בבית העלמין בקיבוץ אור-הנר שבצפון הנגב הובא למנוחות אחר הצהריים (ראשון) ניר דקל, שנהרג בקריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון בחודש שעבר. לאחר האסון נעדר דקל, מפעיל העגורן, וגופתו אותרה רק בשבוע שעבר – לאחר יותר מ-40 ימים של חיפושים.
מאות בני אדם ליוו את דקל בדרכו האחרונה, בהם ילדיו, בני משפחתו, חבריו מהקיבוץ ועובדי חברת החשמל. חופית, רעייתו, ספדה לו בבית העלמין: "ניר אהובנו, 'זה הלילה האחרון', הרגעת אותי כשיצאת למשמרת באותו לילה נורא. והמילים שלך האלה הסתמיות קיבלו משמעות מצמררת כמה שעות אחר כך כשהתחלתי להבין, כשהמוח קולט והלב מסרב להאמין".
חופית הוסיפה כי "43 ימים שנמשכו כמו נצח מלאים בקשיים, בכעס אבל גם באהבה, עד שקיבלנו את ההודעה שמצאו אותך. כמו בכל התקופה האחרונה, שמצאנו את עצמנו במצבים הזויים ולא מציאותיים, גם שם הרגע הזה היה מהול בעצב ובשמחה, עצב אינסופי על הוודאות הסופית שאתה כבר לא חי ושמחה על כך שסוף סוף אתה חוזר אלינו.
"ניר שלנו, היית איש צנוע וביישן, חרד לפרטיותך, הילדים והמשפחה היו ערך עליון מבחינתך. היינו יחד 28 שנים ויש לנו בזכותך שלושה ילדים חזקים וגיבורים, ניצן, אגם ותמר. תמיד היית גאה בהם, ואני בטוחה שגם עכשיו כשאתה מסתכל עליהם אתה אומר, 'וואלה, עשיתי משהו טוב'", הוסיפה חופית.
"שמרת עלינו כל השנים האלה, משפחה קרובה ואינטימית עם המון חברים קרובים וטובים, כל אלה עזרו לנו בחודש האחרון שהיה קשה מנשוא. אני בטוחה שלא לזה התכוונת, אהבת תמיד קצת דרמה אבל לא עד כדי כך, היית מתחשב מדי", היא אמרה. "חודש אינטנסיבי של חיפושים אחריך והמשמעות הקשה של המילה הזאת שעכשיו תלווה את חיינו לנצח, נעדר, כולנו יודעים איפה אתה ולא מצליחים למצוא, כמו משחק מחבואים אכזרי, וגם נעדר מהשיח שלנו. כל פעם עצרתי לחשוב איפה אתה בכל הסיפור הזה. ניר, נעלמת לי. נעלמת בלילה אחד ונשארנו לבד בלעדיך, וקשה לנו, אני לא מאמינה שדווקא זה הגורל שלנו. חשבתי שנזדקן יחד, שנחתן ילדים ונגדל נכדים ונינים, שנהנה יחד בבית שבנינו שכל כך אהבת".
חופית אמרה עוד: "ניר, בכל יום מהיום שיצאת מהבית אנחנו חושבים עליך ויודעים שמוות כזה אכזרי לא מגיע לך, לא מגיע לאף אחד. אנחנו מקווים שעכשיו אתה במקום אחר, יושב על כיסא נוח, בשמש, עם כוס בירה קרה ביד, יוצא מדי פעם לריצה קלה של 8 ק"מ, עם רגלי האיילה שלך, מנהל שיחות פילוסופיות על מצב המדינה ומדי פעם מסתכל עלינו ומחייך את החיוך הגדול שלך. אוהבים אותך המון ומתגעגעים".
האסון אירע ב-13 במרץ. קצת אחרי השעה 23:00, העגורן המוצב על מסוע הפחם קרס אל הים, ומשך מטה אל המצולות גם את מסוע הפחם שעליו עמדו דקל ונפתלי אדרי (66) מאשדוד. גופתו של אדרי, גמלאי של חברת החשמל שהגיע למקום כדי לדוג, אותרה ימים אחדים לאחר מכן. החיפושים אחר ניר, אב לשלושה מקיבוץ אור הנר שבצפון הנגב, נמשכו עד השבוע שעבר.
ביום שני שעבר הודיעה חברת החשמל כי גופתו של דקל נמצאה. בהודעת חברת החשמל נכתב כי הגופה אותרה מתחת להריסות העגורן שקרס למים, וכי הפעולות הכרוכות בחילוץ מורכבות ביותר. "חברת החשמל, על כל עובדיה, מבכה את מותו של ניר דקל ומתאבלת יחד עם משפחתו", נכתב בהודעה.
עדיין לא ברור מה גרם לאסון, אולם ההערכה היא שמדובר בשילוב של כשל טכני ומשבי רוח חזקים. ועדת הבדיקה לנושא טרם סיימה את עבודתה.