קודם בואו נשים בצד את המיליטריזם: שירות צבאי קרבי לא חייב להיות ערש הגידול לפוליטיקאי. ראשית מפני ששנים ארוכות זה פגע בגיוון הנדרש למערכת פוליטית בריאה, הדיר נשים מעמדות מפתח והפלה אנשים עם נסיבות רפואיות שהגבילו את שירותם. שנית כי זה מיושן לחשוב שרק ה"מפקד" הוא המנהל האולטימטיבי. כיום אנחנו יודעים שאדם עם יכולות יצירתיות וחזון שלא בהכרח מפותחים במסגרות ההיררכיות הביטחוניות יכול לעשות עבודה לא פחות טובה.
שניהם, כמו רבים אחרים, עשו עבודה מצוינת גם ללא עבר פיקודי או סוליות נעליים מאובקות. חלילה, אינני מזלזלת בניסיון הזה, ואני מן הסתם מלאת הערכה לצעירים שמתמסרים בשנים הכי יפות שלהם לשירות מלא סכנות ואתגרים כשרבים מבני גילם בוחרים להשתמט, אבל השימוש ברקע הצבאי בקמפיינים הוא אנכרוניסטי.
ועדיין, סימן השאלה המרחף מעל פרטי השירות הצבאי של ראש הממשלה יאיר לפיד הוא סוגייה אחרת, ולו משום שהגרסאות לגביו שונו במהלך השנים. הגיוני לחלוטין שחולה אסתמה שגויס לנ"מ יעבור בשלב מסוים לעיתון "במחנה", אבל זה לא מפזר את חוסר הבהירות לגבי תחילת השירות שלו, הנסיבות המלאות סביב המעבר ל"במחנה", ושברי האנקדוטות שפיזר לאורך השנים. זה לא קשור לניסיון צבאי, זה קשור לאמינות. אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-80, וודאי יש דרך מסודרת להציג באופן רשמי את תיעוד השירות שלו. העובדה שראש הממשלה, שמבין היטב תקשורת, טרם חיסל את הרעש המיותר הזה, מעוררת תהייה.
מה שיותר מוזר בכל הסיפור הוא שבארץ פצפונת שבה כולם מכירים את כולם, אין אף אחד שיכול להעיד "כן, התגייסתי עם לפיד", "עשינו יחד טירונות". כולנו יודעים כמה מהר ניתן לאתר חברים משותפים בכל שיחת סלון אקראית בישראל, ולכן סביר שמישהו ששירת עם לפיד – שאמנם לא היה ידוען באותם ימים אבל בהחלט הגיע ממשפחה בעלת פרופיל ציבורי גבוה – דווקא היה זוכר אותו (גם בפרשת השר לשעבר וראש שב"כ לשעבר יעקב פרי, שפרש/הופרש מיש עתיד בגלל הפרסום ב"עובדה" על שכתוב הביוגרפיה הצבאית שלו, היה מפתיע לגלות שאיש לא חשף זאת קודם).
שרון כידוןאגב, שקיפות חשובה גם בהקשר של מי שעשה שירות צבאי חלקי דוגמת מסלול ישיבות ההסדר – שם הדחייה והשירות המקוצר מעוגנים בחוק. אבל אם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' עשה שירות חלקי דחוי ובאותה עת השלים את לימודי המשפטים, הרי הוויכוח גם כאן הוא לא על מהות השירות אלא על הטעיית המערכת, וראוי שגם הוא יציג את גרסתו בפני הציבור.
מדינת ישראל המגוונת בעשור השמיני לחייה אכן רשאית לשחרר את עצמה מהמסטינג והעוזי ולקבל סגנונות ניהול חדשים. עם זאת, הציבור עדיין זקוק לאמינות ועמידה בהתחייבויות מצד הנבחרים שלו. שירות צבאי הוא כמו כל חובה אזרחית, תשלום מסים ושמירה על החוק. מי שקימבן, תיחמן או התחמק, לא מתאים להיות איש ציבור. לפחות לא מנהיג ראוי.
- שרון כידון היא מגישת תוכנית הבוקר ב-ynet radio
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
