בצל הפרסומים על כך שארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על הגדוד החרדי נצח יהודה, בעקבות טענות לפגיעה בפלסטינים, כלי תקשורת בעולם מנסים להסביר לקוראיהם מדוע וושינגטון מטילה לראשונה סנקציות על יחידה בצה"ל.
בסוכנות הידיעות רויטרס נכתב כי "בשנים האחרונות אירעו כמה מקרים, שחלקם אף תועדו, שבעקבותיהם הואשמו חיילי הגדוד בהתעללות בעצירים פלסטינים". לפי רויטרס, "הגדוד פעל בעיקר בגדה המערבית, אך בסוף שנת 2022 הוצא משם בגלל ביקורת אמריקנית".
(צילום: שחר גולדשטיין)
ברויטרס ציינו מקרה שאירע בשנת 2022, אז לוחמי הגדוד הואשמו במותו של עמאר אסעד, פלסטיני-אמריקני בן 78, שנמצא ללא רוח חיים באתר בנייה לאחר שנעצר ונאזק ע"י כוח צה"ל. מחלקת המדינה האמריקנית דרשה אז לחקור את מותו, ובמערכת הביטחון החלו בחקירת האירוע, אך לאחר כשנה וחצי בפרקליטות הצבאית החליטו לסגור את התיק ללא הגשת כתבי אישום.
זמן קצר לאחר האירוע המג"ד ננזף ושני קצינים הודחו מתפקידם, ובתביעה הצבאית החליטו להסתפק בצעדים פיקודיים ובדין משמעתי נגד ארבעה גורמים פיקודיים ששירתו בינואר 2022 בגדוד נצח יהודה, לאחר שאלו נחקרו במצ"ח בחשד למעורבות באירוע החריג ליד רמאללה.
ב"גרדיאן" הבריטי התייחסו גם כן למותו של אסעד, והוסיפו כי "מדובר באחד מכמה אירועים מתוקשרים שכללו טענות על עינויים והתעללות מצד לוחמי נצח יהודה". עוד ציינו ב"גרדיאן" כי מחלקת המדינה האמריקנית חוקרת כמה יחידות במערכת הביטחון הישראלית, בהן יחידות מהמשטרה ומהצבא, במטרה לברר אם בוצעו הפרות של זכויות אדם.
על רקע דבריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר כי "אסור להטיל סנקציות על צה"ל", ושר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ, שאמרו כי יפעלו על מנת למנוע את הטלת הסנקציות, ב"גרדיאן" כתבו כי "ארגוני זכויות אדם טוענים כבר זמן רב שמערכת החקירות של צה"ל לא מצליחה לחקור ולהעמיד לדין כראוי בנוגע להפרות זכויות אדם שבוצעו על ידי חיילים".
עוד הוסיפו ב"גרדיאן" כי גדוד נצח יהודה, שמהווה חלק מחטיבת כפיר, "הוקם בשנת 1999 כדי להכיל את אמונתם הדתית של מתגייסים מקהילות חרדיות ודתיות לאומיות, לרבות אלה מההתנחלויות הקיצוניות - ובאופן היסטורי הוצב בעיקר בגדה המערבית".
ברשת BBC שוחחו עם ג'וש פול, שפיקח על העברת נשק למדינות זרות והתפטר באוקטובר האחרון "בגלל מחלוקת על הסיוע הקטלני המתמשך לישראל", שאמר כי "בשנה שעברה נבדקו בארה"ב לפחות 12 האשמות נגד יחידות ישראליות, בהן גם נצח יהודה". לדבריו, "אנחנו מאמינים שרוב המקרים עדיין לא טופלו - ושהאנשים שביצעו את העבירה לא טופלו כראוי".
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הבהיר בימים האחרונים כי ההחלטה כבר התקבלה, ומבלי לפרטה אמר שתצא לפועל בימים הקרובים. "אנחנו עובדים תחת חוק לייהי (חוק אמריקני שמגביל סיוע צבאי לכוחות זרים שמפרים את הדין הבינלאומי)", הסביר, על אף שמעולם ארה"ב לא השתמשה בחוק מול צה"ל. "זהו חוק חשוב מאוד, והוא אחד שאנחנו מיישמים בכל המובנים. כשאנחנו עושים את החקירות האלה, הבירורים האלה, זה משהו שלוקח זמן, שצריך לעשות בזהירות רבה, גם באיסוף העובדות וגם בניתוחן - וזה בדיוק מה שעשינו. ואני חושב שזה הוגן לומר שתראו תוצאות בקרוב מאוד".
עם זאת, בחודש ינואר האחרון פרסם ה"גרדיאן" תחקיר שבו חשף, על סמך מסמכים של מחלקת המדינה, באילו שיטות השתמשו הממשלים בארה"ב כדי להגן על ישראל מפני חוקים אמריקניים הנוגעים לזכויות אדם כמו "חוק לייהי" - ולהמשיך לספק לה נשק. לפי הדיווח, גורמים אמריקניים רשמיים בחנו יותר מ-12 מקרים מאז שנת 2020 שנטען כי בוצעו בהם הפרות חמורות של זכויות אדם על-ידי כוחות הביטחון הישראליים, אבל עשו מאמצים כבירים כדי לאפשר ליחידות האחראיות להפרות הללו להמשיך לקבל גישה לנשק אמריקני. על פי העיתון, גורמים אמריקניים רשמיים לשעבר אומרים כי בכך תרמו בכירים אמריקנים לתחושת החסינות שאיתה ניגשה ישראל לכאורה למלחמה הנוכחית שלה בעזה.
"חוק לייהי", שאותו הזכיר בלינקן ואותו לכאורה עקפו במחלקת המדינה לפי הגרדיאן, עבר בשנות ה-90 ונקרא על שם הסנאטור פטריק לייהי. תכליתו הייתה למנוע מצב שבו ארה"ב תהיה שותפה להפרת זכויות אדם שמבצעות יחידות של צבאות זרים. ב"גרדיאן" נטען כי ארה"ב השתמשה במנגנונים מיוחדים כדי להגן על ישראל מהחוק, וכי אף בעלת ברית אחרת של וושינגטון לא זוכה להסדר דומה. לייהי עצמו אמר כי החוק לא יושם בעקביות, והדגיש כי "מה שראינו בגדה המערבית ובעזה הוא דוגמה בוטה לכך".
