שירה אלבג, אמא של התצפיתנית לירי שנמצאת בשבי חמאס, התייחסה הבוקר (יום שישי) בהצהרת פורום ראשות הערים למידע שחטופות ששוחררו סיפרו בנוגע לשבי - בדומה לסיפורים של נועה ארגמני, שחולצה במבצע ארנון. לדברי אלבג, "לירי עברה כמה דברים עד היום ה-50, ששוחררו הבנות ששבו, אז ידענו מה עבר עליה. הן עברו איזה ארבעה בתים, ובבתים האלה - כמו שנועה ארגמני סיפרה - הן גם היו שפחות והיו צריכות לנקות ולבשל".
"הן ניקו להם את החצר, שטפו כלים והכינו אוכל שהן לא יכולות לאכול", הוסיפה אלבג ביחס למה שעבר על בתה ועל התצפיתניות האחרות. "לירי הייתה בווילת יוקרה, נתנו לה להתקלח אחרי חודש. אחרי 40 יום הורידו אותה למנהרות. זה הרבה יותר גרוע. יש רק מים מלוחים, אין הרבה אוכל. אין בגדים להחלפה, אם עושים כביסה אז אין איך לייבש, גם לא בגדים תחתונים".
אורית מאיר ושירה אלבג מדברות
(צילום: עידו ארז)
3 צפייה בגלריה
שירה אלבג, אמא של לירי אלבג. "מאושרת שארבעה חזרו, אבל 120 יוכלו לחזור רק בעסקה"
(צילום: עידו ארז)
לירי ונועה, נדגיש, לא נפגשו במהלך ימיהן בשבי - והאם התכוונה לכך שהסיפורים ששמעה מהחטופות ששבו בעסקה הקודמת, והסיפורים שנועה מספרת כעת, דומים. אלבג הסבירה כי "את זה אני יודעת מהנשים ששבו, על 50 יום. עברו 200 יום מאז, והן לא ראו אור יום. לא ראו את אמא ואבא. המשוחררות סיפרו לנו שהבנות הצעירות ביום ה-50 בכו שהן מתגעגעות להגיד אמא, אני לא רוצה לדמיין מה הן עוברות עכשיו".
אלבג סיפרה בכאב: "אני חיה-מתה. הבית לא מתפקד. ממקבלי ההחלטות נאמר לנו לא מעט שנעשו טעויות בדרך ואולי היה צריך לנהוג אחרת. אנחנו אומרים: אוקיי, איך מתקדמים מכאן? וזה לא מתקדם. מטעמים כאלה ואחרים זה לא צולח. שאלתי: למה אין אישה בקבינט? אולי כך לא היו מונעים מאגו ומרצון לכוח ולהוכיח. הם רק מדברים מלחמה, ואין תשובות".
היא פנתה לראשות הערים ואמרה: "פה הפנייה אליכן - יש לנו כוח להזיז ולשנות. חבל שאין יותר מכן, מאיתנו, אבל יש לנו כוח להזיז. מאחורי כל גבר מצליח, יש אישה מצליחה יותר. כנראה למעלה הם מונעים רק מהסקרים. אני מאושרת שארבעה חזרו הביתה, אבל זה היה יכול להיגמר אחרת. 120 יבואו רק בעסקה". במהלך האירוע, מירי מסיקה שרה לאמהות בדמעות את "יש לך אותך", אחד השירים האהובים על לירי אלבג.
ההצהרה התקיימה בגני תקווה בהשתתפות משפחות התצפיתניות מבסיס נחל עוז שעדיין מוחזקות ברצועת עזה ואימהות נוספות ממשפחות החטופים. הן קראו לממשלה לקדם עסקה לשחרור החטופים, בצל הסירוב של חמאס להצעתה הנוכחית של ישראל.
אורית מאיר, אמא של אלמוג שחולץ משבי חמאס בשבת שעברה, אמרה כי בנה שהה בבית אמיד בתקופתו בשבי. "הוא קיבל אוכל פעם או פעמיים ביום, לא תמיד טעים, לא בריא - אבל לא סבל מרעב", סיפרה.
לדבריה, "הייתה לו גם חברה (אנדריי ושלומי שחולצו איתו), הוא לא היה לבד. הוא חשב שהמשכתי בחיי, לא ידע שנאבקתי עליו ועל שאר החטופים".
אורלי גלבוע, אמא של דניאל גלבוע, הוסיפה: "על דניאלה וקרינה (ארייב) אנחנו לא יודעים יותר מדי. הן לא היו עם האחרים. אחד התאילנדים שיצא משם אמר שראה אותן במעברים, הן היו מכוסות מכף רגל ועד ראש. עד היום ה-110 שבו ראינו את הסרטון של דניאלה, קרינה ודורון, לא ידענו כלום. אמרו לנו: 'איזה יופי, איזה מעודד לראות אותה, היא נחושה ומדברת באסרטיביות'. אני ידעתי להגיד שזה משחק".
היא אמרה כי "לפי ההערכות הסרטון צולם במנהרה. בלי אור, בלי תנאים בסיסיים. להיות במנהרה זה סיפור אחר. זה קשה, מעבר להבנה, שצעירה נמצאת שם בין חיות אדם שאנחנו יודעים מה הם מסוגלים לעשות. שמענו עדויות מבנות שחזרו שהם מסוגלים לעשות דברים. אנחנו פשוט בפחד יומיומי".
"יש אמירות על החטופים שחזרו, ש'הם נראים טוב בסך הכול'. זה מטעה, כי גופנית ונפשית זה לא המצב", היא ציינה. "אני מאמינה שתכף יצאו עוד סיפורים. הם לא עוברים שם קייטנה. זה להיות בסבל, לא לדעת מי יכול לעבור בדלת".
3 צפייה בגלריה
אלמוג מאיר ושלומי זיו. "אומרים ש'הם נראים טוב בסך הכול', אבל זה מטעה"
(צילום: זיו קורן)
ד"ר איילת לוי שחר, אמא של נעמה לוי, אמרה: "הקול הנשי חסר בהחלטות, בהובלה. אני קוראת לכן להיות שם, לנדנד ולהשמיע. הילדות שלנו שם שמונה חודשים. עוברים לסדרי יום אחרים, ויש כל מיני אג'נדות ופוליטיקה בינלאומית סבוכה שהילדות שלנו נושאות על הגב שלהן. חזקות ככל שיהיו, זה מטורף ולא הגיוני".
מירב ברגר, אמא של אגם ברגר הוסיפה: "החטופים והחטופות ישובו כשאנחנו נהיה ראויים להם. הקריאה היא לנו. ההנהגה של עכשיו היא שהביאה עלינו את 7 באוקטובר. אנחנו מחכים לישועה, אבל זה תלוי בנו. החטיפה של אגם משאירה לנו הוראות הפעלה מדויקות. היא קיבלה באוגוסט יומן וכתבה שהיא בטוחה בהשם שילווה אותה בכל צעד, אבל היא גם מבקשת אהבת חינם. זה הזמן להיות אחים ולעבוד באהבת חינם ואחדות".
יו"ר פורום ראשות הערים של ישראל וראש עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה, אמרה: "החטופות שלנו אינן יכולות להשמיע את קולן ובהיעדר נשים בקבינט המלחמה, חשוב שנסביר למנהיגים שלנו מהן המשמעויות הקשות של 'להיות אישה בשבי', חסרת כל שליטה על גופך ונפשך, וכשכל ניסיון להתנגד עלול להיענות באלימות מינית, פיזית ונפשית ברוטלית. כולנו שמענו את העדות נועה ארגמני, כיצד שימשה כשפחה עבור משפחת המחבלים ששבתה אותה. אנו קוראות לך, אדוני ראש הממשלה: אל תיתן ללחצים פוליטיים להשפיע על החלטתך. אתה יזמת וניסחת את העסקה - גלה מנהיגות והחזר את כל החטופות והחטופים הביתה עכשיו".
לצד דלריצ'ה, נכחו גם ראשות הערים והמועצות הבאות: מיכל רוזנשיין (קריית אונו), ליאת שוחט (אור יהודה), שלומית שיחור רייכמן (מועצה אזורית עמק יזרעאל), גלית שאול (מועצה אזורית עמק חפר), אושרת גני גונן (מועצה אזורית דרום השרון), רותם ידלין (מועצה אזורית גזר), דפנה רביד רבינוביץ (שוהם), הילה בן הראש חכמון (מועצה מקומית כוכב יאיר), לין קפלן (מועצה מקומית תל מונד), אור פירון זומר (מועצה מקומית אורנית), קרן גרין (מועצה מקומית קדימה צורן), מירה בן ארי (מועצה אזורית גן רווה).
בתום ההצהרה, חתמו האימהות וראשי הערים על הצהרה משותפת לראש הממשלה, שקוראת לו לאשר באופן מיידי את העסקה שעל הפרק - ולשלוח את צוות המשא ומתן לדיונים ולחתימה אצל המתווכות.
