קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע בצהריים (יום ג') כי בעקבות החלטתה של רוסיה להכיר בעצמאות מחוזות הבדלנים במזרח אוקראינה ולשלוח אליהם כוחות, ארצו עוצרת את הליכי אישור צינור הגז "נורד סטרים 2", פרויקט שאמור להעביר גז מרוסיה לעומק אירופה ולהניב למוסקבה הכנסות גדולות. שולץ אמנם נמנע גם הפעם מלהכריז שגרמניה מבטלת את הפרויקט לחלוטין, כפי שרבים במערב קיוו שיעשה, אולם עצם ההודעה על השעייתו היא מסר תקיף ראשון לרוסיה. ביטול הפרויקט הוא אחת הסנקציות החריפות ביותר שנשקלו בשבועות האחרונים נגד הקרמלין, אך הממשלה בברלין נזהרת מלהתחייב לבטלו, בשל תלותה הגדולה של גרמניה בגז הרוסי.
טנקים וכלי רכב צבאיים "לא מזוהים" שנצפו הלילה באזור דונייצק, אחרי הכרזת פוטין
(צילום: רויטרס)
הקנצלר שולץ הצהיר בצהריים כי הורה למשרד הכלכלה הגרמני לוודא ששום הליכים לקידום אישורו של פרויקט הגז לא ננקטים לפי שעה. שר החוץ של אוקראינה דמיטרו קולבה מיהר לברך על ההשעיה. שר הכלכלה של גרמניה רוברט האבק מסר מצדו כי לגרמניה לא צפוי מחסור בגז, "אבל המחיר הוא שאלה אחרת".
פרויקט "נורד סטרים 2" שנוי במחלוקת כבר שנים: הפרויקט אמור להכפיל את כמות הגז המוזרם מרוסיה לגרמניה, על-ידי עקיפת נתיב הייצוא המסורתי – אוקראינה. המיזם עורר התנגדות מצד גורמים באיחוד האירופי ומצד ארה"ב והממשלה בקייב, שהזהירו כי הוא מגביר את התלות של אירופה בגז, שולל מאוקראינה את ההכנסות מהשימוש בשטחה לייצוא – והופך את האוקראינים פגיעים יותר לפלישה רוסית.
בהמשך היום צפויים האיחוד האירופי וארה"ב להכריז על סנקציות משלהם נגד מוסקבה, אם כי טבען עדיין אינו ברור. נציגי מדינות האיחוד נועדים מאז שעות הבוקר, וגורמים אירופים בכירים אמרו כי הם מגבשים כעת רשימה של מאות בני אדם ברוסיה שעליהם מתכוון האיחוד להטיל את העיצומים. מקור בכיר בבריסל טען כי רוסיה תחוש היטב את פגיעתן של הסנקציות הללו. עם זאת, יש לציין כי בתוך האיחוד יש עדיין מדינות המעדיפות להסתפק לעת עתה בסנקציות מוגבלות יחסית, ולשמור את הסנקציות החריפות ביותר למקרה של העמקת הפלישה הרוסית.
גורמים באיחוד האירופי אמרו כי הסנקציות המתוכננות יכוונו נגד המעורבים באישור ההכרה בעצמאות המחוזות הבדלניים; נגד בנקים המממנים את צבא רוסיה ופעולות אחרות בשטחים האלה; נגד יכולתה של ממשלת רוסיה לקבל גישה לשווקים ולשירותים הכלכליים בבריסל; ונגד הסחר בין גורמים באיחוד האירופי לבין גורמים בחבלים הבדלניים.
מוסקבה: "האירופים לא יעצרו עד שייגמרו להם העונשים"
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון היה אחר הצהריים למנהיג הראשון במערב שמכריז רשמית על חבילת סנקציות של ארצו נגד מוסקבה. בנאום בפרלמנט הכריז ג'ונסון על סנקציות נגד חמישה בנקים רוסיים, והודיע שתיאסר כניסתם לבריטניה של כל המעורבים בהכרה בחבלי הבדלנים. בנאומו סיפק ג'ונסון הערכה קודרת: הוא אמר שהמערב נתן לפוטין כל הזדמנות אפשרית למצוא פתרון דיפלומטי, וכי ייתכן מאוד שמאמציו של המערב להימנע מעימות הם מאמצי שווא. ראש ממשלת בריטניה הדגיש כי אין ספק שפריסת הכוחות הרוסיים בשטח אוקראינה היא פלישה לכל דבר, וכי כעת יש להיערך לשלבים הבאים בתוכנית פוטין: "אם הגרוע מכול יקרה, מדינה אירופית תמצא עצמה יעד למתקפה כוללת בלי שום הצדקה".
הבוקר, בתום הישיבה שקיים עם שריו הבכירים, אמר ג'ונסון כי פוטין יגלה ששגה קשות בחישוב צעדיו. "אני חושב שהטרגדיה במצב הנוכחי היא שפוטין הקיף עצמו ביועצים שחושבים בדיוק כמוהו ואומרים לו שאוקראינה היא לא מדינה של ממש", אמר ג'ונסון לכתבים.
שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב, מצדו, ניסה להעביר הבוקר את המסר שמוסקבה אינה מודאגת כלל מהעיצומים שעומדים להיות מוטלים עליה. לברוב טען כי המערב היה מטיל את הסנקציות בלי קשר לאירועים בשטח, ותיאר את המהלך כצפוי: "עמיתינו האירופים, האמריקנים והבריטים לא יעצרו ולא יירגעו עד שייגמרו להם כל האפשרויות ל'ענישה' נגד רוסיה. הם מאיימים עלינו ב'אֵם כל הסנקציות', אבל אנחנו רגילים לזה. אנחנו יודעים שהסנקציות יוטלו בכל מקרה – עם סיבה או בלעדיה".
בהצהרה נפיצה שניפק בצהריים פקפק לברוב בעצם הזכות של אוקראינה לריבונות, בטענה שהממשלה הפרו-מערבית המכהנת כעת בקייב היא תוצאה של הפיכה ואינה משקפת את רצון כל הבוחרים האוקראינים. "אני לא חושב שמישהו יכול לטעון שהמשטר האוקראיני, מאז ההפיכה של 2014, מייצג את כל התושבים החיים בשטח המדינה האוקראינית", אמר לברוב, כשכוונתו למהפכה שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי של אוקראינה ויקטור ינוקוביץ'. דברי לברוב באים אחרי שבנאום תקיף אמש הדגיש נשיא רוסיה פוטין כי אוקראינה תמיד הייתה חלק מההיסטורית הרוסית, פקפק בעצם יכולתה להתקיים כמדינה – וטען שמאז המלחמה הקרה היא הפכה לקולוניה אמריקנית המנוהלת על-ידי משטר בובות.
בריטניה: ההכרה הרוסית – גם מחוץ לאזורי שליטת המורדים
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בצהריים כי ארצו עשויה לנתק את היחסים עם רוסיה בעקבות הכרתה בעצמאות מחוזות הבדלנים. לדבריו בקשה ברוח זו הועברה אליו ממשרד החוץ האוקראיני, וכעת הוא שוקל אותה. זלנסקי אמר כי הוא מאמין שבאמצעות החלטתה להכיר במחוזות הבדלנים מניחה רוסיה את הבסיס המשפטי לפעולות תוקפניות יותר נגד ארצו, וקרא למערב למהר ולהטיל על מוסקבה סנקציות חריפות, ולא לעכב אותן עד שתחול הסלמה. זלנסקי דרש מבעלי בריתו לכלול בסנקציות הללו גם את ביטול "נורד סטרים 2".
שליחנו רון בן ישי מדווח מקייב
(צילום: גיל יוחנן, נויל האריס)
12 צפייה בגלריה
כוחות רוסיים בבלגורוד, ליד גבול אוקראינה, כפי שתועדו מהלוויין שלשום
(צילום: EPA/MAXAR TECHNOLOGIES)
שר ההגנה של אוקראינה, אולכסיי רזניקוב, אמר בצהריים כי ההכרה של רוסיה במחוזות הבדלנים פירושה שהקרמלין נוקט צעד נוסף לקראת החייאת ברית המועצות, שאוקראינה ומדינות רבות נוספות באירופה היו בעבר חלק ממנה. "רוסיה פועלת להחייאת האיחוד הסובייטי – עם ברית ברשה וחומת ברלין חדשה", אמר רזניקוב.
בצהריים אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי "אמנות ידידות" בין מוסקבה לבין מחוזות הבדלנים באוקראינה שבעצמאותם היא מכירה כעת. האמנות הללו, שייכנסו לתוקף כשיקבלו את חתימתו של פוטין, עשויות לסלול את הדרך להקמת בסיסים צבאיים של רוסיה במחוזות הבדלנים וכן להידוק הקשרים הכלכליים איתם. בהמשך עשוי הפרלמנט הרוסי לקבל החלטות בנוגע לגבולות המדויקים של הטריטוריות הבדלניות שבהן הכירה רוסיה: ייתכן מאוד שמוסקבה לא תסתפק בהכרה בגבולות השטחים הנוכחיים שבהם מחזיקים המורדים, אלא תתעקש בהכרתה שיש להרחיבם כך שיכללו גם את השטחים שעליהם השתלטו הבדלנים בראשית המלחמה באוקראינה, ב-2014, ושאותם איבדו מאז.
לאוניד קלשניקוב, סגן יו"ר הדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הצהיר הבוקר כי מוסקבה תכיר בעצמאות כל שטח אזורי לוהנסק ודונייצק, אף שבפועל המורדים שולטים רק בשליש משטחם, ולא בכולו. בצהריים אמר שר ההגנה של בריטניה בן וואלאס כי מבחינה של הצו שעליו חתם נשיא רוסיה פוטין עולה כי כבר בהכרה אמש הכירה למעשה רוסיה בריבונות המורדים גם על שטחים הנמצאים מעבר לשטחי השליטה הנוכחיים שלהם בדונבאס. משרד החוץ במוסקבה טען בצהריים כי רוסיה מכירה בעצמאות המחוזות הבדלניים רק בגבולות שבהם שולטים כעת המורדים, אבל זמן קצר אחר כך מסר הקרמלין שמוסקבה מכירה בעצמאות חבלי המורדים בכל השטחים שעליהם השתלטו בראשית המלחמה, ב-2014, כלומר גם כאלה שבהם הם אינם שולטים כעת.
תמיכה צפויה-משהו קיבל היום פוטין מבעל בריתו הראשי במזרח התיכון – נשיא סוריה בשאר אסד. שר החוץ של סוריה פייסל מקדאד אמר הבוקר כי דמשק תומכת בהחלטת רוסיה להכיר בעצמאותם של חבלי הבדלנים ותשתף איתה פעולה: "מה שהמערב עושה נגד רוסיה דומה למה שהוא עשה נגד סוריה במהלך המלחמה של הטרוריסטים נגדנו". אסד, נזכיר, חייב לרוסיה את הישרדותו בשלטון: בעיצומה של מלחמת האזרחים שפרצה בסוריה בעשור שעבר הוא איבד את השליטה ברוב חלקי המדינה ואז נראה כי משטרו קרוב לקריסה, אולם התערבות צבאית של רוסיה ב-2015 אפשרה לו להשתלט מחדש כמעט על כל שטחי סוריה. מאז נאמנותו למוסקבה גברה פי כמה.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, מצדו, תקף היום את ההכרה הרוסית במחוזות הבדלנים, ואמר כי היא בלתי מתקבלת על הדעת. ארדואן קרא לכל הצדדים המעורבים לכבד את החוק הבינלאומי. מערכת היחסים בין טורקיה לרוסיה ידעה עליות ומורדות בעשור שעבר, אולם בשנים האחרונות היחסים בין הצדדים היו חמים בעיקרם. לאחרונה הציע ארדואן שטורקיה תשמש כמתווכת בסכסוך בין מוסקבה לקייב.
