בסין הגיבו הבוקר (ג') בזעם רב להכרזתה של ארה"ב כי לא תשלח אף נציג דיפלומטי לאולימפיאדת החורף בבייג'ינג, לנוכח מה שבוושינגטון תיארו כ"זוועות" הנובעות מהפרות חמורות של זכויות אדם שמבצע המשטר הקומוניסטי. משרד החוץ הסיני הודיע כי בכוונת בייג'ינג לנקוט צעדי תגובה "תקיפים", שאותם הוא לא פירט, ולדבריו ארה"ב "תשלם את המחיר".
על החרם הדיפלומטי הודיע אמש הבית הלבן בתום כמה שבועות שבהם שקל את המהלך הזה – שלא ישפיע על יכולתם של ספורטאים אמריקנים להשתתף במשחקים. דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה כי החרם הדיפלומטי נעשה בתגובה ל"רצח העם ולפשעים נגד האנושות" שמבצע המשטר הסיני נגד המיעוט האויגורי המוסלמי במחוז שינג'יאנג שבצפון מערב סין, ובשל הפרות נוספות של זכויות אדם. "לאתלטים של הצוות האמריקני יש את תמיכתנו המלאה", הדגישה סאקי בתדרוך אמש לעיתונאים. "אנחנו נעמוד מאחוריהם ב-100% ונעודד אותם מהבית. אבל לא נתרום ל'תזמורת' שמסביב למשחקים".
דובר משרד החוץ הסיני, ז'או ליג'יאן, תקף הבוקר בחריפות את החרם הדיפלומטי הזה, והזהיר כי הוא יפגע בשיתוף הפעולה בין המעצמות. הוא טען כי מדובר ב"מזימה" מצדה של וושינגטון לשבש את משחקי החורף, שייפתחו בפברואר הקרוב. בתדרוך היומי שלו לתקשורת הבטיח ז'או שהמזימה הזו תיכשל, וכי ארה"ב תאבד בשל כך מסמכותה המוסרית ומאמינותה בזירה הבינלאומית. במה שנראה כניסיון לזלזל בחשיבות החרם, ז'או טען כי בייג'ינג מעולם לא הזמינה נציגים דיפלומטים מארה"ב למשחקים.
תגובה חריפה נשמעה הבוקר גם מצדה של שגרירות סין בוושינגטון. בציוץ בחשבון הטוויטר של השגרירות נכתב כי פוליטיקאים בארה"ב שקידמו את החרם הדיפלומטי "עשו זאת למען האינטרסים הפוליטיים של עצמם". בציוץ נכתב עוד כי "למעשה, לאף אחד לא אכפת אם האנשים הללו יגיעו או לא, ולא תהיה לכך כל השפעה על הצלחתם של משחקי בייג'ינג 2022". גם במשלחת הסינית לאו"ם תקפו את החרם, ומסרו כי מדובר ב"פארסה". "ארה"ב רק רוצה להחדיר פוליטיקה לספורט, ליצור מחלוקות ולעורר פרובוקציות", נמסר.
ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן הכריז על החרם הדיפלומטי שלו בתום לחץ גובר למהלך שכזה מצדם של כמה וכמה מחוקקים בקונגרס וכן מצד ארגוני זכויות אדם. גם רפובליקנים קראו לחרם הזה, ובראשם מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל והסנאטור מיט רומני, שהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2012. המהלך מגיע שבועות בודדים בלבד לאחר פסגה וירטואלית בין ביידן לנשיא סין שי ג'ינפינג, שנועדה להפיג במעט את המתיחות הרבה בין וושינגטון לבייג'ינג, אך נראה שהיעד הזה לא הושג.
המתיחות בין וושינגטון לבייג'ינג, כשברקע נסיקתה של סין והפיכתה ממדינת עולם שלישי למעצמה כלכלית וטכנולוגית, סובבת שורה ארוכה של נושאים – מהפרת זכויות האדם של בני המיעוט האויגורי, דרך דיכוי המחאה הדמוקרטית בהונג קונג ועד התוקפנות הצבאית של סין נגד טייוואן. בבייג'ינג, מנגד, מאשימים את ממשל ביידן בהתערבות בענייניה הפנימיים של סין. נראה שלהחלטה על החרם הדיפלומטי תרמה גם פרשת הטניסאית פנג שוואי, שנעלמה למשך כשלושה שבועות אחרי שהאשימה בפומבי את סגן ראש הממשלה הסיני לשעבר בתקיפה מינית נגדה. סין חשפה בסופו של דבר סרטונים של הטניסאית שמתעדים אותה מחויכת, אך רבים עדיין חוששים לשלומה.
ארה"ב אינה היחידה שלא תשלח נציגים דיפלומטיים למשחקי החורף בבייג'ינג. גם ניו זילנד הודיעה כי לא תשלח נציג מדרג מיניסטריאלי למשחקים. סגן ראש הממשלה גרנט רוברטסון אמר כי הסיבה המרכזית לכך הינה מגפת הקורונה, אך הוא הדגיש כי "הבהרנו לסין בהזדמנויות רבות את החששות שלנו בנוגע לסוגיות הנוגעות לזכויות האדם".
גם ליטא, שמתמודדת בימים אלו עם לחץ דיפלומטי וכלכלי גובר מצד סין בשל יחסיה החמים עם טייוואן, הודיעה כי לא תשלח נציגים בכירים מטעמה לאולימפיאדת החורף. בריטניה, קנדה ואוסטרליה שוקלות אף הן חרם דיפלומטי על המשחקים. סגנו של ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, דומיניק ראב, אמר הבוקר כי לונדון תשקול את האפשרות "בזמן המתאים".
מנגד, באיטליה מסר הבוקר גורם ממשלתי כי אין בכוונתה של רומא להצטרף לחרם. ביפן מסרו כי החלטה על שליחת נציגי ממשלה למשחקים תיעשה גם היא "בזמן המתאים" – ועל בסיס "שקילה יסודית של הנסיבות השונות". מזכיר הקבינט היפני, הירוקאזו מאטסונו, הוסיף: "בכל מקרה, תקוותה של יפן היא שמשחקי החורף בבייג'ינג ייערכו כחגיגה של שלום ועל בסיס העקרונות של האולימפיאדה והמשחקים הפראלימפיים".
שליחת נציגים דיפלומטיים בדרג בכיר למשחקים האולימפיים הינה מסורת מקובלת בארה"ב ובקרב אומות נוספות. כך למשל, ב-2008 נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש הבן הגיע בעצמו לאולימפיאדת הקיץ בבייג'ינג. לאולימפיאדת הקיץ בטוקיו שנערכה מוקדם יותר השנה נשלחה רעייתו של הנשיא הנוכחי, ג'יל ביידן. הפעם האחרונה שבה ארה"ב החרימה משחקים אולימפיים הייתה באולימפיאדת מוסקבה ב-1980, לצד 64 מדינות נוספות, בתגובה לפלישה הסובייטית בשנה שלפני כן לאפגניסטן.
