נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ששימש כשופט מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, טס לפני כשבועיים בחשאי להולנד. מטרת הביקור החשאי הייתה התייעצות והחלטה של בית הדין לדחות את בקשת דרום אפריקה להוציא צו נוסף נגד ישראל, שימנע ממנה לצאת למבצע ברפיח.
דרום אפריקה הגישה בקשה נוספת למתן צו דחוף שימנע את כניסת ישראל לרפיח שבדרום הרצועה. בשל דחיפות הבקשה החליט בית הדין על כינוס מיוחד ושני שופטי "אד-הוק" - ברק ושופט דרום אפריקני - הוטסו במיוחד להאג מישראל ומדרום אפריקה. השניים נכחו בהתייעצויות של הרכב השופטים, שבסופו של דבר דחה את בקשת דרום אפריקה וסבר שאין מקום להוצאת צווים חדשים מעבר לקיימים שנגעו לפעולות בכל רצועת עזה – ובכלל זה רפיח.
בית הדין הודיע בהחלטתו שלא יוטלו צווים חדשים על ישראל, אך הוסיף שהיא נדרשת למלא אחר הצווים שהוצאו ב-26 בינואר וכוללים גם התייחסות לרפיח. בית הדין התריע מפני הרחבת המשבר ההומניטרי במקרה של פעולה כזו, והזכיר את האזהרה של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
בפנייה לבית הדין הבינלאומי כתבה דרום אפריקה כי היא מודאגת מאוד מכך שהמתקפה "חסרת התקדים" שעליה הכריזה ישראל ברפיח כבר הובילה להיקף גדול של הרג ופגיעה באזרחים. היא ציינה שהמתקפה הישראלית בדרום רצועת עזה תביא לפגיעה נוספת.
לטענת דרום אפריקה הפעילות הישראלית היא הפרה של הצו שהוציא בית הדין בתביעה נגד ישראל. דרום אפריקה בירכה על עמדת בית המשפט בהאג כי "ההתפתחויות בעזה וברפיח בפרט יחמירו את הפגיעה בזכויות אדם" ועל הדרישה שישראל תמלא אחר הצווים שהוצאו.
בתוך כך שלחה ישראל מסמך לבית הדין, בו ציינה כי היא יישמה את הצווים שהוצאו ב-26 בינואר בנוגע למניעת הסתה לרצח עם, מניעת העלמת ראיות לרצח עם והעברת סיוע הומניטרי.
