה. לצד זאת, אמרו גורמים רשמיים בישראל ובארה"ב, בשל תקיפות צה"ל בשטח הרצועה, האזורים שבהם חמאס יכול להסתתר הצטמצמו, וההזדמנויות לאתרם התרבו.
רגעי המפגשים הראשונים של החטופים עם משפחותיהם
(צילום: דובר צה"ל)
מעבר לכך, ציינו גורמים אמריקנים, ככל שהתנועה בעזה נהייתה מסובכת יותר, התקשורת בין גדודי חמאס וההנהגה המרכזית של ארגון הטרור נפגמה - ולכן חטופים הושארו זמן רב יותר במקומות מסתור. ככל שישראל מתאמצת לאתר את החטופים, מנהיגי חמאס פועלים כדי להמשיך להסתירם - ומודעים לכך שזהו קלף המיקוח הטוב ביותר שיש ברשותם במסגרת המשא ומתן להסכם הפסקת אש. לפי החשד, קבוצה קטנה של חטופים מוחזקת בקרבת מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, בתפקיד "מגן אנושי".
עוד נכתב לפי גורמים ישראלים כי מנהיגי ארגון הטרור הורו למחבלים המחזיקים את החטופים כי אם יש היתכנות לכך שכוחות ישראליים מגיעים - הדבר הראשון שעליהם לעשות הוא לירות בחטופים. אם חטופים אכן נהרגו במבצע החילוץ בנוסייראת, כפי שטוען חמאס וצה"ל הכחיש, ייתכן שמחבלים הם האחראים לכך - ולא תקיפה ישראלית. לעת עתה, צוין בדיווח, גורמים ישראלים ואמריקנים אינם יכולים להפריך או לאשר את טענות ארגון הטרור.
סגן-אלוף (מיל') אבי כאלו, לשעבר ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, ציין כי "צריך לזכור ששחרור ארבעת החטופים הוא בסופו של דבר הישג טקטי שאינו משנה את ההיבט האסטרטגי. לחמאס יש עדיין עשרות חטופים שרובם המכריע, אם לא כולם, לא ישוחררו במבצעי חילוץ אלא רק במסגרת עסקה להפסקת אש".
