כמעט שבוע חלף מאז נרצחה ליטל יעל מלניק (17), לפי החשד על ידי אח שעבד בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל" שבו הייתה מאושפזת. נועה (שם בדוי), נערה בת 16 שהייתה מאושפזת לצידה של מלניק בבית החולים, סיפרה ל-ynet על ההתנהלות שהיא חוותה במוסד, שבימים האחרונים נחשפות עוד ועוד עדויות קשות לגביו, בינתיים ללא כל התערבות נראית לעין של משרד הבריאות.
ל"מעלה הכרמל" הגיעה נועה לאחר ניסיון התאבדות שביצעה. "עברתי תקופה קשה בקורונה", סיפרה. "היו המון דברים שקרו לי במקביל, אבל הקורונה הייתה הקש ששבר את גב הגמל. הזומים והמציאות שהיא יצרה לא עשו לי טוב".
"יש המון דברים שקשה לי איתם, כשאני חושבת על האשפוז בדיעבד", המשיכה. "חצי מהאשפוז אני בכלל לא זוכרת. הם היו נותנים לי המון כדורים. אם בן אדם רוצה כדור בשביל להתמסטל, מאוד קל להשיג אותו. לא צריך לעשות הרבה בשביל זה, הם לא חוסכים שם על כדורים. אם הייתי רוצה להתמסטל פשוט הייתי באה ומזייפת התקף. אפילו לא הייתי מתאמצת שיהיה אמין".
את האח שנעצר בחשד לרצח מלניק היא זוכרת היטב. "הוא היה מאוד נחמד ומאוד אהבנו אותו, אבל היום אני רואה את זה אחרת", אמרה. "עכשיו, כשאני חושבת על זה, הוא היה נחמד מדי. הוא היה מכופף את הכללים, נותן לנו לעשן יותר ממה שמותר, יושב ומדבר איתנו על דברים שהוא לא אמור. הייתי שואלת אותו דברים, והוא לא היה שם את הגבולות איפה שצריך לשים אותם. הוא היה נורא פתוח לגבי החיים האישיים שלו, דברים שהאחים האחרים לא עשו. היו לי ממש שיחות עמוקות איתו, הוא היה מספר לי חוויות מהחיים שלו".
על הקשר בין אותו אח לבין מלניק, חברתה, סיפרה נועה: "מבחוץ זה נראה קשר ידידותי, היה נראה שיש להם שיחות מאוד עמוקות. היו המון רגעים שהם היו יושבים לבד ומדברים. באותה תקופה זה לא היה נראה מוזר, כי הוא היה ככה עם כולם.
"קשה לי מאוד עם מה שקרה לליטל. היא הייתה מאוד דומיננטית בשבילי באשפוז, למרות שזה לא היה התפקיד שלה. איך דבר כזה יכול לקרות? עדיין לא נפל לי האסימון שזה קרה. מעולם לא איבדתי אדם שקרוב אליי, ואני לא מאמינה שאיבדתי אותה ככה. אני עוד בשלב של הדחקה".
דבריה של נועה מתכתבים באופן מטריד עם עדות של עובד בית החולים שפורסמה אתמול, ושעל פיה ישנם לא מעט מקרים של חציית גבולות ביחסים שבין אנשי צוות ומטופלים בבית החולים. "לאורך השנים המגמה הייתה להשתיק כמה שיותר תלונות. יש בבית החולים הטרדות מיניות בתוך הצוותים וגם בין אנשי צוות למטופלים. צריך שיהיה גם קול למטופלים, שיאפשרו להם להגן על עצמם", סיפר העובד.
אין זו הפעם הראשונה שבה נשמעות טענות נגד בית החולים. כבר בחודש מרץ השנה, בעקבות חשד שקטינה במוסד הותקפה מינית על ידי מאבטח במקום, דרשו במועצה לשלום הילד שתוקם ועדת חקירה על הנעשה ב"מעלה הכרמל", אך דבר לא קרה.
גם הורים לנערות ששהו יחד עם ליטל במחלקה מביעים חשש על התנהלות המוסד. "יש מידור של ההורים ברמה מחרידה", אמר ד', אב של נערה שהייתה מאושפזת בבית החולים. "אני בתור הורה הייתי במאבק יומיומי לקשר עם הבת שלי ולעדכונים על מה שקורה איתה. דרך התקשורת היא בלתי נסבלת, אתה מתמודד עם זלזול נוראי. אתה נמצא בכזו מצוקה שכל פיסת מידע שנותנים לך אתה אומר תודה, אבל זה זלזול מרתיח. אני לא יכול לתאר כמה, ואני מקווה שאף הורה יותר לא יתמודד עם זה. הם לא עונים לטלפונים, לא חוזרים אליך. נותנים לך כל הזמן את התחושה שאתה מפריע".
גופתה של מלניק, בת 17 מאור עקיבא, התגלתה ביום שבת כשהיא קבורה ליד אתר בנייה בקריית מוצקין. המשטרה עצרה לאחר גילוי הגופה גבר בן 49 מקריית מוצקין, ללא עבר פלילי, בחשד שרצח אותה וקבר את גופתה. לפי החשד, השניים היו במערכת יחסים וייתכן שהחשוד נבהל כשהבין שסיפרה למכריה עליו. בחקירתו הוא סיפר שהוצא לו צו הרחקה ממלניק, אבל במשטרה לא מצאו לכך אימות. עם זאת, סבתה של ליטל יעל אמרה ל-ynet שהצו היה בתוקף עד החודש הבא.
"ביקש ממנה לא לספר לאנשים על הקשר"
הפרשה מזעזעת כבר כמה ימים את מי שהיו חברותיה של ליטל, או כפי שהן כינו אותה - יעל - למחלקת האשפוז. חלקן מתחילות לחבר את חלקי הפאזל ומבינות כי הסימנים על התנהלות לא תקינה של אותו אח חשוד היו שם, רק שהן כנראה לא הבינו זאת בזמן אמת. "כולנו קראנו לה יעל, לא ליטל", הן מספרות. "היא הייתה ילדה שקטה וטובה". כמה מהן אמרו כי לא ידעו כלל על הקשר בינה ובין אותו אח חשוד.
צ', בת 17 שאושפזה במחלקה במשך כמה חודשים, מספרת: "בשבת בערב קיבלתי טלפון מחברה שמכירה אותה. היא אמרה לי, 'האיש הזה רצח את החברה הטובה שלי, את יעל. "שאלתי אותה איך היא יודעת שמדובר באותו אח - והיא אמרה לי: 'תפתחי את הכתבה ב-ynet. קראתי ואמרתי מיד שזה הוא. ידעתי שהם מנהלים קשר רומנטי כזה או אחר. גיליתי עליו בחופש הגדול דרך חברה טובה שלי ששהתה במוסד אחר. היא אמרה לי שהיא ראתה ושמעה אותם מדברים. הוא ביקש מיעל לא לספר לאנשים על הקשר שלהם. שמרתי את זה אצלי. האמת שלא הייתי בהלם שהוא מנהל קשר עם קטינה".
למה לא הופתעת מזה?
"באותה תקופה שבה אני הייתי במחלקה הייתה ילדה בת 15 שאותו אח אמר לה שהוא רוצה להיות איתה בזוגיות ושהוא מאוהב בה. לפי מה שאני יודעת היא הגישה נגדו תלונה ולא עשו עם זה הרבה. במחלקה ידעו שאותה נערה הגישה תלונה. בהתחלה אף אחד לא האמין לה. במוצאי שבת, לאחר שהבנו שהוא חשוד ברצח של יעל, נפל לכולנו האסימון ואמרנו, 'זה באמת קרה עם אותה נערה בת 15 שהתלוננה נגדו. למה אף אחד לא האמין לה?'".
"יש לאדם הזה התקפי עצבים אלימים", מוסיפה צ'. "האינטראקציה הראשונה שלי איתו הייתה שהוא תפס אותי ביד וזרק אותי לחדר. הוא לא הפסיק לצרוח עד שאחד האחים הוציא אותו מהחדר. אני זוכרת שבכיתי, הייתי בהתקף חרדה הכי חזק שיש. אמרתי לו בבכי: 'תפסיק, תעזוב אותי', אבל הוא לא הפסיק. זה קרה בשבוע הראשון שלי שם".
"אחר כך התחלתי להתחבר עם בנות אחרות במחלקה. הן אהבו אותו מאוד. מכל העדויות הבנתי שהאח הזה נמשך לנערות יוצאות מדינות חבר העמים. אני לא. אבל ניסיתי לאהוב אותו, כי החברות שלי אמרו לי כל הזמן שהוא בן אדם טוב. הרגשתי שהוא קריר אלי. האמת שמהרגע הראשון הייתה לי תחושה רעה לגביו. זה מסוג האנשים שאתה מסתכל עליהם ואתה פשוט יודע שמשהו שם לא בסדר".
במה התבטא הקשר עם אותן הנערות המאושפזות במחלקה?
"הוא פתח עם אותן בנות את סיפור החיים שלו: היה מתלונן על זה שאין לו כסף ושהוא מסכן, ושאסור לו לראות את הילדים שלו. שיתף בכל זה את המטופלות הצעירות, שזה אסור. אני יודעת שלאותן בנות הוא נתן בסיום האשפוז שלהן את מספר הטלפון שלו ואמר שיתקשרו אליו ויכתבו לו. גם זה דבר אסור. הוא פתח שיחות בשעות הסיגריה על סקס. אני לא מעשנת, אבל הוא היה מוציא אותי איתן, אז הייתי רואה ושומעת. זה גרם לי לאי-נוחות. הוא היה מחבק נערות מטופלות בצורה מאוד קרובה ואינטימית. הצמיד את הגוף שלהן אליו. הוא ניצל את היותן חלשות ופגיעות".
"אני חושבת שאם יש מישהו להאשים חוץ ממנו, זו המערכת. מערכת בריאות הנפש לנוער דפוקה. אין לה מספיק כלים להתמודד, אין מספיק עיניים, אין השגחה, ואז אנשים כמו החשוד שנעצר עכשיו בחשד לרצח של הנערה המסכנה יעל נמצאים ופועלים בתוך המערכת. היו כל כך הרבה דגלים אדומים, היו אנשים מהסגל שלא אהבו אותו, אבל בפועל הוא המשיך לעבוד ולהשתמש בנערות".
ר', בת 17, מספרת כי הייתה עם אותו האח במחלקה בעשרה אשפוזים שעברה בתקופות שונות בחייה, מגיל 10 עד 17. "בכל פעם שנפלתי הגעתי לאותו מרכז רפואי", היא משחזרת, "כולם נורא אהבו אותו. הוא תמיד תמך בנו, ישב איתנו, צחק איתנו. גם שיתף חוויות שלו אישיות מהחיים שנורא עניינו אותנו. הוא היה אמיתי, תמיד אמר לנו את האמת בפנים וזה גרם לנו להעריך אותו".
ידעת שיש לו קשר עם ליטל יעל מלניק?
"הכרתי את יעל אבל לא ידעתי שיש ביניהם קשר. על הקשר הזה שמעתי רק אחרי המקרה בשבת. הייתי בשוק. כי זה האח שאני מכירה. לא היו לי מילים. נדהמתי ממש". ר' מוסיפה כי "לפני שנה הייתה נערה שאמרה שהוא הטריד אותה מינית. היא אמרה שהוא ליטף אותה, ואמר לה שהוא מאוהב בה. הוא לא הגיע לעבודה בערך שבועיים. זה נחקר אבל הוא חזר והבנו שלא מצאו מספיק הוכחות שזה אכן קרה והוא שב לעבודה. אני זוכרת שהוא ישב איתי ואמר על הנערה הזאת, 'איזו מכוערת היא, לא הייתי נוגע בה'. הוא היה אומר לי את זה ברוסית כדי שהיא לא תבין. הוא אמר גם: 'אני מת להרוג אותה, מת לערוף לה את הראש'".
איך הגבת?
"האמת שבשלב הזה לקחתי את זה בצחוק. כעת כששמעתי מה אומרים שעשה, אני כבר באמת חושבת שאולי הוא לא אמר את זה בצחוק והיה מסוגל לעשות את זה".
איתך הוא ניסה לקיים קשר רומנטי כזה או אחר?
"במהלך אותה תקופה הוא אמר לי שיש לי צורת גוף יפה. דיבר איתנו על סמים ועל מין. אז לא נדלקו לי נורות אדומות, אבל כעת אני מבינה שמה שהוא אמר ועשה זה חמור מאוד. אני זוכרת שאנשי הסגל האחרים לא אהבו אותו בכלל. אחראי הצוות אמר לנו, 'אם הוא אומר לכן משהו לא בסדר או עושה משהו לא בסדר - תגידו לנו'. הוא היה לוקח אותנו בשעות שאסור כדי לעשן. סיפק לנו סיגריות למרות שאסור. הוא סיפר כל הזמן שאשתו בגדה בו, ושהוא לא יכול לראות את הילדים, שהמצב הכלכלי שלו קשה. תמיד התלונן בפנינו על משהו".
"אם הייתי רואה אותו עכשיו, הייתי יורקת לו בפנים. לא הייתי אומרת לו כלום. הייתי בטוחה שהוא בן אדם אחר לגמרי, שהוא בן אדם מדהים וטוב. באשפוזים הוא היה כמו אבא בשבילי, ולכן אני כל כך פגועה כעת. איך הוא היה מסוגל לעשות דבר מזעזע כזה ליעל?".
מהמוסד הפסיכיאטרי מעלה הכרמל נמסר בתגובה: "הטענות שהועברו הן כלליות וללא פירוט, משכך לא ניתן לבדוק אותן ולכן לא נוכל להתייחס לגופם של דברים. בית החולים מטפל בילדים חולים או ילדים הנמצאים במשבר, חלקם בהתאם להוראות חוק הנוער, וחלקם בהסכמת הוריהם. בהתאם, תמיד ישנה אפשרות ואף העדפה ורצון לשיח בין ההורים לבין בית החולים, וישנם ערוצים רשמיים ומסודרים באמצעותם ההורים יכולים לפנות לגורמי מקצוע רלוונטיים. לגבי הטענה על אודות האח החשוד, מעשיו בהחלט לא היו ידועים, לא לבית החולים ולא בכלל".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לצערנו, הוצג בפני משרד הבריאות מידע כללי בלבד, כך שלא ניתן לבדוק את המקרים ולהתייחס אליהם. כתמיד, ניתן לדווח ולהעביר פניות למשרד הבריאות והן תיבדקנה לעומק".